Chokhmat Shlomo on Shulchan Arukh, Orach Chayim Siman 301
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
סעיף ז' כל היוצא בדבר שאינו תכשיטנ"ב עיין בחיבורי ליו"ד מהדורא וא"ו בתשובה הלכות דם סי' ס"ו מ"ש לק' קאריטשץ דרך אגב בדין אם מותר להם לילך ביארמלקי ברחוב בשבת במקום שאין עירוב ויש להם פחד פן יראה השוטר ויצטרך להסירו ואתי לאתויי ד' אמות ע"ש ודו"ק:
**(שם סעיף כ"ה) אין יוצאין בקמיע שאינו מומחה ואם הוא מומחה יוצאין בו.**נ"ב הנה מה שקשה ע"ז מדברי הרמב"ם בפירוש המשניות בפ"ח דיומא שכת' דאין לחשש שבת רק מה דהוי רפואה בטבע. הנה זה לק"מ דלצאת בשבת כיון דתכשיט הוא מותר לצאת בו א"כ קמיע מן המומחה לגבי האדם הנושאו נחשב תכשיט לו בין אם מרפא או לא עכ"פ תכשיט היא לו ולכך מותר אבל להאכילו וכדומוה דאם אינו רפואה הוי מחלל שבת ממש ודאי צדקו דברי הרמב"ם ז"ל דס"ל דכל שאינו רפואה בטבע אין לחלל שבת וזה פשוט ודו"ק:
**(שם סעיף מ"ח) מי שנשרו כליו במים וכו' אפילו בחדרי חדרים שאין שם רואים אסור.**נ"ב הנה זה כלל גדול דכל מקום שאסרו חז"ל מפני מראית העין אפילו בחדרי חדרים אסור. וקשה לי טובא מן הש"ס דמנחות דף צ' רבינא אמר לעולם אימא לך כ"ש אין מקדשין אלא מדעת גזירה שמא יאמרו מוציאין מכ"ש לחול וכו' ומשני פנים אחוץ קרמית פנים לאו כ"ע ידעי חוץ כ"ע ידעי ע"ש הסוגיא באורך ובפירש"י ובתיו"ט פרק שתי הלחם וקשה לי טובא הרי כל מקום שאסרו חז"ל מפני מראית העין אפילו בחדרי חדרים אסור וא"כ ה"נ כיון דאם הוי בחוץ הוי ראוי לגזור שמא יאמרו וא"כ אף בפנים יאסר אף דליכא רואים. והנה יש ליישב בדוחק וכתבתי במק"א. והעיקר נראה דמזה ראיה לסברת הר"ן שהבאתי בחיבורי ספר החיים בסי' זה ותחלה כוונתי בעצמי לזה בעזה"י דדוקא היכא שיש חשש שיחשדוהו שעושה איסור אחר והוא אינו עושה בזה אסרו אפילו בחדרי חדרים אבל היכא דהחשש הוי שיאמרו שזה אסור ובאמת אינו אסור מותר בחדרי חדרים שמעצמו לא יעשהו בפרהסיא שלא יחשדוהו ע"ש א"כ גם זה היא ראיה מבוררת לדברים הנ"ל דהתם החשד שיאמרו שזה גופא איסור הוא שמפקידין בכ"ש ולכך מותר בחדרי חדרים. ומה מאוד יומתק בזה לשון רש"י והתיו"ט שם דכתבו טעמא דמלתא דכהנים ידעו טעמא דמלתא וכהנים זריזין הם. ולכאורה מ"ש וכהנים זריזין הם ומיותר כיון דכבר אמר דכהנים ידעו טעמא דמלתא ממילא ליכא חשש טעות א"כ למה לי עוד לטעם דכהנים זריזין הם. אך לפמ"ש אתי שפיר דהכוונה דקשה לו דניהו דידעי טעמא דמלתא אכתי הרי כל מקום שאסרו חז"ל מפני מראית העין אפילו בחדרי חדרים אסור לכך קאמר רש"י כיון דבזה הוי חשש איסור גופא שיאמרו שזה אסור הוא ממילא כיון דכהנים זריזין הם לא יעשוהו במקום רואים שלא יאמרו שעושין איסור לכך מותר בחדרי חדרים וזה ראיה ברורה ודו"ק היטב: