Divrei Yirmiyahu on Mishneh Torah, Scroll of Esther and Hanukkah Chapter 2
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
הקורא את וכו' הלועז ששמע את המגילה וכו'. עי' בפ"א הכ"ט מהל' תפילין ומ"ש שם עיי"ש. ובשו"ת הריב"ש בסי' ש"צ ושצ"א עיי"ש:
הקורא את המגילה בלא כונה לא יצא וכו'. עי' בלח"מ ומ"ש לעיל בהל' שופר בפ"ה ה"ד עיי"ש:
הקורא את המגילה וכו' אפי' עשרה כאחד יצאו הקוראין והשומעין מן הקוראין וקורא אותה גדול עם הקטן ואפי' בציבור. ובלח"מ דלא נאמר דלמא יהיב דעתו על הקטן ובמעשה רוקח עמ"ש בר"ן כיון דחביבי דעתיה משתמע. כלומר משתמעי תרוייהו דאי תרוייהו לא משתמעי חד מנייהו לא משתמעי משום דמערבב קלא דאידך אלא ודאי תרוייהו משתמע עיי"ש משו"ה גדול עם קטן יוצא דשומע קול הגדול על כרחך ג"כ עיי"ש ומ"ש ואפי' בציבור דלא שייך מפני כבוד הציבור כיון שגם הגדולים קוראים:
אין קוראין בציבור במגילה הכתובה בין הכתובים ואם קרא לא יצא אא"כ היתה יתירה על שאר היריעות או חסירה כדי שיהיה לה הכר. אבל היחיד קורא בה ואפי' אין חסירה ולא יתירה ויצא יד"ח. בריטב"א מגילה י"ט ע"ב בד"ה ומחו לה אמוחא לא אמרו אלא בציבור דאיכא פרסומי ובעי פרסומי מלתא אבל ביחיד יצא מפני דכתיבא כדחזי עיי"ש. נראה מדבריו בהנעשה ביחיד לא שייך פרסומי ניסא וצ"ע בכמה מקומות בזה. ועי' בר"ן לענין דיעבד בציבור ובשו"ע בסי' תרצ"ח סעיף ח':
וצריך הקורא לקרות עשרת בני המן ועשרת בנשימה אחת כדי להודיע לכל העם שכולם נתלו ונהרגו כאחד ומנהג כל ישראל שהקורא המגילה קורא ופושט כאגרת להראות את הנס וכשיגמור חוזר וכורכה כולה ומברך. בגמ' איתא במגילה דף ט"ז ע"ב כולהו בהדדי נפקו נשמתיהו ורבינו כתב שכולם ניתלו וכו' פי' בזה למה נעשה לזכרון ע"ז כי מהישועה הגדולה שהיתה בימים ההם לנו לעמוד על נפשינו ולהרג את המן הרשע ועשרה בניו אויבים גדולים נשואים בעם להנצל מהם בפעם אחת ועל שהשמיט ו' דויזתא צריך לממתחא וכו' עי' בהמ"מ. ובשיורי כנה"ג מובא בס' מעשה רוקח כתב ישוב ע"ז עיי"ש. ואולי י"ל דמאן דאמר צריך לממתח פליג על האומר צריך בנשימה אחת. ודעתו להיפוך שגדול לנצח עשרה פעמים בעשרה מלחמות נגד אויב גדול בעם מבפעם אחת וע"ז מורה דזקיפא וכו' שנתלה זה אח"ז. ועי' בחי' מהרש"א ממאי נלמד ככה עיי"ש. וא"כ י"ל דרבינו בחר הראשונה:
ופושט כאגרת להראות את הנס וכו'. במס' מגילה י"ט ע"א ואמר ר' חלבו אמר ר' חמא בר גוריא אמר רב מגילה נקראת ספר ונקראת אגרת וכו' וכ"כ רבינו בה"א י"א מפני שנקראת אגרת ומצינו לענין דינא חומר כס"ת מפני שנקרא ספר וכדאי' מגילה ט"ז עיי"ש צריכה שירטוט כאמיתה של תורה וכיו"ב. והנה ראו הרבה ע"ז שלא יפקד ממנה שם אגרת בהגהות מיימוני בה"א שנהגו שלא להפסיק בין פסוק לפסוק אלא תיכף לסיום פסוק זה מתחיל באותה נשימה פסוק של אחריו שהרי קרי אגרת וכתב שנמצא כן בשם ר"י ב"י ובשם ר' צמח גאון שלא מצינו כן אלא בעשרת בני המן ועי' בטור בסי' תר"ץ ובמג"א ס"ק י"ד. ובהגהות מיימוני אות כ' שפרשיותיה סתומות ובשו"ע בסי' תרצ"א סעיף ב' ובשו"ת מהרמ"מ סי' י"ב שמצוין במג"א ס"ק ז' שהוא מטעם שנקרא אגרת ולדעתו בדיעבד כשירה שלא כמוזכר בשו"ע ובטעמו כי באגרת ג"כ פתוחות עיי"ש. ונראה כמה הקפידו ע"ז שיהיה כאגרת. ובמג"א בסי' תר"צ ס"ק י"ז בשם מט"מ כשיאמר האגרת הזאת ינענע המגילה. ובשו"ת מגאוני קדמאי שערי תשובה סי' ר"א למה לא נכתב שמו של הקב"ה במגלת אסתר פי' מפני שפרסיים העתיקו המגילה ולא רצה הקב"ה שיהיה שמו מונח בין הפרסים ד"א כתיב במס' ר"ה היו רגילים לכתוב את השם באגרת חובה וכך כותבין בשנת כך וכך ליוחנן כהן אל עליון ואמרו חכמים למחר זה פורע את חובו ונמצא השטר מוטל באשפה עמדו ובטלום ואותו יום עשאוהו יו"ט ה"נ כיון דמגילת אסתר נקראת אגרת כדי שלא יהיה חלוק בינה לשאר אגרות לא רצו לכתוב בה שם הקב"ה עכ"ל: והנה מ"ש משום העתקה מפרסיים עי' בעקידת יצחק מ"ש הוא שם. ומ"ש כדי שלא יהיה חלוק כו' לפרש משום לא פליג יקשה לומר. ונראה ביותר לפרש שבזה גילו שיהיה בערך אגרת במאי שקפדו מלכתוב ה' בו כמו שאר אגרת ומכ"ז נראה אף דמצד אחד הוקירו כספר ומצד אחר כאגרת אף דברוה"ק נאמרה. וזה שהיה קשה להם להוסיף על ספרי נביאים וכתובים כמ"ש לעיל כששלחה קבעוני לדורות וכו' שאין נביא רשאי לחדש וכו' ובמדרש קהלת ויותר מהמה כל המכניס יותר מכ"ד ספרים מהומה מכניס לביתו כגון ס' בן סירה וכו' להגות ניתנו ולא ליגיעה עיי"ש. לכן אף שקראו ספר ונמנה בכ"ד ספרי קודש ותיקנו קריאה בציבור כמו בהתורה ונגד זה קראו ג"כ אגרת למען נדע מעלות קדושת התורה ואין דומה קריאה זאת לקריאה זאת ולידע מעלות ספרי קודש מכל שאר ספרי חכמה עד כי מגילת אסתר דברוח הקודש נאמרה נקראת ספר ואגרת ולהחזיק דבר זה אשר הוא יסוד גדול בתורה להגדיל מעלת כל כתבי קודש מכל דברי חכמה הכפילו להראות שמגלת אסתר נקראת גם אגרת לידע כמה נבדיל בין שאר ספרים של חכמה לכתבי הקודש. ומ"ש ואח"ז חוזר וכורכה ומברך וכו' שהברכה יהיה על קריאת הספר. ואולי מה"ט לא נכתב השם בה למען יגדל מעלת נביאים וכתובים אשר מלאים משמו יתעלה והכל מטעם הנ"ל. וע"ע בר"ן מגילה י"ח ע"ב בהשמיט הסופר תיבות שכתב משום דנקראת אגרת אין מדקדקין בה לפסלה בכך עיי"ש: