Chokhmat Shlomo on Shulchan Arukh, Orach Chayim Siman 633
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
**סעיף א'**סוכה שהיא גבוה למעלה מכ' אמה פסולה וכו'. נ"ב הנה פסק דרבא בש"ס דס"ל כן והנה הדי"ף כתב וז"ל איכא מ"ד דהלכה כרבה דהא כל מילי כרב עביד וכו' עכ"ל. והנה לכאורה אין לזה הכנה כלל דממ"נ אם ס"ל דעד אביי ורבא הלכתא כקמאי תיפוק ליה בלא"ה דרבה הוי רבו דרבא והלכתא כוותיה. ואם ס"ל דמאביי ורבא ואידך דהלכתא כבתראי אף אביי ורבא עצמם ככלל ולכך ראוי להיות הלכתא כבתראי כרבא אם כן מה מהני מה דכל מילי עביד כרב הרי סוף סוף הלכתא כבתראי כרבא. ואין לומר דכוונתו כיון דגם רב ס"ל כן הוי רבא חדא במקום תרתי דרבה ורב ס"ל דלא כוותיה דאם כן בכל דוכתא דפליג רבה באיזה דין יכריע דהלכתא כרבה מכח דרב ס"ל כן ובב"ב פ"ג דאמרינן הילכתא כרבה בארעא וכרב יוסף בזוזי ומכח דספיקא הוי הילכתא כמאן לכך אמרינן המע"ה ולמה לא פסקינן אף בזוזי כרבה מכח דגם רב ס"ל כן בכמה דוכתי. וליישב דבריו נ"ל דהנה גרסינן בש"ס דרב מייאשא אמר רב דמחלוקת כשאין דפנות מגיעות לסכך אבל בשדפנות מגיעות לסכך ד"ה כשרה כמאן כרבה ואחר כך הביא שם דר"ה אמר רב ס"ל דמחלוקת באין בה אלא ד"א על ד"א אבל אם יש בה יותר מד"א אפילו למעלה מכ' כשרה כמאן כר"ז ואחר כך קאמר שם ר' חנן אמר רב דמחלוקת בשאינה מחזקת אלא ראשו ורובו ושולחנו אבל מחזקת יותר מזה כשרה כמאן דלא כחד וכו'. והנה עכ"פ בין לר"ה בין לר"ח לדברי שניהם אם היה הסוכה רחבה יותר מד"א כשרה אפילו גבוה יותר מעשרים אפילו באין דפנות מגיעות לסכך ואם כן הוי ראוי לומר דהם רבים נגד ר' מיאשא והוי הלכה כוותייהו בשם רב ואם כן מוכח דרב לא ס"ל כרבה ואם כן ניהו דרבה ס"ל כן הוי הלכה כרב דהוא קודם והלכה כקמאי עד אביי ורבא. וא"ל דרבה ור' מייאשא הוי נמי תרתי דהרי רבה לא קאמר כן בשם רב ואם כן לענין דעת רב במה הוא הוי ר' מייאשא יחיד ור"ה ור"ח הוו רבים אליבא דרב עכ"פ והוי הלכה כוותייהו דרב ס"ל דלא פליגי באין דפנות מגיעות לסכך ומטעם שלטא ביה עינא כיון דרב לא ס"ל ברבה אין הלכה כתלמיד במקום הרב לכך קאמרי כיון דכל מילי דמר עביד כרב ממילא כל מה שרבה אומר כן הויי מסתמא משמיה דרב ולא שחולק עליו רק בודאי גם רב ס"ל כן ואם כן שוב הוי כאלו רבה אמר נמי כן בשם רב והוי הוא ור' מייאשא נמי תרתי ולכך שוב הלכתא כרבה דאיהו ור' מייאשא הוו רבים נגד רב הונא בשם רב ואף דאיכא נמי רב חנן מכל מקום כיון דרב חנן אמרינן בש"ס דהוי דלא כחד לכך כרב חנן בשם רב וודאי אינו כיון דכולהו חלקו עליו ונשאר רק דעת דב הונא בשם רב ור"ז לא בשביל רב אמרו ואם כן עכ"פ כדעת רב הוי רי"ה יחיד והוו רבה ור' מייאשא רבים כדעת רב והלכה כרב נגד רבא דהלכה כקמאי עד אביי ורבא ואין אביי ורבא בכלל דיש בזה חילוקי דיעות והארכתי במק"א בזה ולכך הני פוסקים יסברו דאין אביי ורבא בכלל. כנלפע"ד לפרש דבריהם ואין לי כעת פנאי להאריך בזה ודו"ק היטב: והנה בהא דאיתא בש"ע סוכה שהיא גבוה למעלה מעשרים אמה פסולה הנה המעיין בש"ס יש בזה ג' טעמים וטעם ר"ז הוי מכח דכתיב וסוכה תהיה לצל יומם עד כ' אמה אדם יושב בצל סוכה וכו' וקאמר שם בש"ס כולהו כר"ז לא אמרו ההיא לימות המשיח הוא ופירש"י אותם סוכות יהיו לצלל עונג ולמסתר אבל סוכת מצוה אינה לצל ומוכח שם דבהא פליגי דלר"ז סוכת מצוה הוי לצל ולאינך מ"ד לא הוי לצל וכ"כ רש"י אחר כך בר"ה תרתי וז"ל דאין שם סוכה אלא העשוי לצל דההיא דימות המשיח משום דעשויה לצל קרויה סוכה עכ"ל. הנה מזה משמע אם לר"ז לא הוי סוכה אלא העשויה לצל מוכח דלאידך מ"ד דאמרו לא כר"ז לא בעינן בסוכה שיהיה עשויה לצל וקשה לי טובא ממ"ש לקמן בש"ס דף ח' בסוכת גנב"ך ורבק"ש דתנא שם ובלבר שתהא מסוככת כהלכתה ומפרש ר"ח דהיינו והוא שעשאה לצל סוכה ופירש"י שם דאף דסוכה לשם חג לא בעינן לשם סוכה בעינן ולצל הוא דמיקרי סוכה שסוככת מן החורב עכ"ל. מוכח ומשמע מזה דבעינן סוכה לשם צל והכי קיי"ל בסי' תרל"ה והרי זה הוה דעת ר"ז ואנן קיי"ל כרבה וכרבא בזה אם כן לא בעינן סוכה לשם צל. גם רבה ורבא היאך יפרשו הברייתא דגנב"ך דתנא ובלבד שתהא מסוככת כהלכתה ומפרש ר"ע דהיינו לשם צל והרי לדידיה לא בעינן לשם צל. ועל הש"ס לק"מ דיש לומר דהם ס"ל כרב מתנא לקמן דף ו' דר"ש יליף מסוכה תהיה לצל יומם וכו' ובע"כ לא ס"ל לר"ש דקרא לדורות מיירי לכך לדידיה בעינן נמי לשם צל ואתיא הך כרייתא דתהא מסוככת כהלכתה כר"ש אכל אנן קיי"ל כרבנן דס"ל דההיא לדורות אבל הפוסקים דפסקי כן דבעינן לשם צל צ"ע ודו"ק:
(שם סעיף ב') היתה גבוה יותר מכ' וכו'. נ"ב עיין בט"ז סק"ב מ"ש בשם הר"ן ועיין בחיבורי על או"ח משנת תר"א מה שהשגתי על זו וחלקתי בין קורה לסכך ע"ש בהלכות חנוכה סי' תרע"א ודו"ק: