**סעיף א'**בסוכות תשבו שבעת ימים וכו'. נ"ב הנה יש לספק בדין אם הי' לפניו שתי עיירות באחת יש סוכה ובאחת לולב לאיזה עיר הולך או אם הי' במאסר ונתנו לו רשות לצאת לקיים מצוה אחת אם יקיים סוכה או לולב. והנה לכאורה הי' נראה דסוכה קודם דהוי קודם בזמן דזה חל בלילה וזה ביום. אך בחידושי לתורה בדרוש לסוכות שנת תקצ"ז העליתי דלולב קודם מכח דהוא פרסומי ניסא כמ"ש במדרש פ' אמור שבו נודע שישראל זכו בדין והוכחתי כן מן התורה דהקדים לולב לישיבת סוכה להראות כן ע"ש שהארכתי בזה בעזה"י ודו"ק ועיין בט"ז כאן סק"א מ"ש בטעם מ"ש רש"י כר"א ולא כר"ע ועיין בחידושי תורה שלי בשנת תק"צ בדרוש לסוכות מ"ש סמוכין לזה מן הש"ס ממה דקיי"ל סוכה שבעה לברכה ע"ש ודו"ק: (שם) הם ענני כבוד שהקיפם בהם לבל יכם שרב ושמש. נ"ב הנה ראיתי דבר תמוה בפירש"י במס' סוכה די"ו ע"ב ד"ה ואד יעלה מן הארץ וז"ל וסוכה מענני יליף שהרי זכר לענני כבוד הוא כדכתיב כי בסוכות הושבתי ומתרגמינן ארי כמטלית עננא וכו' והוא תמוה למה הוצרך רש"י להביא התרגום הרי זה מפורש אח"כ בברייתא שהביא הש"ס תוך כ"ד שר"ע אומר כי בסוכות הושבתי היינו ענני כבוד ולמה לי' לרש"י לסמוך דבריו מן התרגום ולהביא ממרחק ראיה וצ"ע טובא בזה. והנה עיין במג"א בסי' הזה מ"ש בשם הכ"ח וצריך לכוין בישיבתה ועיין בפרמ"ג מ"ש על הש"ע ועיין בחיבורי על או"ח עוד בכת"י בסי' תרל"ט מ"ש בזה ע"ש ודו"ק היטב: (שם בהג"ה) ומצוה לתקן הסוכה מיד אחר יוה"כ. נ"ב הנה מה דסמך זה אל הקודם נראה דזה שייך לזה דהנה יש בירושלמי בפ"ק דיומא וכסה ענן הקטורת כיסוי זה איני יודע מה הוא כשהוא או' כסות כל חטאתם סלה היינו כיסוי עין. ולפ"ז הנה כל מה שישראל עושין להקב"ה משלם הקב"ה להם כנגדו כמ"ש בש"ס ומדרש וירא וילקוט כן ה"נ הוא יתברך הבט אל עמל לא אוכל דמ"מ שלא ברצונו ית' להיות סובל עונות בית ישראל. אך ביוה"כ שישראל עושין תשובה אז מכסין עוונם ממנו ית' ומשליך אותם במצולות. ולכך נאמר וכסה ענן הקטורת את הכפורת שישראל מכסין עונותיהם ממנו יתברך ולכך כנגד כיסוי זה שישראל מכסין לפניו יתברך בענן הקטורת משלם להם הקב"ה תיכף בסוכות לכסות אותם מזרם וממטר ומעונש הגיהנם. ולכך ראוי לעשות הסוכה תיכף אחר יוה"כ כי זה נמשך מזה ולכך כיון דהסוכה לרמז על ענני כבוד להגין משרב ושמש שהגין עליהם הוא יתברך לכך שייך לעשותו אחרי יוה"כ כי זה נמשך מיוה"כ מדה כנגד מדה ואתי שפיר ודוק היטב: