Divrei Yirmiyahu on Mishneh Torah, Tefillin, Mezuzah and the Torah Scroll Chapter 6
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
עשרה תנאים בבית ואח"כ יתחייב הדר בו לעשות מזוזה ואם חסר תנאי אחד מהן פטור מן המזוזה ואלו הן וכו' ויהיה לו דלתות וכו'. בראב"ד השיג עליו וכן ברא"ש בהל' מזוזה ועי' בכ"מ ובתוס' מנחות ל"ג ע"א בד"ה תלי עיי"ש ובתשובת רבינו לחכמי לוני"ל בכ"מ כתב דלא מקרי שער בשאין לו דלתות. וכן מוכיח בעירובין עיי"ש. ובמרכבת המשנה כתב שכונתו להאי דאי' במס' עירובין דף ו' ע"ב ירושלים אם לאו דדלתותיה נעולות בלילה הוי רה"ר עיי"ש. והנה לכאורה שאני להוציא מתורת רה"ר ולהיות רה"י צריך דלתות ונעולות בלילה עכ"פ. ולאו משום הדלת רק משום שתהיה בגדר נעולות המשוי לרה"י דהוי ע"י הדלת רשות בפ"ע. משא"כ לענין מזוזה דבשער תליא מאי דמקרי שער ולא ס"ד לומר דצריך למזוזה ג"כ דלתותיה נעולות לזמן כמו לענין רה"י שם. וז"ל רבינו שם שכל פתח שאין לו דלתות פתח מקרי שער לא מקרי וכן מוכח בעירובין עכ"ל: והנה לחלק בין פתח ושער עי' בפ"ק דמס' עירובין דף ב' ע"ב פתח שער החצר מקרי פתח סתמא לא מקרי. וברש"י פתח החצר דאקרי פתח בפרשת נשא עיי"ש ומקרי שער החצר עיי"ש. ונראה שהבדל בין פתח שהוא החלק הפתוח לכנוס וליצא. ושער מקרי הדלתות ולזה נראה שכיון רבינו. ועי' בס' ברכת אברהם לרבינו אברהם ז"ל סי' מ"א עיי"ש:
בית שאין לו ארבע אמות פטור מן המזוזה. ואם יש בו כדי לרבע ד"א על ד"א בשוה אע"פ שהוא עגול או בעל חמשה זויות ואצ"ל שאם היה ארכו יותר על רחבו הואיל ויש בו לרבע ארבעה על ארבעה חייב במזוזה. וברא"ש בהל' מזוזה חולק ע"ז יעויין בשו"ע יו"ד סי' רפ"ו ובמרכבת המשנה כתב שבחנם עשה הכ"מ מחלוקת בין הרא"ש לרבינו עיי"ש. והנה הרא"ש שם הביא הרמב"ם וכתב שלא כדבריו בפי'. ועיקר מ"ש במרכבת המשנה עיי' בטו"ז בהל' סוכה בסי' תרל"ד ס"ק ב' שכתב שגם רבינו כונתו כהרא"ש כנראה בהל' סוכה ומפרש שיהיה רבוע ארבעה בתוך העגול עיי"ש. ובמעשה רוקח כתב דלפי' הטו"ז יקשה עוד לשון רבינו שכתב ואצ"ל שאם ארכו וכו' דפשיטא דמאי יגרע שארוך ביותר בזה יאמר מ"ש במרכבת המשנה ממשנה רפי"ב דנגעים עיי"ש:
בית שיש לו מזוזה מכאן ומכאן וכפה כמין קשת על שתי מזוזות במקום המשקוף אם יש בגובה המזוזות י' טפחים וכו' חייב וכו' ואם אין בהן עשרה טפחים פטורין מפני שאין לו משקוף. ועי' בכ"מ שהקשה שאם הכפה חשוב משקוף אפי' אין גבוה עשרה ואם אין חשובה משקוף כי גבוה עשרה מאי אהני עיי"ש ועיין בטו"ז סי' רפ"ז ס"ק ג' ביו"ד ישוב ע"ז ועי' בס' מעשה רוקח. ועי' בריטב"א במס' יומא י"א ובס' שיח יצחק שם דנראה ג"כ כמ"ש ז"ל. ועי' בחי' הרמב"ם להר' דוד ערמא"ה ז"ל שכ"כ:
הר הבית הלשכות והעזרות וכו' ובתי כנסיות וכו' שאין בית דירה פטורין לפי שהן קודש וביהכ"נ של כפרים שהאורחין וכו' חייב במזוזה. וכן ביהכ"נ של כרכין אם היה בו בית דירה חייב וכו'. ועי' בס' שיח יצחק יומא י"א שכ' דע"כ לחלק כן ממ"ש בריטב"א להקשות מפסחים ק"א דאי' דמקדשין בבהכ"נ להוציא האורחים ומשו"ה מחלק בין כפרים וכרכין ולא רצו לומר כריטב"א משום דהיה במקרה לא אצרכהו דהרי לא גרע מלשכת פרהדרין דמשום דירת ז' ימים בשנה אצרכוהו הרבנן מזוזה עיי"ש ועי' בראב"ד ה"ז עיי"ש. והנה בלשכת פרהדרין משום שלא יאמרו כה"ג בבית אסורים כדאי' בגמ'. ונראה מה שיש לנו מיעוט מיוחד שאינו חול. דלא נאמר דהוי בכלל דירה מה שבאין בתוכם ללמוד ולהתפלל שהדירה לקודש לא מקרי דירה רק כשדר בו ג"כ דרך חול אז מקרי דירה לענין מזוזה. ועי' ברש"י יומא ל"ב ע"א בד"ה דכרכין. דנראה מדבריו דבר השייך לכו"ע כמו רה"ר לא מקרי שותפין עיי"ש:
בית שער אכסדרה וכו' והגינה וכו'. עי' ברא"ש ובכ"מ ובמרכבת המשנה עיי"ש:
לפיכך אחד שערי חצירות וכו' הכל חייבין במזוזה וכו'. ועיין בתוס' ובבה"מ ובר"ן סוכה דף ח' ע"ב ובתוס' בד"ה ותהוי שם ובריטב"א יומא י"א כתב דחיוב שערי מדינות ועירות מדרבנן דאסמכוהו אקרא עיי"ש. ולרבינו נראה דהוי מדאורייתא וכ"כ בס' קרית ספר עיי"ש:
ביה"כ ובית המרחץ וכו' פטורין ממזוזה לפי שאין עשוין לדירת כבוד. סוכת חג בחג ובית שבספינה פטורין וכו' לפי שאין עשוין לדירת קבע וכו'. ועי' במרכבת המשנה שהער מקור לבית הספינה ממשנה רפי"ב דנגעים ובתוספתא שמובא בר"ש שם עיי"ש:
והיכן קובעין וכו'. בתוס' במס' מנחות ל"ג ע"ב בד"ה ומאי ובירושלמי משמע בפ"ב דמגילה דכשהפתח גבוה הרבה מניחה כנגד כתיפיו וחולק על ש"ס שלנו עכ"ל. ועיין במרכבת המשנה עיי"ש:
חייב אדם להזהר במזוזה מפני שהיא חובת הכל תמיד וכל זמן שיכנס ויצא יפגע ביחוד השם שמו של הקב"ה ויזכור אהבתו ויעור משנתו ושגיותיו בהבלי הזמן וידע שאין דבר העומד לעולם ולעולמי עולמים אלא ידיעת צור העולם. ומיד הוא חוזר לדעתו והולך מישרים וכו'. שויתי ה' לנגדי תמיד וכו' כלל גדול וכו' באו"ח בסי' א' הנה הזכרון בה' בידיעתו כי הוא השלם הבלתי בעל תכלית וכל השלימות חכמה טהרה קדושה צדקה משפט וכו' הכל בו יתעלה מבלי חקר וגבול ובאהבתו לו יתעלה נאהב כל אלה. לכן הזכרון במעלות הנפש אשר כל אלה לה לחלק ממרום ברתא דמלכא קדישא וכמצווה עלינו להדמות בדרכיו מה הוא רחום וכו' לכן הזכרון בשמו וזכרון באהבתו מעיר ומקיץ מהשינה ומעיר על השגיון לעסוק בהבלי הזמן. ורעיון הנשגב הזה כי בידיעת ה' יתעלה מקור כל השלימות האורח החיים למעלה מכל הידיעות למשכיל וידע שאין דבר וכו' אלא ידיעת צור העולם אשר בו יתראה כבוד ה' מתוך מעשיו הוא ניכר וכו' "מיד חוזר לדעתו והולך מישרים" "אלקים עשה את האדם ישר וכו'" הנשמה שנתת בי טהורה וכו'. הבלי העולם עין סוררת ולבב מורר וחזיוני שוא ומדוחים יתעו בני האדם מלשום לב על יעודם הנשגב. ובעת כי יזכור באהבתו לה' וידיעתו יחזור לדעתו למקורו הנאמן ממעל לו וכמ"ש במ"א בפי' תשובה עיי"ש. ותפילין אשר לשעבד גופו ומזוזה שעבוד רכושו לו יתעלה המעירים על כל אלה וציצית לבלי נתור אחרי מראה עינינו יעירו על כל זה כמו שכתב רבינו "אמרו חכמים הראשונים כל מי שיש לו תפילין וכו'. דברים המתוקים מדבש ונופת צופים אשרי להמשכיל תמיד בכל אלה: ומ"ש רז"ל מרב וכ"כ לעיל בהל' דיעות לא נמצא מפורש בזה ועי' ביד המלך שהעיר ע"ז וכתב שהנראה שהיה לו אגדה מיוחדת ממנו. והנה ימצא אגדת רב ושם לא נמצא כן ואולי עוד אחרת היתה לו: