Divrei Yirmiyahu on Mishneh Torah, Foundations of the Torah Chapter 4
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
כל הכוכבים וכו' בעלי דעה וכו'. עי' ברש"י במס' חולין דף מ' ע"א בד"ה דומיא ובתוס' שם בד"ה הא עיי"ש.
כל הדברים האלו שדברנו בענין הזה כמר מדלי הם ודברים עמוקים הם, אבל אינם כענין עומק פרק ראשון ושני. וביאור כל אלו הדברים שבפרק שלישי ורביעי הוא הנקרא מעשה בראשית, וכך צוו החכמים הראשונים שאין דורשין בדברים אלו ברבים אלא לאדם אחד מודיעין דברים אלו ומלמדין אותו.
ועניני ארבעה פרקים אלו שבחמש מצות האלו הם שחכמים הראשונים קוראין אותו פרדס וכו' ואע"פ שדברים אלו דבר קטן וכו' שהרי אמרו דבר גדול מעשה מרכבה ודבר קטן הויות אביי ורבא אעפ"כ ראוין הן להקדימן וכו'. ועי' בכ"מ מ"ש בשם הר"ן וריטב"א והתנצלות הרא"ם בזה עיי"ש. והר"ן בדרשות דרוש א' אחרי שהעיר על המבוכה דלשון מעשה בראשית מורה על חכמת הטבע אבל למה חייבו להסתירו וכתב ע"ז פשר דבר וכתב וז"ל והתשובה בזה כי אין ספק כי מעשה בראשית היא חכמת הטבע אבל לא מאותו צד שהתחכמו בו האנשים מצד מחקרם אבל מצד מה שהידיעה נעלמה בו מצד המחקר ולא תודע אלא בשפע אלקי, והוא שיש לכל הנמצאים שני פעלים פעל נמשך אחר חמרם, ופעל נמשך מצד צורתם אשר הוא עצמותם, והפעלים הנמשכים מצד חומרם יודעו מצד החקירה ומצד השגת מקריהם, אבל אשר מצד צורתם אי אפשר שיודעו בשום פנים מצד החקירה אלא מצד שהוציאו הנסיון לאור, וגם כי נדע פעליהם מצד הנסיון לא נדע סבת פעליהם כלל - כי אנחנו נדע בפלפל שהוא מחמם ונדע סיבת החימום להיות היסוד האישיי גובר עליו מפני שזה נמשך אחר חמרו אבל עם היות שנדע שהאדם צוחק ושהאבן השואבת מושכת הברזל נדע זה מצד שהוציאו הנסיון אבל לא נדע סיבתו מפני שהם נמשכים אחרי הצורה כי השער זה סגור לכל דורש החכמה במחקר אנושי וכו' ולכן צחק הרמב"ם על גאלינוס כשאמר כשאדם שוחק לא ידע לו סיבה, ואמר כי הוא מהנמנע שתודע לו סיבה כי הוא דבר יצא מעצם האדם וצורתו וכו' הנה לפ"ז מעשה בראשית היא חכמת הטבע האמתית לא אותה שהתפלספו הפילוסופין, והיא אמיתת ידיעת עצמו הדברים וכו' עכ"ל עיי"ש נכבדות. ונראה לבאר מ"ש לחלק בין הנמשך מהחומר להנמשך מהצורה, עמ"ש במ"א בפי' מאמרם ז"ל להגיד כוחו של מעשה בראשית לבשר ודם אי אפשר, מה רצו במלת כוחו וכו'. כי ענין ומהות הכח בכל דבר נעלם מכל חוקרי הטבע, ובעלי הכימי"א אשר יפרידו כל הדברים ליסודם הפשוט ואין ביכלתם להרכיב הנפרד מחדש להיות כבראשונה אף כי כל החלקים כלפנים בלי חסרון ובלי תוספות רק הכח מהדבר ההלך ע"י הפירוד לא יוכל יד אדם לתת בו עוד בתוכו רק יד ה' תעשה זאת לשום כח בכל דבר המחזיקו להיות כאחת, והכח הזה לא נראה בעין ועבור זה אמר חכם אחד "בתוך הטבע לא בא עוד אדם בן תמותה" ובצדק קראו את הכח הזה בספרים נפש הדבר. ועי' במורה נבוכים ח"א פ' מ' ובנרבוני שם בפי' "מי תיכן רוח ה'" עיי"ש ומובן במ"ש. ועי' ברמב"ן בראשית על מקרא קודש ויטע ה' אלקים גן בעדן מקדם וכו' שכתב שם וז"ל כי הצמחים וכל בעלי חיים צריכים לכוחות הראשונות ומהם יבוא להם הגידול וכו' עיי"ש. ובשל"ה שער האותיות דף ע"ד ע"א בשם האר"י ז"ל בפי' "כי לא על הלחם לבדו יחיה האדם כי על מוצא פי ה'" עיי"ש. ובמ"א כתבתי כי כח שקרא בתנ"ך רצון י"ל בזה "פותח את ידיך ומשביע לכל חי רצון", - וכיו"ב הרבה פסוקים - וטומאה הנאמר במאכלות אסורים שארז"ל שעבירה מטמטם הלב הכל יובן על דרך זה כי הכח אשר נסתר בהם יעשה רושם בנפש האדם לכן אף כי הטבעיים לא ימצאו דבר משונה במאכלות האסורים אבל לכח הסגור ונעלם בהם לא ישלוט עיני בשר רק ה' יוצר כל הרוחות ובורא כל הכוחות הוא היודע, ומפיו יתעלה אנו חיים, וכל חכמי לב ידעו כי נסכלה עצתם ובינתם לא תעמוד להם לידע מהות ענין הכח מה הוא, והוא בעיניהם מתעלומות הטבע וסתריה, והכח בכל נמצאי הטבע נכלל בעניני מה שאחרי הטבע אשר לא ישיגום החושים כנודע. - וזה הנראה במאמרם ז"ל הנ"ל להגיד כוחו של מעשה בראשית לבשר ודם אי אפשר וכו' כי רק מהפעולות יאמר אבל מהכח הנעלם בתוכם ומשתרר עליהם עין בשר לא תשורנה רק לבבו יבין כי ה' פועל כל אלה. - ועי' רמב"ן בראשית שם ובירושלמי ברכות פ"ט מ"א בגמ' שם ר' הונא בשם רב "שדי לא מצאנהו שגיא כח" לא מצינו כוחו וגבורתו של הקב"ה עכ"ל, ומובן במ"ש כי כוחו גם בהנראה לא תראה בעין בשר ומבחן בשכל קצור ראות ומעט בינה, - והן כזה חכמת מעשה בראשית חכמת הטבע הנעלמת, מרום ונשגב מעלתה אף למעשה מרכבה מעלה עליה כי רק אותה קראו רז"ל דבר גדול נגדם א"כ סרה התלונה על הרמב"ם ז"ל והוא הסר המבוכה כמ"ש הר"ן הנ"ל.