[א] [לבוש] וקצרה ברחבה וכו'. מניחין כמות שהיא ואין אומרים נראה אותו כאילו רחבה כארכה:

[ב] [לבוש] כדכתיב לעיל וכו'. בריש סימן שצ"ז:

[ג] רואים וכו'. ומודדין אלפיים מצד הרחב אף שיהא יותר מצד הקצר:

[ד] מן המקום שנתקצר או ממקום שלא נשאר הקשת עד שם יותר מאלפיים (טור). כתב עבודת הקודש דלא אף בעיר שאין מודדין אלא מן הקשת אפילו כן מרבעין אותו מבחוץ וכל אנשי הקשת מהלכין כל אותו ריבוע ומודדין אותו ריבוע ולהלן אלפיים אמה:

[ה] [לבוש] יש מחלוקת וכו'. ולא ידעתי איסור (מלבושי יום טוב):

[ו] על ארבע אמות וכו'. ואם אין בה רוחב ארבע אמות אף על פי שארוכה כמה אמות לא מיקרי בית:

[ז] ומערה וכו'. פירוש כשאין בתוכה ארבע אמות ויש בנין על פיה שמשלים לארבע אמות נמדדת עמה (עבודת הקודש). הבורגנין שעושין שומרי גנות ושומרי העיר אין נמדדין עמה מפני שהם עראי ודוקא במקום דשכיחי גנבי או ביש מים ששוטפין אותן (בית יוסף):

[ח] [לבוש] ואם יש עליהן תיקרה וכו'. והראב"ד והרשב"א פסקו דאין מצטרפין (ריב"ש ר"א :

[ט] מאותו חוט וכו'. כפי הדעת שכתב לעיל:

[י] [לבוש] כמו שיתבאר. רצה לומר בסעיף ח', אבל אינו כן שרמ"א לא נתכוין לזה אלא לדלעיל סעיף ד' וכן הוא בטור, גם בריש כיצד מעברין ונסתפקו התוס' והרא"ש שם באם היו כן הרבה בתים כאילו בזה אחר זה, וכמו שכתבתי בריש זה הסעיף, וגם נסתפק הרא"ש ברחבה וקצרה בריש סעיף ד' אם נאמר רואין אותה כאילו היה שוה אפילו ארוך העיר ארבע אלפים אמה (מלבושי יום טוב). ומגן אברהם כתב דכן צריך להגיהה ברמ"א ואם היו בתים כאלו נגד שתי ראשי עיר, ונראה לי כוונתו שאם הרבה בתים יוצאין זה אחר זה עד רחוק מאלפיים מן העיר וכן בצד השני דינה כעיר העשויה כקשת, ונראה לי דכל שכן אם בצד אחד יוצאין בתים עד חוץ לאלפיים אם העיר ארוכה יותר מאלפיים אין מותחין המדה כנגד הבית בצד הכל, ודע דעל כל פנים מותר לילך עד הבית האחרון:

[יא] וחרבו וכו'. דאז נעשו כשתי עיירות:

[יב] וישתמשו וכו'. צריך עיון אם בכל מקום שמשתמשין בני העיר נתחיל למדוד משם (מגן אברהם). ונראה לי להקל דהא בגוף דין זה פליגי רש"י ורשב"א:

[יג] מפתח בתיהם וכו'. פירוש מבית החיצון והיינו מקיר העיר:

[יד] [לבוש] שקלה הוא וכו'. משמע אף קבועים במקום אחד, אבל בשבלי הלקט הביאו בית יוסף ומגן אברהם דוקא כשאין במקום אחד אלא יושבין כאן זמן זה ואחר כך הולכין למקום אחר, וכן משמע בעבודת הקודש ורבינו ירוחם: