Chokhmat Shlomo on Shulchan Arukh, Orach Chayim Siman 636
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
**סעיף א'**סוכה ישנה וכו'. נ"ב הנה גרסינן במשנה דסוכה סוכה ישנה ב"ש פוסלין וב"ה מכשירין איזהו סוכה ישנה כל שעשאה קודם החג שלשים יום אבל אם פירש לשם חג אפילו עשאה מתחלת השנה כשירה ופירש"י והרע"ב והר"ן דתוך שלשים סתמא הוי לשם חג כיון דשואלין ודורשין וכו' לכך הוי סתמא לשמה אבל קודם שלשים סתמא לאו לשם חג הוא לכך בעינן שיפרש לשם חג ע"ש. והנה מזה תמוה לי על הש"ס פ"ק דזבחים דקאמר שם א"ל רבינא לר"פ לא הוי באורתן בתחומא דרמי רבא מילי מעליותא וכו' מהו מילי מעליותא תנן כל הזבחים שנזבחו שלא לשמה טעמא דשלא לשמה הא סתמא כשרים ועלו לבעלים לשם חובה אלמא סתמא נמי כלשמה דמי ורמינהו כל גט שנכתב שלא לשם אשה פסול וסתמא נמי פסול ומשני זבחים בסתם לשמן עומדים אשה סתמא לאו לגירושין עומדת ע"ש. וקשה מה חידש לנו רבא ומה מילי מעליותא הרי זה משנה מפורשת כאן חילוק זה דהיכי דסתמא לשמו קאי לא בעינן פירש והיכי דמסתמא לאו לשמו בעינן לשמו דהרי ב"ש בסוכה בעינן לשמו כדיליף מלך ואעפי"כ מחלק דתוך שלשים דהוי סתמא לשם חג א"צ לפרש לשמו וקודם שלשים דהוי סתמא לאו לשמו בעינן שיפרש לשמו אם כן מפורש במשנה ואף ב"ה לא פליגי עלי' רק מטעם אחר דס"ל דלא בעינן כלל לשמו בסוכה אבל להך חילוקא מודים. ואם כן מוכח להדיא הך חילוקא דהיכי דסתמא עומד לשמו הוי סתמא כלשמו דמי והיכי דסתמא אינו עומד לכך הוי סתמא לאו כלשמו. ודוחק לומר דעיקר חידושי' דרבא דסתם זבח לשמה קאי וסתם אשה לאו לגירושין עומדת דזה מלתא דפשיטא דסתם אשה אינה עומדת לגירושין דהחוש מעיד כן וכן להיפוך סתם זבח לשמו קאי דהוי סתמא לכך זה נמי פשיטא דהרי מצוה היא מן התורה על כך ועוד אם רבא אמר כן עכ"פ מה שבוחי הוא דקמשבח ליה רבינא לר"פ הרי דברים פשוטים הם. ועוד אם ס"ד דרבא דסתם זבח לאו לשמה קאי למה ליה לאקשויי מגט ומדיוק ליקשה ליה ממשנה מפורשת למה בקודם לחג שלשים יום פסולה למ"ד דבעינן לשמה ומוכח להדיא דסתמא פסול ולמה בזבח כשר סתמא לשמו ולומר דהוי ס"ד דסתם אשה לגירושין קיימא זה ודאי אינו סברא. ולו' דהכוונה עפמ"ש התוס' דאף אם מחוייב לגרשה אינה עומדת להתגרש בגט זה ובזה הוי ס"ד דבעומדת לגירושין הוי סתמא כלשמו דאם כן מה פריך דלמא באמת בכה"ג סתמא כשר והך משנה דפסלה סתמא היינו כסתם אשה והתוס' לא כתבו כן רק דלפי האמת מסתבר לו' דאף בכה"ג לא נחשב סתמא לשמו אבל להקשות מנ"ל כן להקשות ובע"כ דמסתם אשה פריך. ובזה קשה שפיר הלא זו משנה מפורשת וצע"ג. ומה שהיה נראה לישב זה קצת הוא כך די"ל דהוי ס"ד דמה דבתוך שלשים כשרה לאו משום דסתמא הוי כפירש לשמו רק כיון דלולא דגלי קרא דחג הסוכות תעשה לך הוי ס"ד דלא בעינן כלל לשמה בסוכה רק דגלי קרא דחג הסוכות תעשה לך דבעינן לשמה אם כן יש לומר דלא גלי רק בקודם לחג שלשים יום בענין דסתמא אינו לשמו אבל תוך שלשים דהוי סתמא לשם חג ל"ב כלל לשמו אם כן תינח התם אבל בזבח אדרבא כיון דסתמא עומד לשמו מיד ואעפי"כ כתבה התורה דבעינן לשמה ראוי לומר דסתמא פסול. ואין לומר דמ"ש התורה לשמי הכוונה רק לאפוקי שלא לשמה אבל לא סתמא אם כן אם סתמא הוי כלשמה וממה שכתבה התורה לשמה הכוונה רק למעט שלא לשמה אבל סתמא הוי כלשמה אם כן קשה מנ"ל דבאשה סתמא פסול דלמא נמי הכוונה כן דלא מיעטה התורה רק שלא לשמו אבל מסתמא לאו מיעוטא. ובע"כ דאמרינן מדכתבה התורה לשמה הכוונה ממש לשמה ואין סתמא בכלל ואם כי בזבח נמי נימא כן. ולכך מחדש זה רבא דבזבח כיון דעומד לשמו הוי מסתמא כאלו פירש לשמו ובאשה דלאו לגירושין עומדת הוי סתמא כשלא לשמה והשיב בסוכה פירש בתירוצו של רבא אבל לפי הס"ד הוי ס"ל טעם אחר דמיעוטא לשמה לא קא אתוך שלשים אבל לא מכח דסתמא הוי כלשמו ודו"ק היטב כי קצרתי: