[א] אף שהם רבים וכו'. תימא לי דאם מיירי כאן דבני החצר ההמה לא עירבו לעצמו מאי טעמא יכולין לבטל להם דהא על כל פנים אוסרים זה על זה, ואי מיירי שעירבו בני החצר לעצמן אם כן רבותיה כאן מאי לי רבים מאי לי יחיד (ט"ז), ונדחק שם דקאי אמבוי וקא משמע לן כיון דרבים יכולין לבטל, עד כאן. ותימא הא זה מפורש בסימן ש"פ דרבים יכולין לבטל, ולעניות דעתי קאי אחצר ועירבו לעצמן והרבותא הוא אף שלא עשו שיתוף והם רבים:

[ב] סתם מבצרים וכו'. שקורין בלשון אשכנז שלא"ס שמקיפין חומה ואחר כך בונין בו בתים מה שאין כן בכל עיירות בונין תחילה בתים ואחר כך מקיפין חומה:

[ג] ויש אומרים דוקא וכו'. משמע דבכל מותר לטלטל במבוי להוציא מבתי ישראל ולהכניס ולהוציא ולהכניס לבתי כותים מותר בשר שכל צרכי העיר וכו' כדסיים במה דברים אמורים, אף דריב"ש אין מסכים להלכה מכל מקום הרשב"א ושאר פוסקים שהביא בית יוסף פסקו הכי, אבל לטלטל במבוי ולבתי ישראל נראה לי דגם הריב"ש מודה וכל זה דלא כט"ז. אפילו בשעת מלחמה אלא על פי יועצי המדינה:

[ד] משכירו וכו'. והוא הדין משכירו דשכירו (בית יוסף) ועיין ב"ח:

[ה] שהרי יש לו רשות וכו'. ואם על ידי הכרח נוהג כך ואינו מחק המלכים אינו מועיל (ריב"ש):