Divrei Yirmiyahu on Mishneh Torah, Sabbath Chapter 7
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
מלאכות שחייבין עליהן סקילה וכרת במזיד או קרבן חטאת בשגגה מהן אבות ומהן תולדות ומנין כל אבות מלאכות מ' חסר אחת ואלו הן החרישה והזריעה וכו'. ועי' בתוס' יו"ט למה נקטו במשנה מ' חסר אחת ולא ל"ט מלאכות עיי"ש ובספר לחם שמים כתב דנרמז בזה שבאמת הן מ' עם תחומין דאורייתא אלא שאין חייבין כאחרים לריש לקיש דס"ל דאינו חייב עד שישגוג בלאו וכרת וא"כ באי עביד לאלה בהעלם אחת דידע לה במאי וצ"ל כדמשני בגמרא בתחומין ולרבנן במחמר אי נמי הבערה ללאו יצאה וכדאיתא בגמרא מנינא ל"ל א"ר יוחנן שאם עשאן כולם בהעלם אחת חייב על כל אחת ואחת ולזה צ"ל שהם מ' וחסר אחת עיי"ש: והנה במשנה קדים הזורע להחורש ובגמרא ע"ג ע"ב מקשינן מכדי מכרב כרבי ברישא ליתני חורש והדר ליתני זורע תנא בא"י קאי דזרעי ברישא והדר כרבי וברש"י בא"י קשה היא ואין יכול לכסות בלא חרישה ואשמעינן דהא נמי חרישה היא עכ"ל ורבינו הקדים חרישה לזריעה והו"ל לאשמעינן בקרקע קשה הוי החרישה אחר הכסוי ג"כ חרישה. והנה במס' מכות דף כ"א ע"ב החופה בכלאים לוקה וכו' לאו משנתינו הוא זה יש חורש וכו' החורש וכו' וכלאים בכרם האי חורש דמחייב משום כלאים היכא משכחת לה לאו דמיכסי בהדיה דאזיל וכו' א"ל אי וכו' הו"א מתני' מני ר' עקיבא דהתניא המנכש והמחפה בכלאים לוקה ר"ע אומר אף המקיים וכו' א"ל וכו' ולילקי נמי משום זורע ביו"ט וכו' ועי' ברש"י בד"ה מי דמחפה משום זורע וכן נראה מקושית הגמרא ולילקי משום זורע ביו"ט אבל ברש"י שם בד"ה אי לאו שכתבו וכן בשביעית משום חורש עיי"ש ובמהרש"א שם דלפי דמפרשינן כלאים משום זורע כמו כן בשביעית אבל לר"ע משום דמקיים ולא משום זורע בכלאים וא"כ בשביעית משום חורש אלא דאיכא למ"ד במו"ק דחורש לא מחייב בשביעית עיי"ש ובפי' משניות כתב רבינו משום זורע וכן נראה בפ"א מהל' כלאים ועי' במסכת מו"ק שם וא"כ כיון דעכ"פ הוי בכלל זורע ואף דהוי גם בכלל חורש והנה לענין התראה כשמתרה משום זורע הוי מאב שלו אלא דנפק"מ לאשמעינן באם התרה משום חורש הוי גם כן התראה מאב שלו וי"ל לרבינו בחורש בחו"ל ג"כ שייך חרישה וזריעה וסתימות לשון חרישה מורה על לפני ולאחרי הזריעה ובגמרא אמרי' תנא בא"י קאי דבא"י תמיד החרישה גם לאחר הזריעה והיא העיקר החרישה משא"כ בחו"ל ולא לאשמעינן רבותא כמ"ש ברש"י דנהפוך דהוי העיקר החרישה. אמנם ראיתי בספר מגן אבות בשם הריטב"א שכתב דאשמעינן דלא נאמר כיון שכבר נחרש קודם הזריעה אינו חייב משום חורש דלאחר זריעה ועיין שהביא שם דעת ר"ת במסכת שבת ל"ט דבעפר תיחוח שייך ג"כ חרישה עיי"ש ובמס' ביצה דף ח' ועמ"ש רבינו בלשון פעולה חרישה וכו' ובמשנה החורש וכו' עי' בספר מגן אבות דתליא במשאצל"ג עיי"ש:
וכן הזורע זרעים או הנוטע אילנות או המבריך אילנות או הזומר כל אלו אב אחד הן מאבות מלאכות וענין אחד הוא שכל אחת מהן לצמח דבר הוא מתכוין. והנה לרבינו זומר אב מלאכה ועי' ברש"י במס' שבת דף ע"ג ע"ב כולן מלאכה אחת הן וכו' זורע אב מלאכה ונוטע נמי וכו' דהיינו זורע אלא שזה בזרעים וזה באילנות וכן מבריך ומרכיב אבל זומר תולדה עכ"ל ועי' בשו"ת רבינו בצלאל אשכנזי סי' מ"א ממ"ש רבינו בפ"א מהל' שמיטה ויובל שזומר ובוצר הן תולדות זומר תולדה דזורע ובוצר תולדה דקוצר וכן במו"ק אמרו שזומר ובוצר תולדת דזורע ובוצר ועי' שכתב לחלק בין מעין האב שכתב רבינו לאב ממש ועל מעין אב מצינו כמה פעמים לשון תולדה אף דהוי באמת אב אבל לא כאב המוחלט בלי העיון בו כמ"ש רבינו עיי"ש שהאריך בזה: וסיוע לדבריו מצאתי בירושלמי בפרק כלל גדול ה"ב ר' יוחנן ורשב"ל עבדין הוויי בחדא פירקא תלת שנין ופלוג אפקון מניה ארבעין חסר אחת תולדות על כל חדא וחדא מן דאשכחין מיסמוך סמכין הא דלא אשכחון מסמוך עבדוניה משום מכה בפטיש בנוי דר' חייא רובא עבדין הוויי בהדין פירקא שיתא ירחין אפקון מניה שית מילין על כל חדא וחדא בנוי דר' חייא רובא הוויי בשיטת אבוהן דתני ר"ח הקוצר והבוצר המוסק הגודר והתולש האורה כולן משום קוצר ועי' בקרבן העדה כולן משום קוצר הרי ששה תולדות לקוצר עכ"ל: והנה קוצר ובוצר וכו' אב מלאכות וכמ"ש רבינו בהל' ד' וכן הקוצר וכו' וקרי תולדות אלא כל שהוציא מדמיון אף שהוא אב נקרא תולדה ג"כ וכן פי' במס' מו"ק דף ג' דאהני תולדות וכו'. ובמגיד משנה בד"ה הקוצר וכו' ועי' בפי' משניות לרבינו בפ' כלל גדול שם: