Divrei Yirmiyahu on Mishneh Torah, Human Dispositions Chapter 5
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
כשם שהחכם ניכר בחכמתו ובדיעותיו והוא מובדל בהם משאר העם, כך צריך שיהיה ניכר במעשיו ובמאכלו ובמשקהו וכו' ויהיו כל המעשים האלו נאים ומתוקנים ביותר וכו'. התחיל לדבר בהנהגות החכם אשר בראשונה בפרקים הקודמים דיבר בהנהגות כל איש ואיש שיהיה במעשיו מורם מבהמה וחית הארץ במה שדומה להם מעשיהם כמעשיו אם יכלכל אותם במדה נכונה וכונה רצויה ועתה ידבר במה שירים החכם מעשיו מכל העם וכאשר אמר ומתוקנים ביותר וכו', אבל הן נמצא בפ' זה אשר נאמר לכל אדם כמו בה"ב כל המשתכר וכו' ולא יקל ראשו ביותר וכו' בה"ד וי"ב, ונראה כי דיבר מדברים אשר לכל אדם לברוח מהם ולת"ח ביתר שאת בדברים ההמה.
צניעות גדולה נוהגים ת"ח בעצמן לא יתבזו ולא יגלו ראשן ולא גופן אפי' בשעה שיכנסו לבה"כ וכו'. ועי' באו"ח סי' ב' ובטו"ז ס"ק ד' עיי"ש ונראה למ"ש רבינו נוהגין וכו' ועתה המנהג לכל הנוהגין בדרכי התורה ונעשה מנהג ואיסור ככל מנהגי איסור אשר יסודתם בדרכי מוסר ויראת ה' אשר לפי דעת הראשוני' ז"ל מטעם נדר ואיסורו דאורייתא, ואשר כתבתי כי גם לכל אדם דיבר בפ' הזה נראה ולא גופן וכו' שאמר דמקורו במס' ברכות ושם לא נאמר בפרט ת"ח.
לא ילך ת"ח בקומה זקופה וגרון נטוי וכו'. אאמ"ו הגאון ז"ל כתב בשולי הספר דבגמ' איתא בכל אדם כן וכתב לחלק בת"ח אפי' ד' אמות כדאי' שם משא"כ בשאר אדם, והנה למ"ש לעיל כתב לת"ח מה שנאמר לכל אדם אבל כאן כתב בפי' לא ילך ת"ח וכו', ונראה לת"ח נאמר ונראה כדעת אאמ"ו הגאון ז"ל שכתב שכן מוכח בגמ' למעיין היטב.
דרך בעלי דעה שיקבע לו אדם מלאכה המפרנסת אותו תחילה, ואח"כ יקנה בית דירה ואח"כ ישא אשה שנאמר מי האיש אשר נטע כרם ולא חיללו מי האיש אשר ארש אשה ולא לקחה, אבל הטיפשין מתחילין לישא אשה ואח"כ אם תמצא ידו יקנה בית ואח"כ בסוף ימיו יחזור לבקש אומנות או יתפרנס מן הצדקה, וכן הוא אומר בקללות אשה תארש בית תבנה כרם תטע כלומר יהיו מעשיך הפוכין כדי שלא תצליח את דרכיך ובברכה הוא אומר ויהי דוד בכל דרכיו משכיל וה' עמו. ובכ"מ עמד ע"ז שמסדר הכתובים קודם מי אשר בנה בית ואח"ז מי האיש אשר נטע כרם עיי"ש, ובשו"ת דברי ריבות סי' ק"ל כתב ע"ז בהבחינה זאת, כי חינוך הבית אינו תלוי בזמן כי מיד אחרי עשייתה יוכל לחנכו אבל חילול הכרם תלוי בזמן שהוא שנה רביעית ומדקאמר ולא חללו משמע דבידו לחללו א"כ שכבר יש זמן משבנה בית שהקדים נטיעת הכרם ומה שאיחרו הוא עבור החילול וזמן חינוך הבית קודם לחילול הכרם אף שנטיעת הכרם קדמה לבנין הבית עיי"ש. והנה לפי דבריו עכ"פ אין מהקרא סתירה לדבריו וזה נדע ממקרא הקודש כי שלש אלה אשר ישתדל אדם בהם ועבור כי האשה באחרונה ולפי סידור הענינים היה להיות בראשונה כי נכבדה מקניני הבית וכרם ורק לפי דרכי בני אדם סדורה באחרונה וללמד דרך ארץ ומזה נדע דכרם יהיה בראשונה ונאמרה אח"ז עבור החילול כי די לו אם נטע כרם וידע כי יהיה לו פרנסה אח"ז ויוכל לבנות בית טרם הגיע זמן החילול אבל לישא אשה רק בעת שהפרנסה מזומנת לו, ועדות לו ע"ז מהקללות שנאמר אשה וכו'.
ובברכה נאמר ויהי דוד בכל דרכיו משכיל וה' עמו. כמ"ש רז"ל יכול יושב ובטל ת"ל בכל אשר תעשה, כי הכח והשכל מתנת ה' לאדם להשיג בו צרכי גופו ונפשו וכמ"ש רז"ל כמו כן יגעת ומצאת תאמין וכו' ובראשונה על האדם להשתדל בשתי כוחות האלו ואם כי תקצר כח האדם וגם חכמתו לא תעמוד לו אז ישע אלדים יעמוד לו להצליח דרכיו ולא למי שמתעלם ממתנה הראשונה אשר לו ממעל ויבקש ישע ה' מבלי עשה והשכיל מאומה לעשות ולא כן היה בדוד המלך ע"ה כי היה משכיל בעצמו בכל דרכיו וכאשר השכלתו לא הספיק לו אז וה' עמו עזרה מקודש נמצא לו, ובמס' נדה ע' ע"ב מה יעשה אדם ויתעשר ירבה בסחורה וישא ויתן באמונה וכו' הרבה עשו כן ולא הועילו אלא יבקש רחמים וכו' מאי קמ"ל הא בלא הא לא סגי, מה יעשה אדם ויחכם וכו' ירבה בישיבה וכו' הרבה עשו וכו' אלא יבקש רחמים וכו' מאי קמ"ל הא בלא הא לא סגי עיי"ש, מפורש כנאמר בדברי רז"ל כי השתדלות תהא בראשונה הן בצרכי הגוף והן בצרכי הנפש מצד האדם בכל כוחו וכח הזה מישע ה' לו ואח"ז תעמוד לו ישע עליון, ועי' במס' שבת דף פ"ט ע"א היה לך לעוזרני עיי"ש.
ואסור לו לאדם להפקיר או להקדיש כל נכסיו ויטריח על הציבור וכו' כללו של דבר ישים מגמתו להצליח נכסיו ולהחליף הכלה בקיים ולא תהיה כונתו להנות מעט לפי שעה או להנות מעט ויפסיד הרבה. אף הרבה להזהיר לבקש פרנסה ולא לפזר נכסיו אבל לא יתן בכסף ובזהב עינו ולבו רק יהיה לאמצעי להחליפם בהקיים ועומד כמ"ש לעיל כי כל קניני העוה"ז לאמצעי יהיה להשיג ע"י קניני הנפש ושלימות הנרצה ואמר כללו וכו' שזה יהיא לו למדה נכונה בכל הדברים שלא ליתן הקיים בעבור העובר וכו' ובזה לא יכשל בכל דרכיו.
מו"מ של ת"ח וכו' ואינו נעשה ערב וכו'. לא נרשם מקורו בכ"מ ואאמ"ו הגאון ז"ל ציין במס' יבמות דף ק"ט ע"א ויתרחק וכו' ומן הערבונות וברש"י שלא יעשה ערב עיי"ש.
כללו של דבר יהיה מן הנרדפים וכו' עבדי אשר בו אתפאר. בראשונה אמר מדה נכונה שיהיה לו לאדם בכל קניניו ומעשיו בהנאת העוה"ז, ועתה ידבר מהנוגע לכבודו כי הכסף והזהב והכבוד המה ראשי הדברים אשר עליו יסובב מעשי האיש ותכונותיו ועל שניהם ישים כללים אמיתים יסודם מדברי רז"ל. ועליו נאמר עבדי וכו' כי זה האיש אשר נאמר עליו כי הוא עבד לה' בכל מעשיו ובכל מדותיו כולמו קנוים לה' יתעלה ותפארת לו מה' יתעלה ומן האדם.