Chokhmat Shlomo on Shulchan Arukh, Orach Chayim Siman 329
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
**ס"א כל פיקוח נפש דוחה שבת.**נ"ב הנה יש להסתפק בדין פקוח נפש שדוחה שבת או ספק פ"נ שדוחה שבת אם ע"י פשיעתו הביא עצמו לידי סכנה זו אם דוחה אח"כ שבת או לא. אם נאמר כמו דקיי"ל עשה דוחה ל"ת ומ"מ עשה הבא ע"י פשיעה אינו דוחה ה"נ בפ"נ הוי כן ניהו דפ"נ דוחה מ"מ אם בא לו הסכנה ע"י פשיעה אינו דוחה או לא רק נימא דפ"נ חמור ובכל ענין חייב להצילו ולדחות השבת. ונראה לי לפשוט ספק זה ממה דגרסינן בפ"ב דשבת דף מ"ה בעו מיניה דרב מהו לטלטולי שרגא דחנוכה וכו' עד אמר להו כדאי הוא ר"ש לסמוך עליו בשעת הדחק ופירש"י סכנה ע"ש באורך סוגיית הש"ס. וקשה לי טובא אם הוי סכנה מאי איריא דכדאי הוא ר"ש הלא בלא זה אין לך דבר שעומד בפני פקוח נפש ואפי' ספק פקוח נפש דוחה את השבת ול"ל למימר כדאי הוא ר"ש. ובע"כ מוכח דבמקום דבא לו ע"י פשיעה לא נדחה מפני פקוח נפש וכיון דהתוס' הקשו שם דהרי אמרינן דבשעת הסכנה מניחו על שולחנו ודיו ותירצו דמיירי אם אירע שלא הניחה ע"ש א"כ כיון דפשע בזה אין פקוח נפש כזה דוחה שבת והוא חידוש דין גם לתירוץ השני של התוס' שם נשאר קושייתינו במקומה וצ"ע מיהו יש לו' דכוונת תירוץ השני הוי כך דהתם מיירי דגזרו רק שלא להדליק נר חנוכה אבל שאר נרות מותרין לכך יש תקנה להניחו על שלחנו אבל כאן מיירי דגזרו חבירים שלא להדליק שום נר א"כ מה לי על שולחנו או לא. מיהו כיון דמן הדין היה פטור מלהדליק כיון דהוי שעת הסכנה ולכך אם הדליק הוי פשיעה ולא ניתן שבת לדחות לולא הטעם דכדאי ר"ש לסמוך עליו ודו"ק היטב והוא חידוש גדול לפענ"ד שוב הוגד לי שבספר תוספת שבת סי' ר"פ הרגיש בזה הקושיא הנ"ל ופירש דלאו דוקא סכנה אלא קרוב לסכנה. ולדעתי אין נראה כן דא"כ מה הקשו מהתם דמניחו על שולחנו דלמא התם מיירי בסכנה ממש אבל כאן מיירי דלא בסכנה ממש לכך מחיוב להניחו במקומו ובע"כ דלא ס"ל כן ודו"ק:והנה נראה עוד ראיה לדין הנ"ל מדברי התוס' דמאי הקשו מהא דאמרינן התם במניח על שלחנו דלמא התם מיירי שלא גזרו בכוון להעבירם על דתם לכך יעבור ואל יהרג ולכך מותר על שלחנו אבל כאן מיירי דגזרו בכוון להעבירם על דתם ובזה אפילו על ערקתא דמסאני יהרג ואל יעבור לכך מחוייב להניחו על הפתח מבחוץ כדינו מיהו ליקח הנר אח"כ בזה אינו מחוייב למסור נפשו ולמה לא תירצו התוס' כן. ובע"כ מוכח דהוי קשה להו א"כ היה מחויב להניחו על הפתח מבחוץ וא"כ אינה פשיעה ולמה הוצרך לו' כדאי ר"ש לסמוך עליו. ובע"כ שלא היה מחויב להניחו על הפתח מבחוץ ואי מיירי כדעת התוס' שבת אכתי קשה דהו"ל לתרץ דכאן הוי כוונתו להעבירם על הדת לכך היה מחוייב להניחו בחוץ ומכל מקום הוצרך לו' כדאי ר"ש לסמוך עליו כיון דלא הוי סכנה ממש ובע"כ דהם מפרשים סכנה ממש מוכרח דין שלנו ודו"ק היטב:
**שם סעיף ד' אפילו מצאוהו מרוצץ כו'.**נ"ב עיין בתשובתי לאהע"ז הלכות גיטין סי' קכ"ח והוא במהדורא וא"ו סי' ע"ב מ"ש לק"ק טסלאב בדרך אגב כתבתי בסוגיא הנ"ל דפ"נ דוחה שבת ובעניין חיי שעה ע"ש מ"ש בזה ודו"ק: