גמ' כיון שבעלה עשאה זונה כו'. נ"ב ה"ה דהוה מצי לאוקמי בחייבי לאוין והיכא דהוי זר אצלה מעיקרא אלא דמלתא דפסיקא נקט דבזר אצלה מעיקרא דאתיא מכי תהיה לאיש זר וגו' פליגי ביה תנאי בפ' אלמנה לכ"ג ע"ש אבל חייבי כריתות דעשאה זונה ליכא מאן דפליג נ"ל:

רש"י בד"ה המחזיר גרושתו כו' קדושין דקסבר ר"ע כו' כצ"ל:

תוס' בד"ה היא כשרה לכהונה כו' דמאי דריש ביה ר"ע כו' כצ"ל. בד"ה הכא נמי כו' כיון דחמירי כזרים אצלה מעיקרא חשיבי כו' כצ"ל:

בא"ד חייבי כריתות דחמירי אלא דוקא בחייבי לאוין כצ"ל. ונ"ב פי' לפירושו לא בא למעט היכא דלא תפסי קדושין דאינה אסורה בתרומה אלא בחייבי לאוין היכא דלא תפסי בה קדושין ודו"ק:

בא"ד אלא ביאת זנות כו'. נ"ב פי' לענין מלקות הוא דלא מלקינן משום זונה אלא בכה"ג אבל מ"מ אפילו תפסי בה קדושין הויא פסולה לכהן היכא דהוי זר אצלה מעיקרא כו' כמו שכותבין התוס' גופייהו אח"כ דילפינן מק"ו כו' והיא סברת הראב"ד בפרק י"ח דהלכות ביאה ע"ש:

בא"ד דליכא בה לאו בתרומה דלא ילפינן מלאיש זר אלא מאלמנה וגרושה א"נ משום כו' שם זונה גרם לה כו' כצ"ל: