Divrei Yirmiyahu on Mishneh Torah, Repentance Chapter 2
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
ומה היא התשובה וכו' וכן יתנחם על שעבר וכו' ויעיד עליו יודע תעלומות שלא ישוב לזה החטא לעולם שנאמר ולא נאמר עוד אלוהינו למעשה ידינו וכו'. עיין בכ"מ ובלח"מ ובשאר מפורשים דכולמו פי' ויעיד עליו וכו' שיעשה ה' ית"ש לעדות עיי"ש, ולשון ויעיד עליו קשה בפי' הזה וגם לא נמצא מפורש במקרא ולא נאמר וכו' והנראה לענ"ד הוא כמ"ש למעלה כי מה שארז"ל יסורין ומיתה ממרקין הוא אף לשב למען לא יחזור לסורו אלה המה רפאות לנפשו ולמען יעמוד במעוזו בתשובתו גם למען למחוק הרושם אשר עשו החטאים בנפשו צריכין אלה הדברים הממרקין כמ"ש במקום אחר בפי' גומרין עיי"ש אבל לצדיקים כדוד המלך ע"ה נאמר ה' העביר חטאתך לא תמות על כי ראה ה' כי תשובתו כל כך שלימה דלא יסור לה לעולם וחפשי מאלה אשר המה מרפא לנפש יסורין ומיתה, ולכן רבינו המדבר מהתשובה השלימה ביותר כי תהיה בערך שעשה אותה המלך החסיד אשר יעיד עליו היודע תעלומות שלא ישוב לזה החטא לעולם ומקרא שהביא ולא נאמר וכו' קאי אלעיל מה שכתב שגמר בלבו דלא יעשהו עוד וזה ויעיד עליו וכו' נלמד כמ"ש מקרא ה' העביר חטאתך וכו' הנאמר למלך החסיד ע"ה ומ"ש בלח"מ מבטול הבחירה עיי"ש הן זה הנאמר מרבינו מענין ידיעה ובחירה בה' זו ומיושב גם זה בזה. גם נוכל לפרש כי ממקראות הנאמרים שם ארפא וכו' אהיה כטל וכו', הנראה כי אחרי אומרם ולא נאמר וכו' לא יבצר מהם כל טוב ואל יבוא עליהם לא יסורין ולא מיתה אף כי חטאו בע"ז שאמרו אלוהינו למעשה ידינו וזה כי תשובתם היתה כמו דוד המלך ע"ה אשר העיד ד' היודע תעלומות שלא יסורו לחטאם ובזה יפרש רבינו שלא יקשה ממה שארז"ל מיסורין ומיתה ממקראות הנראה כי ע"י תשובה יהיה לנו כל הטוב בלי שום חולי ויסורין ובזה שאמר ויעיד עליו מצא פשר דבר ומקרא קודש ולא נאמר וכו' ויפרח כזית הודו וכו' וזולת זה הנאמר עוד ראיה נאמנה לדבריו, ועמוקים דבריו, ועיין בס' קובץ על יד דמקורו מילקוט הושע י"ד סי' תקל"ב מי מעיד בנו וכו' איני לכם לעד ומ"ש במקו"א בזה.
כל המתודה וכו' וצריך לפרוט את החטא וכו'. ועיין בספר סדר משנה שהביא קושיא מירושלמי המובא [בתוס'] במסכת גיטין דף ל"ה ע"ב בד"ה ליחש דמאן דס"ל שאין שואלין אלא בפניו משום חשד ס"ל דא"צ לפרוט החטא עיי"ש וא"כ רבינו שפוסק צריך בפניו משום חשד ולמה פסק כאן צריך לפרוט חטאיו עיי"ש. אמנם למ"ש בכ"מ בהל' ה' והוכיח גם מלשון רבינו לחלק בין החטא מפורסם דאז צריך לפרוט לפני הכל ובשאין מפורסם רק לפני ד' וא"כ לפ"ז אין סוגיא זאת הבבלי כירושלמי הנ"ל דא"כ לא שייך חשד דבמה שנודע נודע בלעדי זאת ומה שאמר רק לפני ה' ית"ש לא שייך חשדא ובלתי מבין יסוד קושיא הנ"ל לפ"ז לענ"ד.
עיין במגדל עוז שכתב להביא ראיה לפרסום העון מעכן ומשמעון בן שטח שהיה משתטח על קברו של עד זומם שנשמע קולו ומרוצח שצריך לומר רוצח אני עיי"ש. והנה ככתב בכ"מ דגם רבינו ס"ל בשאין מפורסם אל יפרט חטאיו נראה בעכן שהיה להציל ישראל וכמ"ש בפר"ח [במים חיים] מיהודה וראובן שהודו דמה שהוא לצורך יפרסם לכו"ע עיי"ש ובשמעון בן שטח י"ל שנשמע קולו בלתי כי התכוין לזה גם הנראה דחטא בשוגג כמו שהי' אצל שמעון בן שטח לא שייך עזות בהגלותו דדוקא במזיד שייך לומר דהוי עזות ולכן הרוצח בעיר המקלט דהוי ג"כ בשוגג יאמר רוצח אני כן נראה לענ"ד.
אע"פ שהתשובה והצעקה יפה לעולם בעשרה ימים וכו' במד"א ביחיד אבל בציבור כל זמן שעושין תשובה וצועקים בלב שלם הם נענין וכו'. הנה אל כביר לא ימאס גם תפילה בציבור אשר זה יתעורר לזה נעשה בלב שלם ובהמעלה שכתב לעיל ה"ב שיעיד עליו היודע וכו' לכן נענין וברש"י מתורץ ג"כ כמ"ש לכן הביא לראיה לעיל ממקרא דהושע הנאמר לרבים, ולזה כתב רבינו בלב שלם וכו'.
יו"כ הוא זמן תשובה לכל ליחיד ולרבים והוא קץ מחילה וסליחה לישראל לפיכך חייבים הכל לעשות תשובה ולהתודות ביום הכיפורים וכו'. כלל ליחיד ולרבים וכו' לפיכך חייבים הכל וכו'. הנה אף שאמר לכל יחיד לעשות תשובה אמר בפרט לרבים ג"כ כי כמו כל התפילות ברבים בלעדי זאת כי יעשו התעוררת מזה לזה גם הוא מאחוה ואהבה אשר לישראל זה לזה ולעם בכללו וכבנים נבוא כולנו לאבינו שבשמים ונבקש מחילה על חטאתינו וחטאת כל ישראל כתפילת כה"ג ביו"כ.
והוא קץ מחילה וסליחה לישראל וכו'. לשון קץ על סוף הזמן כמו מקץ שבע וכו' או סוף וכלות הדבר כמו קץ כל בשר וכו', והנה כמו בסוף הזמן ידוע אשר יחלק להזמן הבא שהעבר נקרא קץ והבא התחלה כן יעשה היו"כ במחילתו וסליחתו לקץ דהזמן הבא אחריו כבפ"ע יחשב והיום יקרא קץ מחילה וסליחה בו עברו מאתנו העונות והחטא והזמן הבא אחריו כמ"ש רז"ל ראשון לחשבון עונות על דרך זה, ועיין ברש"י מקץ שכתב סוף ולא קצת עי' במזרחי וגם לשון קץ כאן י"ל כמ"ש סוף.
הודוי שנהגו בו כל ישראל אבל אנחנו חטאנו והוא עיקר הודוי וכו'. והוא מלשון הגמרא במסכת יומא פ"ו וכמו שאמר הנביא הצדק "ותאמרי כי נקיתי אך שב אפו ממני הנני נשפט אותך על אמרך לא חטאתי" ירמיה ב' ל"ח כי החולה אשר לא ירגיש חוליו לא יבקש רופא והוא סימן גם על רוב חוליו כי בלתי מרגיש מכאבו, לכן נאמר כי הנה עיקר הודוי השורש והעיקר אשר התשובה והודוי מתולדותיה כמו השורש והעיקר להפרי היוצא ממנו והוא בגדר עדות כמו שנאמר בתפילה שאין אנו עזי פנים לומר וכו' לא חטאנו אבל אנחנו חטאנו וכו' ועיין בלח"מ שכתב דחטאנו לאו דוקא וכמ"ש בפי' עיקר מובן היטב.
עבירות שהתודה עליהם ביו"כ זה חוזר ומתודה עליהן ביו"כ אחר אע"פ שהוא עומד בתשובתו שנאמר כי פשעי אני אדע וחטאתי נגדי תמיד. כמ"ש שהתשובה להתנחם על העבר והצער על העבר יצילהו מלעבור להבא לכן אל יסיר הצער הזה מנגדו כי הוא השומרו מליפול עוד בשחת אשר עלה ממנה.
החוטא לחבירו ומת חבירו וכו' ואם היה חייב לו ממון יחזירו ליורשיו לא היה יודע לו יורשין יניחנו בבי"ד ויתודה. במס' ב"ק דף ק"ט בגוזל אביו ונשבע ומת או בגוזל גר ונשבע ומת רב יוסף אמר יתנו לצדקה עיי"ש וברמב"ם פ"ח מהלכות גזילה ה"ג ומקרא נלמד בגוזל ונשבע כן עיי"ש בגמרא ובשו"ע חו"מ סי' שס"ד סעיף ה', ובלא נשבע שם סעיף ד' נאמר יחזיר ליורשיו אבל בלא היה יודע היורשים לא נאמר שם והנה שם אפי' בידוע שאין לו יורשים יוציאו מתחת ידו ובלא נשבע בלא נודע לו אם יש להנגזל יורש יניחנו בבי"ד ולא שיחזיקו לעצמו שאם ימצא יורש יתנו לו דבזה לא יצא ידי השבה עוד אבל במה שמחזירו לבי"ד יצא ידי השבה עיין ב"ק ק"ג ע"א ובב"י חו"מ סוף סימן שס"ד וז"ל ומדנקט ונשבע משמע הא לא נשבע זכה מן ההפקר וא"צ להוציאו מידו ואפשר דה"ה דלא נשבע ונשבע דקתני להודיעך כוחו דר' יוסי הגלילי עכ"ל ובד"מ שם כתב דנשבע דוקא עיי"ש, והנה מלשון הרמב"ם כאן דנראה דוקא באינו יודע אם יש יורשים יתנו ביד בי"ד נראה דאם יודע שאין לו יורשים א"צ להוציאו מתחת ידו ושאני מנשבע שכ"כ בהל' גזילה הנ"ל.