Divrei Yirmiyahu on Mishneh Torah, Tefillin, Mezuzah and the Torah Scroll Chapter 3
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
כיצד עושין תפילין של ראש וכו' ומכניסין את העור בין כל חריץ וחריץ ומכמשים אותו והוא רטוב מכאן ומכאן עד שעושין בו דמות שי"ן וכו'. עיי' בס' מעשה רוקח שדייק מלשון ומכמשים וכו' לא יעשנה ע"י דפוס אלא מקמטי העור עצמן יעשה השי"ן ושכ"כ ברש"י חולין דף ט' ע"א עיי"ש שכתב בד"ה קשר וכו' נראה בה שדי השי"ן החקוקה בקמטי התפר וכו' עיי"ש. ובשו"ת מהרמ"ע מפאנו סי' ל"ה מכשיר בדפוס שלא נאמר כתיבה בשי"ן הזה עיי"ש ועי' במג"א בסי' ל"ב ס"ק נ"ז עיי"ש:
כיצד סדור הפרשיות וכו'. ועיי' בראב"ד וכ"מ ובס' מעשה רוקח עמד ע"ז שקורין תפילין של ר"ת שאינו לדעתו למ"ש בטור בסי' ל"ו דר"ת ס"ל דלטטפת שבפ' והיה אם שמוע חסר שני ווי"ן ובאותן שמניחין של ר"ת כותבין לטוטפת מלא וי"ו ראשונה כדעת רש"י עיי"ש שכתב דהיה לקראתם תפילין רבינו האי וכיו"ב עיי"ש:
וצריך שיגיע וכו' וצריך להעביר בתוך כל חריץ וחריץ על גבי העור חוט או משיחה להבדיל בין בית לבית וכו'. ובב"י בסי' ל"ב דבגמ' לא קאי אלא אכתבם על בעור אחד עיי"ש: ועי' בשו"ת מהרמ"ע מפאנו סי' ל"ח שכ' דעצה טובה קמ"ל שינסה הסופר בחוט או משיחה אם יש בעומק החריץ כדי להכניס בו חוט כל שהוא דייקא נמי שכתב להעביר ואותו הבדל יספיק להכשירן עיי"ש:
העור שמחפין בו התפילין וכו' ועור הרצועה צריך עיבוד לשמה אבל בעור שמחפין בו אינו צריך עבוד כלל אפי' עשהו מצה כשר ומקומות הרבה נהגו לעשות אותן בעור מצה. ובב"י בסי' ל"ב כתב דדעת רבינו דהלכה כרשב"ג וס"ל דאין מחלוקתם בעור הבתים כלל רק בעור הקלפים. א"נ דס"ל דמיירי בעור הבתים רק דס"ל דהלכה כת"ק עיי"ש: ויקשה לפי הסוגיא דסנהדרין מ"ח בהזמנה מלתא והא לפ"ז פליגי אם בעי עיבוד כלל דטוב יותר וחזק אם לא נתעבד ועי' בב"י וטו"ז ס"ק ל"א: ונראה לומר. דהנה גם למ"ש בתוספות במסכת מנחות די"ל דרק לענין עור הבתים פליגי דהוי תשמיש מצוה עיי"ש. יקשה ג"כ דא"כ מנ"ל דהזמנה לאו מלתא הרי במצוה גופה לכו"ע צריך הזמנה. אמנם יש לומר דלכאורה למה לנו לדמות הזמנה לענין לשמה דהרי יש לומר דשם גזרה התורה שיעשה גם תיקון העור למצוה ולא ההנחה בלבד המצוה גם העיבוד והכתיבה ממצותיה ובעי כמו"כ לשם ה' ומה לנו לדמות לשמה להזמנה כלל דבכה"ג דיש לומר דהוי הכל מהמצוה גופה ולא מהזמנה לה וכמ"ש ואין דומה להזמנה מלתא דבעלמא כלל. אבל בתשמיש מצוה דלא שייך לומר כן דודאי אינו בכלל המצוה גופה שם שייך הזמנה בלבד וע"ז פליגי דבעי הזמנה בתשמיש מצוה. וא"כ למאן דס"ל דתשמיש לא בעי הזמנה כמו כן בעבוד העור אשר למותר ובגדר לא צריך גם כן לא הוי רק בגדר הזמנה בלבד: