Divrei Yirmiyahu on Mishneh Torah, Tefillin, Mezuzah and the Torah Scroll Chapter 8
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
פרשה פתוחה יש לה שתי צורות וכו'. ועי' בב"י יו"ד סי' רע"ה ובטו"ז או"ח בסי' ל"ב ס"ק כ"ו עיי"ש:
ספר שאינו מוגה במלא וחסר אפשר לתקנו וכו' אבל אם טעה בריוח הפרשיות וכתב פתוחה סתומה וכו'. או שהפסיק והניח פנוי וכו' או ששינה צורות השורות הרי זה פסול ואין לו תקנה אלא לסלק את כל הדף שטעה בו. ועיין בכ"מ והנה מה שנראה לענ"ד לחלק בין מלא וחסר לפתוחות וסתומות וכיו"ב כשהם בטעות עי' לעיל פ"ד הל' י"א שכתב אבל אם כתב וכו' או שכתב פרשה פתוחה סתומה וכו' או שכתב השורה וכו' הרי זה פסול ואין בו קדושת ס"ת כלל אלא כחומש מן החומשין שמלמדין בו התינוקת עכ"ל: ונראה ממ"ש שאין בו קדושת ס"ת דבמה שכתבו בדרך הזה שלא ככתיבת ס"ת הוציאו מקדושת הס"ת בתחילת מחשבת לשם ס"ת והקדישו לזה ונראה לרבינו לחלק באם הוסיף או חסר לשונה מפתיחה לסתימה או לשירה דהוספה וחסרון טעות הוי מצ"ע וע"י הטעות אין מוציאו מידי קדושת ס"ת משא"כ כשכותב פתוחה תחת סתומה או כשירה דהוי כדבר אחר ועי' בפ"ק דמס' זבחים דמינו מחריב דף ג' ע"א דפתוחה במקום סתומה הוי שנוי וכדבר אחר אבל טעות בהוספה וחסרון לא מקרי שנוי שאינו בפ"ע כלום ובמס' שבת ק"ג ע"ב דאיתא יגנז לא נאמר מחסר ומלא ולעיל בפ"ז צ"ל ואין בו קדושת ס"ת וכו' קאי על שאר דברים שכתב שם ולא על מלא וחסר וצ"ע בזה והנראה כמ"ש דטעות שמשוי להענין כבלתי מובן על שאינו מענינו לא שייכא עקירת קדושת ס"ת אבל פתוחה וסתומה אינו מבלבל הענין או כשירה וכיו"ב שייך לומר ביותר דהוי כתיבה לדבר אחר ולא לס"ת ושייך עקירת הקדושה ועי' להלן בפ"י ה"א ומ"ש שם:
ולפי שראיתי שיבוש גדול בכל הספרים וכו' וספר שכתבנו עליו בדברים אלו הוא הספר הידוע במצרים שהוא כולל כ"ד ספרים שהיו בירושלים מכמה שנים להגיה ממנו הספרים ועליו היו הכל סומכין לפי שהגיהו בן אשר ודקדק בו שנים הרבה והגיה פעמים רבות כמו שהעתיקו ועליו סמכתי בס"ת שכתבתי כהלכתו. והנה בן אשר היה מחכמי טבריה מבעלי המסורה ועי' בראב"ע בפרשת תרומה על תיבת תיעשה המנורה וז"ל ראיתי ספרים שבדקו חכמי טבריה ונשבעו ט"ו מזקניהם שג' פעמים הסתכלו בכל מלה וכל נקודה וכל מלא וכל חסר וכו' עכ"ל: ועי' בס' מגדול עוז בפ"ב מהל' יו"ט הי"ב וז"ל ויש אומר לא נפלאת היא שהגיעו לידו שהרי זכה לבוא בידו מן הנוסחאות שנכתבו בימי חכמי התלמוד בגלילות כס"ת שלנו וגם במקרא ס"ת שהיו מגיהין ממנו בעזרה המכונה לבן אשר וכו' עכ"ל ופי' נראה המכונה בטעות לבן אשר דכנודע היה חכמי טבריה אחרי סתימת הש"ס הרבה שנים בימי הגאונים והנה כאן לא כתב רבינו שהיו מגיהין ממנו בעזרה אולי ידע בעל מגדל עוז מספר שבא אח"ז ליד רבינו ובס' מגדל עוז הביא שהיה ביד רבינו ס"ת מעזרא עיי"ש ועי' במגדל עוז פ"ח מהל' סנהדרין ה"ב ובמ"א כתבתי בזה: