Divrei Yirmiyahu on Mishneh Torah, Tefillin, Mezuzah and the Torah Scroll Chapter 2
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
וצריך להזהר בפרשיות שאם עשה הסתומה פתוחה או הפתוחה סתומה פסלן ושלשת הפרשיות הראשונות כולן פתוחות ופרשה אחרונה שהיא והיה אם שמוע סתומה. בב"י בסי' ל"ב הקשה ע"ז ממס' מנחות ל"ב ע"א דאיתא דמזוזה עושה פרשיותיה סתומות ואם עשאן פתוחות כשירה מפני שאינה סמוכה לה בתורה וא"כ בתפילין פרשיות קדש והיה כי יביאך שהן סמוכות זו לזו בתורה דין שאם שינה פסול אבל שמע והיה אם שמוע שאין סמוכות בתורה אמאי פסול אם שינה וכתב ע"ז ושמא כיון דבקצת פרשיות אם שינה פסול לא מפלגינהו בהדייהו עיי"ש: ובשו"ת מהר"ם פדווה בסי' ע"ז כתב לפרש וצריך להזהר וכו' קאי על אלה פרשיות בס"ת עיי"ש. ובשו"ת מהרש"ל בסי' ל"ז תמה על הב"י בפי' ברמב"ם ופי' שפסלן מהכשרן מהם בדיעבד ומהם לכתחילה עיי"ש ומובא בס' מעדני מלך בהל' תפילין בסי' קל"ה עיי"ש. ובשו"ת גנת ורדים או"ח כלל ב' סי' ג' כתב להביא ראיה ממס' מנחות ל"ב ע"א דאי' אף פתוחות לימא מסייע וכו' ס"ת שבלה ותפילין שבלו אין עושין וכו' הא מורידין עושין אמאי הכא סתומות והכא פתוחות. דילמא להשלים וכו' הרי בתפילין דוקא סתומות עיי"ש. וע"ז י"ל דסיועת הגמ' מס"ת בלבד. ועי' שכתב לחלק בין תפילין דהוקש לס"ת במס' מכות בפ"ג ובקדושין בפ"ק עיי"ש ובסי' ד' כתב לחלק בתפילין שפרשיות אין מצורפים יחד ויש לעשות אותם פתוחות ביותר ממזוזה שהכל מצורף בקלף אחד מ"ש:
פרשה וכו' ואם לא עשה התגין או הוסיף וגרע בהן לא פסלו. עיי' בשמושא רבה ובהגהות מיימוני דתגין הלמ"מ ובס' קרית ספר למבי"ט כתב דכך הלמ"מ שלא יפסל החסרון בדיעבד עיי"ש:
הלוקח תפילין ממי שאינו מומחה צריך לבדקן לקח ממנו מאה קציצות בודק שלש קציצות או שתים של ראש ואחת של יד או שתים של יד ואחת של ראש אם מצאם כשירים הוחזק זה האיש והרי כולן כשירים ואין השאר צריכין בדיקה ואם לקחם צבתים צבתים כולן צריכין בדיקה דחזקת צבתים מאנשים הרבה לקחם. ומקורו ממס' עירובין כמ"ש בכ"מ ולא הביא רבינו מאי דאיתא במס' מנחות דף מ"ב ע"ב תפילין יש להן בדיקה ואין נקחין אלא מן המומחה וברש"י שמא לא עיבדן לשמה. ובתוס' בד"ה תפילין כתבו שגנאי לסתרן עיי"ש. ונראה לפרש דשאני ממזוזה דבתפילין מבטלן בסתירתם מקדושתם שאינן בכלל תפילין עוד משא"כ במזוזה דנשארה בקדושתה כמקודם: והנה אף שלא הביא רבינו האי ואין נקחין אלא מהמומחה הוי בכלל דבריו. דהנה מ"ש בתוס' דמשו"ה לכתחילה אין נקחין אלא מהמומחה אף דאפשר בבדיקה משום דהוי גנאי לבדקן ע"י סתירה מובן בזה סוגיא הגמ' במסכת עירובין המובא בהלכה זאת דאיתא שם והתני רב כהנא בתפילין בודק שתים וכו' הא מני רבי דאמר בתרי זמני הוי חזקה וכו' עיי"ש: דיקשה לכאורה דהרי שייך לומר רוב המצוין אצל מצות מומחין הם כמו בשחיטה ועי' ברא"ש בסוגיא דשולח אדם ירך לנכרי ובתוס' במס' מנחות מ"ב ע"ב בד"ה ואין עיי"ש. ועל כרחך משום רובא דאיכא לברורי מבררין וא"כ גם בחזקה נאמר כן ומאי מהני שמצא ג' כהלכתן. והנה י"ל משום טירחא כדאיתא במסכת פסחים בפ"ק דלא אמרינן דצריך לברורי וי"ל משו"ה שינה רבינו לשון הגמ' וכתב לקח ממנו מאה קציצות וכו' אבל א"כ כשהיו רק ד' נאמר דצריך לבדוק: וי"ל דכמ"ש ברש"י דבדיקה שמא לא ידע וא"כ להטעם דרוב המצוין מומחין משום חזקת כשרות לא שייך בכה"ג דשמא לא ידע וצ"ל דשאני בשחיטה דמפורסם הבקיאות ביותר וי"ל דאם בודק ג' וחזינן בקיאות אמרינן על כולמו דהוי בכלל רוב המצוין וכו' כיון דהוי בקי וידע שייך חזקת כשרות ומדידע מחסרות ויתירות בקי ג"כ בעבוד לשמה עי' בתוס' שם. אבל יותר אל יבדוק אף דהוי איכא לברורי משום כמ"ש בתוס' דהוי גנאי לסתור אותם ובכה"ג לא אמרינן איכא לברורי מבררין. ולפ"ז הבדיקה דמשוי לחזקה מביאו שיהיה בכלל רובא דמומחין וא"כ בהאי דבודקין ג' וכו' נכלל האין נקחין אלא ממומחה דכמ"ש בתוס' דהוי משום גנאי. עם כל זה יקשה למה לא כתבו רבינו בפירוש האי דאין נקחין וצ"ע: אמנם זה שכתבתי דאם מוחזק בבקיאות בחסרות ויתירות הוי חזקה ג"כ על עיבוד לשמה לא נראה כן במס' עירובין דאי' דבעי דאתמחי בשל יד ובשל ראש עיי"ש ולא מהני ידיעתו בזה לזה. וצ"ל כמ"ש בתוס' במסכת מנחות שם דעיבוד לשמה מפורסם ביותר עיי"ש. וע"ע בירושלמי פ"י ממס' עירובין ה"א אם מהני בצבתיו בדיקת אחד משלשה צבתים עיי"ש:
הכותב תפילין בכתב ידו או שלקחן מן המומחה או משאר אדם ובדקן והחזירם לעורן לעולם אינו צריך לבדקם פעם אחרת אפי' לאחר כמה שנים כל זמן שחיפויין שלם הרי הן בחזקתן ואין חוששין להן שמא נמחקה אות מתוכן או שניקבה הלל הזקן היה אומר אלו משל אבי אימא. בתוס' במסכת מנחות דף מ"ב בד"ה תפילין בשם מכילתא לב"ה צריך בדיקה לי"ב חודש ולב"ש א"צ בדיקה ושמאי אמר אלו תפילין של אבי אימא ועי' בשו"ע סי' ל"ט עיי"ש. ולמ"ש בשם התוס' וכמ"ש שכן דעת רבינו דהבדיקה גנאי א"כ אין להחמיר בזה ושאני מציצית דצריך בדיקה בכל עת עי' בסי' ח' ורבינו כתב כ"ז שחפויין שלם וכו' אף דמצינו בעלמא בחזקת שהן קיימין במסכת גיטין בפ"ג מ"מ על חזקת קמייתא בלבד לא היה לסמוך אם לא כיון דחפויין השומר שלם קיים מסתמא נשמר הפנימי ג"כ. וא"כ היה נראה מדבריו דבלא"ה היה צריך בדיקה וצע"ק. ועי' בפ"ה ה"ט במזוזה עיי"ש: