Divrei Yirmiyahu on Mishneh Torah, Torah Study Chapter 4
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
אין מלמדין אלא לתלמיד הגון או לתם, אבל אם היה הולך בדרך לא טובה מחזירין אותו למוטב ומנהיגין אותו בדרך ישרה ובודקין אותו ואח"כ מכניסין אותו לביהמד"ר ומלמדין אותו, אמרו חכמים כל השונה לתלמיד שאינו הגון כאילו זרק וכו'. ועי' בכ"מ ובלח"מ בפי' או לתם, ומ"ש רבינו ומחזירין וכו' נראה מסברה אמר כן, וי"ל דלמדו מהאי דאיתא במס' מכות דף י' ע"א ומובא במגדל עוז תלמיד שגלה מגלין הרב עמו שנאמר וחי עביד ליה מידי דתהוי ליה חיותא א"ר זעירא מכאן שלא ישנה אדם לתלמיד שאינו הגון וברש"י לתלמיד שאינו הגון שלא יביאו עונו לידי הריגה בשוגג ויגלה כדאמר לקמן שאין מצוי אלא ברשעים עכ"ל, ולכאורה אם הוי עי"ז מוחזק כרשע הלא אסור ללמוד בשאינו הגון ולמה גולה עמו ואם אינו מוחזק בכך והוי כתם דיש ללמוד עמו כמ"ש רבינו וכדמוכח במס' ברכות, אבל כמ"ש רבינו שיש לרבו להחזירו למוטב ולהנהיגו בדרך ישרה וא"כ ילך עמו לתכלית זה, ועיין ברמב"ם פ"ז ה"א מהל' רוצח שכתב תלמיד וכו' שנאמר וחי עשה לו כדי שיחי', וחיי בעלי חכמה ומבקשיה בלא ת"ת כמיתה חשובין עכ"ל, יש לפרש אחרי שיחזירו למוטב אז ילמד עמו, ואם לא היה רבו אף כי להחזירו למוטב מוטל על כל אדם עם כל זה בשביל זה אינו גולה ששם ג"כ מי שיחזירו למוטב רק לרבו וכמ"ש בריטב"א שאין אדם לומד מכל אדם עיי"ש. והנה במס' ברכות ר"ג אמר שלא יכניס מי שאין תוכו כברו לביהמד"ר וכמ"ש ז"ל לפרש בלי בדיקה ואולי רק לביהמד"ר הקפיד שלא ילמדו אחרים ממנו אם אין תוכו כברו אבל בפ"ע יהיה בתם מותר ללמד ורבינו דייק "מכניסין אותו לביהמד"ר ומלמדין אותו".
וכן הרב שאינו הולך בדרך טובה אע"פ שחכם גדול הוא וכל העם צריכין לו אין מתלמדין ממנו עד שובו למוטב שנא' כי שפתי וכו' יבקשו תורה מפיהו אם לאו אל יבקשו תורה מפיהו. ועיין בלח"מ ובש"ך בסי' רמ"ו ס"ק ח' הקשו דבמס' חגיגה ט"ו מחלקין אדם גדול כר' מאיר דלמד מאחר לאדם קטן ורבינו סתם ולא חילק בכך ותירצו דאי' שם ר"מ קרא מצא משמע דהוא בלבד דריש כן כדאי' במס' חולין י"א ר"מ לא אכיל בשרא עיי"ש בש"ך בשם אביו וכ"כ בלח"מ. אמנם יקשה מאוד דרבינו במורה נבוכים נראה שלמד מספרי חכמי עכו"ם ובראש ספרו שם הביא מקרא זה שמצא ר"מ לדרוש להתיר ללמוד מאחר עיי"ש, ומפי אאמ"ו הגאון ז"ל שמעתי דיש לחלק בין למוד מפיו של רשע ללמוד מתוך ספר ממנו, דמתוך ספר אדם גדול יש לברור הטוב מהרע אבל מפיו שחיבור עם רשע רע וגורם רעה והשחתה לאדם ודייק כן אם הרב וכו' יבקשו תורה מפיהו ואם לאו אל יבקשו תורה מפיהו דייקא מפיהו ובגמ' מקשה ור"מ היכא למד מפומא דאחר ודפח"ח ובזה יש ליישב דעת ודרך רבינו ז"ל שידע בנפשו וקים ליה לברור האוכל מתוך פסולת מספריהם.
כיצד מלמדים, הרב יושב בראש והתלמידים מוקפים לפניו כעטרה כדי שיהו כולם רואים הרב ושומעים דבריו וכו'. ולא כתבו ז"ל מקורו, ובמס' סנהדרין דף ל"ו ע"ב במשנה סנהדרין היתה כחצי גורן עגולה כדי שיהיו רואין זה את זה ובגמ' שם שררך וכו' עיי"ש וברמב"ם הל' סנהדרין פ"א ה"ג כתב והם יושבין כחצי עגול וכו' כדי שיהיה הנשיא עם אב בי"ד רואין כולן וכו' ועי' בלח"מ שם, ואולי למדו משם לכאן והאי דשם חצי עגול כמ"ש שם משום שיהיה מקום לבע"ד ועי' דלא שייך כאן, וראיתי בשו"ע יו"ד להגאון מהר"א מווילנא ז"ל שציין מקורו בפ"ק דמס' כריתות עיי"ש, ונראה כונתו ז"ל על האי דאי' שם בדף ו' ע"א וכי יתיבתו קמי רבכון חזי לפומיה דרבכון שנאמר והי' עיניך רואות את מוריך עיי"ש, והלשון מוקפין כעטרה נראה גם למ"ש דלשון מכוין להאי דמשנה הנ"ל. ובמס' סנהדרין ל"ז ע"א מנה"מ א"ר אחא בר חנינא דאמר קרא שררך אגן הסהר וכו' שררך זו סנהדרין למה נקרא שמה שררך שהיא יושבת בטיבורו של עולם אגן שהיא מגינה על כל העולם הסהר שהוא דומה לסהר וכו', וברש"י מה"מ, דבעגולה היו יושבים, סהר, עגול הוא, בטיבורו של עולם, שביהמ"ק באמצע של עולם, דומה לסהר, בעגולה, עכ"ל, וכיו"ב בתנחומא בפרשת כי תצא וכעין זה בילקוט שיה"ש קפ"א ע"א. מלשון מה"מ ומקרא ע"ז וכמה ראו להכפיל שיהיה באמצע ובעגול נראה כי בלעדי זאת שיהיו רואין זה את זה עוד טעם ורמז בזה. והנראה הנה התפשטות כל דבר יוכל להיות אם מצד אחד למעלה או למטה, או מאמצע לכל הצדדים בשוה, והנקודה האמצעית להדבר להמתפשט לכל צד וממנה תפרץ, ומטבע כל דבר אשר בכוחו להתפשט מתפשט בשוה לכל צד אם לא יהיה עכוב וניגוד מצד אחד כי בניגוד ההתפשטות לצד אשר תמצא לו בלבד, והמתפשט בשוה תואר עגול לו וכאשר נראה דבר העגול בטבעו מבלי מעשי ידי אדם נחליט כי מאמצעיתו בא לו ההתפשטות ומבלי עכוב משום צד ולכן הוא בשוה מכל הצדדים, וזה תואר וגדר של העגולה. ובירושלמי סוף פ"ה ממעשרות "אין מרובע מששת ימי בראשית" ועוד שם לא אמר רשב"ג אלא בבריות, ותני כן מרובע באוכלין ואין מרובע בבריות עיי"ש, ועי' בבלי יומא פ"ה ע"א כל מידי ממציעתיה מיתצר עיי"ש. והן זה ערך הסנהדרין שיהיו נתונים באמצע כשרר בגוף לאמר כי כמה יהיה בערך הנקודה והשפעת חכמתם ותורה יוצאת מהם לכל רוחות הארץ וכל צדדיה בשוה בלי עכוב ומונע, ועוד בילקוט שם, מה השרר הזה כל זמן שהתינוק בימי אמו חי מן השרר שלו, כך ישראל חיין מן הסנהדרין, ובמ"א כתבתי כי אור התורה אור נכון לכל הרוחות העולם ולכל רוחות בני אדם בכל זמן ומקום ומושבם, ובלתי נתונה תחת הזמן ומקום כשאר נימוסים ופי' בזה ששם עלו שבטים שבטי יה עדות לישראל וכו' כל כל השבטים אלה מעבר לירדן ואלה מזה ומזה בשנוי מקום ובשנוי דעתם ומחים כולמו באו ומצאו רוחה ומנוח לבבם בירושלים ולא אמר אדם צר לי וכו' ובששון ובשמחה חגגו שמה זה עדות לישראל לעולם להודות שם ה' כי מה' יצאה התורה אשר משלה ברוחה שמה כי בלעדי ה' אין בידי אדם לתת חוק שוה לכל אדם ולכל מקום וזמן בשוה רק לאל ואדון לכל הרוחות כן. והן כמ"ש מתואר העגול הוראה גדולה יצאה להוד ותפארת התורה וכן היה בסנהדרין וכן בישיבות החכמים ותלמידיהם בימי רז"ל שהיו יושבין כעטרה כמ"ש רבינו ז"ל, ועי' בס' עקרים בפתיחתו שכתב העגולה תמונה טבעית עיי"ש ובס' נחמד ונעים.
אם היה מלמד וכו' כשאומר המתורגמן הדברים לעם אומר בשם החכם וכו'. בהגהות מיימוני בירושלמי דשבת בפ"ק אם אתה יכול לשלשל השמועה עד משה שלשל, ואם לאו או תפוס ראשון ראשון או אחרון אחרון, ומה טעם והודעתם לבניך ולבני בניך יום אשר עמדת לפני ה' עד יום אשר עמדת לפני ה' ע"כ עכ"ל, ועיין בבלי במס' נזיר דף נ"ו ע"ב ש"מ כל שמעתתא דמתאמרה בבי תלתא קדמאי ובתראי אמרינן מציעאי לא אמרינן אמר רב נחמן בר יצחק אף אנן וכו' אמר נחום הלבלר וכו' ואילו יהושע וכלב לא קחשיב ש"מ עיי"ש ובתוס' שם עיי"ש.
לא יהיה התלמיד בוש וכו' ולא הקפדן מלמד וכו' אבל אם ניכר לרב שהם מתרשלין בד"ת וכו' חייב לרגוז עליהן ולהכלימן בדברים כדי לחדדם וכו'. הנה כמ"ש בהלכה אח"ז יש להטעות לתלמידים בשאלתם כדי לחדדן, וכן יעשה ככה להטעותם ואם לא ידעו יבושו אף כי בלעדי ככה לא יבייש אותם והנאמר אח"ז רק בדברים אשר כי ישימו לב לידע אותו ובזה יעשה למען הכלימם ויטיבו דרכם.
שנים ששאלו וכו' תלמיד וע"ה נזקקין לתלמיד שניהם חכמים וכו' הרשות ביד המתרגם מעתה. והוא מלשון התוספתא בפ"ז מסנהדרין, ולא ידעתי מה ענין הרשות ביד המתרגם מעתה, וגם כנראה לא היה להם מתורגמין רק בדרשות לפני רבים ולא בלומדם עם תלמידיהם, ואולי לפני רבו ממש לא שייך נזקקין לזה יותר מזה דמיד ששאלו ישיבנו ועד שלא ישיב לזה לא ישאלנו זה ומהיכן ידע שגם זה ישאלנו אבל המתורגמן ישמע כל השאלות שאמרו זה אחר זה והוא יאמרם להרב ובידו לבחור ובידו להקדים ולאחר ואליו נאמרו כל הדברים האלה וצ"ע, ועכ"פ י"ל דלרוב פעמים שייך כן רק במתורגמין לכן נקטו ביד המתרגם דבהרב כמ"ש לרוב פעמים לא שייך שישמע שאלות הרבה טרם ישיב להראשון ראשון כנראה לענ"ד ביותר.