[א] [לבוש] השלישית וכו'. אבל הראשונה לא דפשיטא שעולה הקדיש עליה כיון שכבר קראו בה, כמו שכתב סימן תרפ"ד, והוא הדין חול המועד דפסח וראש חודש שחל בחול אומרים הקדיש על השניה לבד ואין מניחין הראשונה אצלה, ועיין סימן תרס"ט כשאין להם אלא שני ספרי תורה ומנהגי לבוש סימן כ"ד:

[ב] [לבוש] אלא כשחל וכו'. וכן נוהגין פה פראג, ואף כשחל בערב פסח אומרים בו הפיוטים של שבת הגדול (מעגלי צדק), אבל דורשין בשבת שלפניה (מהרי"ל). כתב הכלבו נהגו כל ישראל לעשות לחם בערב שבת הגדול הגדול לפי גדלו וקטן לפי קטנו וקורין לו חלת עני ומחלקה לעניים ומשום שזלזלו בו נשתלחה מאירה בתבואה, וכתב מטה משה היה שם חשש חמץ ויתלה בו, עד כאן, ואפשר שאותו חלת עני היה מקמחא דפסחא וזה היה טעמו עד כאן, ונראה לי דחשש חמץ היה שמא נתלחלח קצת קמח ונעשה פירורין והוי יבש עיין סימן תס"ו ובזה מתורץ תמיהת רמ"א:

[ג] [לבוש] היה ביום חמישי וכו'. כדאיתא בסדר עולם (טור), ועל כרחך טעות סופר הוא דבסדר עולם איתא שבערב שבת יצאו אלא צריך לומר כדאיתא בפרק ר' עקיבא על כן מייתי ברייתא שביום חמישי יצאו (פרישה), וכן ראיתי באבודרהם ועיין סימן ת"י, ובמעגלי צדק כתב טעם על שקוראין שבת הגדול שמאריכין בו לדרוש הלכות פסח וגם הפייטנים תיקנו הלכות פסח בשבת זו ועוד טעם לפי שהוא שבת ראשון שנכנסו בו למצוות:

[ד] [לבוש] בכרעי המטה וכו'. כדי שיראו אותו תמיד שהיו יושבין על המטות:

[ה] [לבוש] שיניהם קהות וכו'. ובכלבו דחגרו חרבם ובקשו להשמיד ולהרוג את כל היהודים והשם ברחמיו הגין עליהם, והחלה המצריים בתחלואים שונים ולא יוכלו להזיק את ישראל, עד כאן. ובזה ניחא נמי מה שהקשה הלבוש ואף על פי שהנס וכו':

[ו] [לבוש] ומה שתולין וכו'. ומגן אברהם תירץ משום שקבעו בו תענית שמתה מרים כמו שכתב סימן תק"פ, והב"ח והט"ז קיבלו לפי שעליית ישראל מירדן היו סבורים שמעלה היה מחמת נס הירדן:

[ז] [לבוש] שהיו מטפלין וכו'. מלבושי יום טוב הקשה דשבות הוא, ומצאתי כתוב שהיו מתמיהים על הקשר שעשה בשבת לא ידעו לחלק בין קשר של קיימא:

[ח] [לבוש] אומרים עבדים היינו וכו'. אף כשחל שבת הגדול בערב פסח: