Efodi on Guide for the Perplexed, Part 1
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
מעבירים עם ה'. פירוש אנכי שומע עם ה' מעבירים זאת השמועה:
לביאת האור והשכינה. ר"ל ששם עבר יאמר לביאת האור הנברא במדמה הנביא והוא אומרו תנור עשן ולפיד אש, ולביאת השכינה ולביאת האור הנברא במדמה הנביא נופל שם עבר' ובזה הצד היה נבואת אברהם באמרו אשר עבר בין הבתרים:
ולפי זאת ההשאלה. כבר בארנו שבכל מקום שיאמר הרב ולפי זאת ההשאלה הוא להבדיל הענין הב' ההוא מן הא', וכן כאן אמר ולפי זאת וכו' כי ועברתי בארץ מצרים לא היה במראה הנבואה אבל ר"ל שהש"י היה אומר באותם המערכות הגוזרים רע בארץ מצרים על צד הפלא יתקיימו:
ולכל מי שיעשה. ר"ל מלת מי אינה נופלת על החי המדבר לבד אלא לכל דבר שיעשה מעשה ויעבור גבולו:
וכגבר עברו יין. ר"ל פי' הפסוק כך, מענין היין הוא שישמח האדם ולא ישכרנו וזה היין עבר גבולו והשכיר האדם, ר"ל היין נצח אותו והשכירו, וא"כ לפי זה הפי' היין הוא אשר עבר גבולו. פ"א וכגבר עברו יין וכגבר אשר עבר מגבולו בעבור היין, ויהיה כנוי עברו שב ליין ולא לאדם:
ואם זכרו זה בכלל ההגדות וכו'. ר"ל ואע"פ שזכרו רז"ל שפניו שב לו ית' הם זכרו הענין בהגדות וכו' אין זה מקומם להביאם בארוכה:
בקש השגה אחת. ר"ל שהוא ע"ה בקש וחקר בשכלו אם יוכל להשיג מהותו ית' באמרו בתשובת השאלה ופני לא יראו ואם הוא ע"ה לא בקש זה איך באת אליו התשובה ממה שלא בקש א"כ כשאמר הראני נא את כבודך ר"ל שהיה רוצה להשיג מהותו ית':
לידיעת הפעולות המיוחסות לו ית'. ר"ל שהשם ית' החטיא כונתו בשאלתו מהותו ית' והעתיקו השם ית' לענין אחר והוא שיודיע לו כל פעולותיו, ומה הם הפעולות שהודיע לו השם ית' הם התארים הנאמרים לו מצד פעולותיו, וזה שהשיב לו ית' י"ג מדות שהם תארי הפעולות: כמו שאבאר. בפרק כ"ד מזה החלק:
ואמרו העלים ממנו. ר"ל אמר הרב מה שאני אומר העלים ממנו לא תחשוב שהיה לו למשה משא ומתן עמו ית' מזאת השאלה אלא שמצא בשכלו שההשגה ההיא נמנעת ממנו:
בפרק מפרקי זה המאמר. ר"ל יבאר בזה החלק בפרק ל"א ל"ב ל"ג ל"ד:
אלא אם ילוה אליו עזר אלהי. ר"ל שמי שירצה להשיג יותר ממה שבטבעו להשיג תשובש השגתו או ימות נפשו שלא תשיג כלל אלא א"כ ילוה אליו עזר אלהי, אם שפע המושפע אליו מהשכל הפועל ואם מצד הכנתו המזגית כפי משפטי גרמים השמימיים שאז יועיל לו העזר ההוא שלא ישובש במה שישיג וידע עם היותו שואל השאלה היקרה ממנו:
וזהו שאמר ושכותי כפי. ר"ל שאני אעזר לך שלא תכשל ותמות עד שאחטיא כונתך ואעבירך לענין אחר והוא ידיעת פעולותיו ית', וא"כ לפי זה הפי' כל זה המעמד היה השגה נבואית במוחלט ולא היה שום דבר נברא לא במדמה ולא חוץ לנפש:
ויקרא די"י מימרא די"י שכינתא די"י. אלו הג' חלוקות שעשה אונקלוס הם לבאר ענין הקול הנברא והכבוד הנברא, ור"ל כשהיה משיג הנברא המושכל מופשט מכל גשמיות ומכל ענין חומרי נקרא יקרא די"י לעילוי הענין ויקרתו, וכשהיה פועל הנביא בקול הנברא יקראהו מימרא די"י, וכשהיה הענין חוץ לנפש מושג בחוש אשר הוא כבוד נברא יקראהו שכינתא די"י:
אשר עבר אצלו נברא בלא ספק. ר"ל לפי פי' אונקלוס יהיה העברה גמורה מהעברת גשם ממקום למקום, ויהיה הענין אשר עבר הוא הכבוד הנברא הנקרא שכינתא הנראית לחוש. ומה שאמר ויקרא ר"ל שמרע"ה קרא ה' ה' וכו':
כי הדבר העובר הוא דבר וכו'. ר"ל מה שמחזק קצת לפירוש אונקלוס שאמר שהענין העובר הוא כבוד נברא מאמר הכתוב בעבור כבודי נראה שאינו ר"ל עצמותו ית' כי כבוד י"י איננו י"י, אבל הרב ז"ל יסבור אותו שכבוד ד' יאמר על מהותו יתברך כמו שיפרש בפרק ס"ד מזה החלק:
ויהיה הקול ההוא אשר קרא. ר"ל שהקול הנברא ההוא היה קורא הנביא שיודיעהו הקול ההוא אמיתות מסתרי המציאה ולכן זה הקול הודיע לו ע"ה תארי הפעולות הנאמרים לו ית' באי זה צד ובאי זה בחינה יכשרו:
קול אומר קרא. ר"ל שהקול בעצמו היה אומר קרא והיה הקול ההוא משיב מה אקרא:
כי זה לא יזיק במה שאנחנו בו, ר"ל שלא יזיק במה שאנחנו בו והוא להסיר ההגשמה ממנו יתברך כי כפי כל הפירושים תסולק ההגשמה ממנו יתברך:
אין חוש בו. רצה לומר שנאמר בו שהשגה ההיא היתה השגה שכלית נבואיית ולא היה בו שום חוש ולא כבוד נברא חוץ לנפש ולא כבוד נברא במדמה ולא קול נברא חוץ לנפש ולא במדמה, וזהו כפי הפי' הראשו וכפי ההשאלה החמישית:
או היה שם עם זה. ?ר"ל או שנאמר שאע"פ שהיתה ההשגה ההיא נבואיית היה בה השגת חוש הראות מן הכבוד הנברא חוץ לנפש:
אלא לדבר נברא וכו'. ר"ל ואם נאמר אחר שהיתה השגה ההיא נבואיית למה היה צריך כבוד נברא חוץ לנפש ויהי' ענין חושיי, ואומר שמפני זה היה צריך הנביא לבריאת הכבוד ההוא לפי שבראיית הכבוד ההוא היה מגיע שלימות ההשגה השכלית לנביא ההוא, וכאן רמז לנו הרב ענין הכבוד הנברא למה היה:
זה אם לא היתה ההשגה וכו'. ר"ל שאני אומר לפי' אונקלוס שהיה שם השגה חושיית חוץ לנפש עם ההשגה השכלית נבואיית זהו אם נאמר שהשכינה שהזכיר אונקלוס באמרו שכינתא שירצה בו כבוד נברא חוץ לנפש נראה לחוש הראות, אבל אם נאמר שהשכינה שהזכיר אונקלוס ר"ל כבוד נברא במדמה ולא חוץ לנפש ולא היתה השכינה רק כבוד נברא במדמה כאשר אמרנו על אברהם באומרו תנור עשן וכו' אז לא נאמר שהיתה השכינה השגת חוש הראות ויהיה אמרו עבר כאמרו אשר עבר בין הגזרים וכו':
או שהיה עם זה וכו'. ר"ל או שנאמר שעם היות שהיתה ההשגה ההיא שכלית היה בה קול נברא חוץ לנפש ויהיה בו השגת חוש אזן וזהו כפי הפירוש האחרון, ולא אמר בזה הפירוש השלישי זה אם לא היה הקול ההוא במראה הנבואה וכו' כי בנבואת משה רבינו לא היה בה קול נברא במדמה כלל וזהו שלמותו אלא לעולם היה הקול שהיה עושה חוץ לנפש במוחלט: