**(סעיף א')**אם נפסקו כל חוטי הכנף וכו'. נ"ב עיין בט"ז שכ' דכל המצות לא הוקשו לתפילין וכו'. והקשה לי חכם אחד על זה ממסכתא מכות [דף י"א ע"ב] דקאמר שם דאתקיש כל התורה לתפילין וקיי"ל כדיעה זו שם. והשבתי דלק"מ דמאמר כל התורה כולה אין הכוונה לכל המצות רק הכוונה דכל פרשיות שבתורה הוקשו לפרשת תפילין וכן מורה לשון רש"י ד"ה למען תהיה תורת ה' וכו' ורישא דקרא משתעי בתפילין ואיתקיש תורה לתפילין ומדלא כתב רש"י ואתקיש כל המצות לתפילין רק ואתקיש תורה לתפילין היינו תורה ממש ואף תורה עצמה היינו רק לתחלת עשייתן כגון לתופרן בגידין דהוי תחלת עשייתה ולא לשאר פרטים שנתחדש אח"כ ואתי שפיר כוונת הט"ז ודו"ק: והנה גרסינן בפכ"ח דכלים (משנה ז') טלי' על הבגד מרוח אחת אינו חיבור מב' רוחות זו כנגד זו הוי חיבור עשאו כמין ג"ם ר"ע מטמא וחכמים מטהרים והלכה כחכמים וע"ש במפורשים מה שפירשו בזה וצ"ע מ"ט לא ביארו כן הפוסקי' כאן לענין ציצית וכן ביו"ד לענין כלאים דכחד צד או כמין ג"ם לא הוי חיבור ובב' רוחות זו כנגד זו הוי חיבור ואף דבכלאים אף ב' תכיפות הוי חיבור י"ל חדא דשם מיירי ששניהם שוין בשוה ממש ובזה בב' תכיפות הוי חיבור אבל אם האחד בגד גדול וחיבר לו חתיכה קטנה אינו חיבור רק אם תפר ב' רוחות זו כנגד זו. ועי"ל התם מיירי בחיבור צמר ופשתים כזה הוי גזירת הכתוב דבב' תכיפות הוי חיבור שכן הוי ענין שעטנז שאמרה התורה אבל בחיבור מטלית שיש בה חד צד צמר בבגד שיש בו חד צד פשתן י"ל שפיר דלא הוי חיבור רק בב' רוחות זו כנגד זו ומכ"ש בציצית דנ"מ בזה אם חיבר מטלית לבגד בצד אחד והטיל בו ציצית אם יוצא בו י"ח ציצית או לא ולפי הנראה כיון דלענין טומאה לא הוי חיבור בין לקולא בין לחומרא ה"ה נמי לענין ציצית לאו חיבור הוא וצ"ע מ"ט סתמו כזה הפוסקים ודו"ק: