Chokhmat Shlomo on Shulchan Arukh, Orach Chayim Siman 346
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
**סעיף א' מן התורה אין חייב וכו'.**נ"ב הנה הגיע לידי ספר חדש נקרא שו"ת מוהר"ם מינץ מאת הגאון המובהק מוה' משה מינץ זצ"ל אבד"ק אובין ישן וראיתי שם בתשובה ב' שהקשה לו חכם אחד על המשנה בכריתות יש אוכל אכילה אחת דאמ' ר' מאיר אף אם היתה שבת והוציאו בפיו חייב אמרו לו אינו מן השם והקשה החכם הנ"ל ממ"ש בשבת בפרק המצניע דקא' שם הש"ס כל הכשר להצניע לאפוקי עצי אשירה ופירש"י משום שאסור בהנאה וקשה דא"כ גם נותר אסור בהנאה ולמה חייב על הוצאתו ובע"כ מוכח דהתם שאני דאכלו ואחשביה א"כ בא לו מכח האכילה ולמה אינו מן השם עכת"ד. ואם כי קושיא זו יש לדחות בפשיטות כמ"ש בספר הנ"ל בהג"ה שם. אך לפענ"ד נראה דגם לדברי המגיה שם אין צורך כי אין לו דמיון כלל נותר לע"ז דבע"ז כיון דהוי מן הנקברין א"כ יכול לבערו בכל דבר א"כ גם בשבת יכול לעשות כן דאף שכתב רש"י בביצה דף כ"ד ע"א דרחמנא אחשביה להבערתו כבר כתבנו בתשובה אחת דהיינו דוקא בנותר דהוי בשריפה ואז אם מבערו בדבר אחר הוי זה במקום שריפה ולכך שייך רחמנא אחשביה אבל הנקברין כיון דלא פירשה התורה באיזה דבר יבערו לא שייך רחמנא אחשביה וא"כ יכול לבערו גם בשבת ואף אם אינו יכול הוא לבערו יכול לו' לנכרי לבערו ואף דאין שליחות לנכרי כאן לא בעינן שליחות כיון דהוי בידו בכל דבר א"כ האמירה לנכרי הוי בידו והוי כמו אכילה לכלבים ולנכרי ודאי מותר להשליכו לים דהוי שבות דשבות ומותר במקום מצוה וא"כ כאן דיכול לבערו גם בשבת ולקיים המצוה למה יצניע אותו לכך הוי אינו כשר להצניע אבל בנותר דהוי דוקא שריפה א"כ בשבת אינו יכול לשורפו וע"י נכרי נמי לא מצי לא מבעיא מדרבנן דהוי שבות אחד רק גם מן התורה לא מהני כיון דאין שליחות לנכרי א"כ אינו מקיים מצות שריפה ואמירה לעכו"ם אינו כשריפה א"כ מוכרח הוא להצניע כדי לקיים מצות שריפה בחול לכך הוי בשבת כשר להצניע לקיים בו המצוה ולכך חייב אף בלתי אכילה וראיה ממ"ש שם במס' שבת לאפוקי ע"ז או דם נדה ולמה לא קאמר קדשים ונותר בע"כ דזה הוי כשר להצניע כנ"ל וא"ש ודו"ק: ומ"ש בש"ע מן התורה אינו חייב אלא במוציא ומכניס עיין בחיבורי על התורה משנת תר"ג מ"ש ראיה בעזה"י מן הכתוב ומהמדרש דהלכה כרבנן דתחומין הוי רק דרבנן ע"ש ודו"ק:
**שם סעיף ב' וים ובקעה תרי גווני כרמלית נינהו ומותר לטלטל מזו לזו וכו'.**נ"ב לכאורה אין לזה הבנה דאם הוי כרמלית אחת מכ"ש שהיה מותר לטלטל מזו לזו תוך ד"א דהרי כן הדין בכרמלית. ולומר דהכוונה דדרך רבותא קאמר אף דהוי ב' כרמלית מותר לטלטל אטו זה זה משמעות לשונו. לכך נראה לפרש דהכוונה דאין שתיהם מצטרפין לד"א ומותר לטלטל בכל אחת בתוך ד' אמות שלו ואף אם בצירוף שניהם הוי יותר מד' אמות מ"מ אין מצטרפין כיון דכ"א הוי רשות בפני עצמה ומותר לטלטל בשניהם עד ח' אמות אבל אם הי' כרמלית אחת היה אסור יותר מד"א כנלפענ"ד ו"ק ואין לי פנאי לעיין בהאחרונים אם הרגישו בזה: