Chokhmat Shlomo on Shulchan Arukh, Orach Chayim Siman 347
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
**סעיף א' מן התורה אינו חייב אלא כשעוקר חפץ מרה"י וכו' אבל אסור לעשות כן מדרבנן.**נ"ב הנה מ"ש מדרבנן מיותר דפשיטא דהוי מדרבנן דאי מן התורה היו חייבין. ודוחק לו' דהוי ס"ד דאסור כמו חצי שיעור דאסור מן התורה קמ"ל דהוי רק דרבנן דזה דוחק. והיותר נראה דבא לאשמעינן מה דראיתי לחכם אחד שנסתפק מ"ש התוס' בפ"ב דע"ז דף כ"ב דגם באיסור דרבנן שייך לפני עור ונסתפק אם הוי הלאו דלפני עור נמי מדרבנן או דלמא כיון דכבר יש כאן איסור דרבנן שוב אסור בלפני עור מן התורה דלא גרע משאר מכשול ועצה שאינה הוגנת שאסור מכח דלפני עור. והנה בדברי הש"ע הזה דדייק דאסור מדרבנן לו' דגם כ"א מה שעובר בלפני עור דמכשיל את חבירו נמי הוי רק מדרבנן ובפרט דבלא"ה מוכרחין דאל"כ מה קמ"ל הש"ע דאסור מדרבנן וטפי הו"ל לאשמועינן דיש כאן גם איסור תורה לכ"א מכח לפני עור דהרי אח"כ בסיפא קמ"ל כן דהמוציא חייב והשני פטור אבל אסור וכוונתו מכח דלפני עור כמ"ש המג"א וכיון דמיירי דיש כאן לפני עור הו"ל לאשמעינן כן ברישא ורבותא יתירא דאפילו איסור תורה יש בזה בע"כ דבאמת הוי הלאו דלפני עור נמי רק דרבנן. והנה החכם הנ"ל רצה להסתייע מדברי התוס' להיפוך שלמה הוצרך בע"ז להביא ראיה דשייך בדרבנן לפני עור פשיטא היא דלא גרע איסור דרבנן משאר עצה שאינה הוגנת דאסור ליתן לו ובע"כ דכוונתם להוכיח דמן התורה שייך בזה לפני עור לא נהירא לי חדא מנ"ל להתוס' כן באמת הרי מן הש"ס דשם לא משמע רק דיש בזה לפני עור אבל מנ"ל דהוי מן התורה דלמא באמת מדרבנן פריך. וע"ק יותר דמה יענה החכם הנ"ל לראיה השני' שכתבו מדט"ו דקא' אסור למכור לישראל החשוד למכור לנכרי מכח לפני עור ומה ראייה דלמא התם מדרבנן קאמר ובע"כ דכוונת התוספות באמת דמדרבנן יש כאן לפני עור ומה שהקשה פשיטא דיש כאן לפני עור דלא גרע מעצה שאינה הוגנת. הנה זה לק"מ והחכם הנ"ל מדויל ידו משתלם במ"ש אח"כ דיש שני ענינים לפני עור יש שאינו יודע כלל שהוא אסור ואם היה יודע לא היה עושה ויש שיודע שהוא אסור ואעפי"כ עובר הלה בלפני עור אם מסייע לו וא"כ אתי שפיר דהתוספות מיירי בענין דיודע שהוא אסור ואינו חושש עליו ולכך שפיר הוצרכו לראיה דשייך בדרבנן לפני עור דבלא"ה הוי ס"ד דהם אמרו והם אמרו ולא גזרו רק על העושה בעצמו לא על המסייע לו ובזה נסתלק קושייתו דהרי לא גרע מנותן עצה שאינה הוגנת דהתם הוי הכל באם אינו יודע שהוא מכשול לו אבל אם יודע שזה מזיק לו ועושה ודאי לא שייך בדבר שבממון לפני עור כלל ולכך הוי ס"ד דגם באיסור דרבנן אם יודע שהוא אסור ואינו חושש שלא יעבור חבירו אלפני עור ולכך קמ"ל דעובר אלפני עור ולעולם רק מדרבנן ומיהו מראייתם בדט"ו דקא' שם דיש לפני עור במוכר לישראל החשוד למכור לנכרי והרי זה הוי רק ספק דרבנן דניהו דחשוד למכור לנכרי מכל מקום יתכן דמזבין לישראל ג"כ כדקא' שם להדיא דלישראל נמי מזבין וא"כ מה פריך הרי הוי ספק דרבנן ולהקל מה"ת ניחוש בזה לספק לפני עור. ובע"כ מזה יהיה מוכח שפיר דהלפני עור בזה הוי מן התורה. לכך ניהו דגוף האיסור בזה הוי דרבנן מכל מקום לענין ספק זה אם מותר הלה למכור לו אם יעבור אלפני עור הוה זה ספק תורה ויש ראיה כדעת החכם הנ"ל. מיהו בתשובה אחרת כתבתי ליישב קושיא זו באופן אחר וא"כ י"ל שפיר דרק מדרבנן קאמרו ומדברי הש"ע נראה ודאי דאין בזה רק איסור דרבנן מדלא קמ"ל רבותא כנ"ל כנלענ"ד כעת ואולי בזמן אחר אי"ה אבאר יותר ודו"ק היטב. עוד אציין מ"ש המג"א בכאן ס"ק ד' בדין מומר ועיין בחיבורי ליו"ד מהדורא זיי"ן סי' ק"ץ מ"ש בעזה"י לפלפל בזה. גם בסי' קצ"ג בחיבורי הנ"ל הארכתי יותר ביאור דברי המג"א ע"ש ובמ"ש בשם התוספות ואח"כ בשם רש"י ע"ש שביארתי הכל על נכון בעזה"י ודו"ק. והנה אם מותר להיות נושא תינוק למול או ס"ת במקום שאין עירוב ע"י ב' אנשים או נשים יחד עיין בחיבורי לאו"ח משנת תרט"ז בתשובה לק"ק ניקולשפורג להרב ר' אהרן שמואל אסייד נ"י בדף פ"ח ע"א שאסור לעשות כן ע"ש ודו"ק היטב: