[א] בעיר אחרת וכו'. הקשו הב"ח וט"ז הא אפילו בלא עיר אחרת יש איסור כיון שחוץ לתחום מתערב בזה ויש לומר דאותו שחוץ לתחום הוי הפקר והוי כמו מושכין, וקשה דלפי זה אם מי שממלא עירב למזרח אין רשאי להוליכן למערב דילמא הוי כרגלי ממלא וגם אין רשאי להוליכו למזרח רק אלפיים אמה דילמא הוי כקונה שביתה. ולעניות דעתי דכל שאין אחרת כנגדה חשבינן דעת העיר הזה על כל מה שימלא תוך התחום זה אף שיתערב מחוץ לתחום מה שאין כן כשיש עיר אחרת כנגדה מקפידין זה על זה וכן משמע בר' יהונתן:

[ב] [לבוש] דקל הוא וכו'. עיין ריש סימן שע"ו:

[ג] [לבוש] שאני הכא וכו'. כן כתב ר' יהונתן דאפילו רבנן וכו', ועיין מגן אברהם, גם מה שכתב דבהגהות אשירי יש חולקין לא דק דבסוף פרק מי שהוציאוהו שכתב דהכא אין צריך אפילו מחיצה של קנים וכו' קאי נמי למעלה אנובעין והיינו דסיים ואפילו הן תוך התחום וכו', ועיין סימן שצ"ז סעיף ט"ו:

[ד] [לבוש] וצריך שיזהר וכו'. זה תמוה פשיטא דהא צריך מחיצה, וצריך לומר דדבריו הכי פירושו כיון שצריך ליזהר וכו' לפיכך בעי מחיצה וכן משמע בבית יוסף:

[ה] ואלו מאכילין. גם רמ"א סתם ולא פירש אבל רש"י פירש דביום טוב מיירי ומשום הכי רישא נמי ביום טוב ולכך לא פירשו דממילא משמע דבשבת אין למלאות ומיהו משכחת בפסין דריש פרק ב' דעירובין (מלבושי יום טוב). ולעניות דעתי רש"י בדף ע"ט מיירי להדיא כשנוטל אדם דאסור בשבת לטלטל ברשות הרבים או כרמלית אבל הכא אמרינן מאכילין משמע לבהמתן ואפילו בשבת: