[א] על המשכיר לבדוק וכו'. ואפשר דלדעת רמ"א בסעיף ג' דבמקום שנותנין שכר על הבדיקה צריך לשלם למשכיר שכר הבדיקה כיון שהשוכר קנאו (חק יעקב), ויותר נראה דאינו נותן כיון דחיוב על המשכיר, גם איהו דאפסיד אנפשיה שלא מסר המפתח וגם לקמן לא פסק הב"ח כיש אומרים:

[ב] [לבוש] יכול לבטלו וכו'. ומכל מקום המשכיר יבטל גם כן כפוסקים וכן משמע בתוס', מגן אברהם, והיינו בתוס' פסחים דף ד' ד"ה על וכו' כיון דשלו הוא וכו' ויש לדחות, ועיין ס"ק ה':

[ג] [לבוש] ויש אומרים וכו'. בשולחן ערוך לא הזכיר סברא זו וצריך עיון הא בכסף משנה פסקו, וכן משמע בספר א"ו דף ל"ח:

[ד] [לבוש] אם הפקיד וכו'. אבל השוכר שהפקיד למשכיר, על המשכיר לבדוק (אחרונים):

[ה] ומבטלו וכו'. לא ידעתי למה יבטל כיון שהחמץ אינו שלו מה מועיל ביטולו (עולת שבת), ואישתמיטתיה דברי לבוש סעיף א' דאף שאין החמץ שלו יכול לבטלו דהוי כמו שלוחו. אך קשה על הלבוש מנא ליה הא דילמא באמת אין מועיל ביטולו כדמשמע מתוס' ד"ה על וכו', ועוד קשה הא כתבתי בסוף סימן תל"ד דיש פוסקים דאין שליח יכול לבטלו, והנראה לעניות דעתי דאמרינן דמסתמא ביטל המשכיר אף דאינו בודק משום טירחא מכל מקום מבטל או דהוא כמו הפקר כיון שיצא, כדלעיל סוף סימן תל"ו אלא דאחר הביטול או הפקר זוכה בה השוכר דביתו קונה לו כמו שכתב בחושן משפט סימן ר"ס לכך בעינן ביטול של השוכר ומהני כנ"ל:

[ו] [לבוש] בלילה וכו'. משמע דוקא בשחרית אבל בלילה לא, וכן משמע בפירוש רש"י דף ד', אבל בעולת שבת כתב דהוא הדין בליל י"ד אחר שכבר עבר זמן הבדיקה, וכן משמע ברמזים וריא"ז בשלטי גיבורים:

[ז] [לבוש] ואם הוא וכו'. והוא הדין אשתו ובניו:

[ח] ויש אומרים וכו'. וסברא ראשונה עיקר דאין להוציא ממון מספיקא (ב"ח), ולא דמי לסימן י"ד בטלית דהכא דבר מועט הוא, מגן אברהם שם:

[ט] שהוחזק וכו'. בספרי ליורה דעה סוף סימן קכ"ז הוכחתי באריכות, דאף בהוחזק בודאי חמץ נאמנים כיון שהוא דרבנן וכן מבואר בהגהות אשרי ריש חולין ומרדכי, וכן משמע בבית יוסף ליורה דעה סימן ק"כ בטבילת כלים שהם ודאי טמאים דנאמנים למאן דאמר שהם דרבנן וכמו שכתב מגן אברהם, ובספר חק יעקב לא כתב כן. ומה שתמה מגן אברהם מדברי רמ"א דהכא אהתם, נראה לי דאפשר דהתם מיירי מקטן שמעיד שאחר בדקו וכמו שכתב בסוף סימן תל"ב ודו"ק אבל כשהוא עצמו בודק מודה דנאמן:

[י] [לבוש] מידי דרבנן וכו'. דמדאורייתא בביטול בעלמא סגי, ש"ס. משמע דאם לא ביטלו ונזכר אחר שש דאז הבדיקה דאורייתא אינן נאמנים (עולת שבת), וקצת צריך עיון ממה שכתבו תוס' ריש פרק כל שעה דכל כמה דלא משכחת לא עבר בבל יראה:

[יא] שיש בו דעת וכו'. היינו שהגיע לחינוך: