[א] [לבוש] שאם יבדיל וכו'. כן כתב הלבוש סימן רצ"ט סעיף ה' וחשב עולת שבת שם שכתב כן מסברא דנפשיה ולכך חלק עליו ולא דק דלקחם מהרא"ש סוף תענית ותרומת הדשן ובית יוסף, ומה שהקשה מסימן רצ"ג דאף שמבדיל ביום אפילו הכי אסור במלאכה והוא הדין דמותר בשתיה, עד כאן, ולא קשה מידי דמכל מקום לחומרא שיהא אסור בשתיה משוי אנפשיה איסורא בהבדלה אבל לענין איסור מלאכה לא יכול להוציא בהבדלה שלו כיון שעדיין אינו צאת הכוכבים וכהאי גוונא אמרינן בתפילות ערבית בכמה דוכתיה ובאליה זוטא שם הארכתי בזה. כתב בשל"ה הנשים שאינן יודעין להתפלל להבדיל בתפילה צריך כל איש להזהירן שביום לא תעשה אש כדי לבשל לצורך הלילה או שיאמרו ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם המבדיל בין קודש לחול:

[ב] כשרואה נר וכו'. דקדק לכתוב מיד והיינו קודם איכה כמו שכתב בסימן תקנ"ט סעיף ב', וכתב הט"ז הטעם דבאיכה כתיב במחשכים השיבני וזה לכתחילה אבל בדיעבד ודאי זמנו כל הלילה, ועוד הא במהרי"ל והרבה פוסקים כתבו בבא לביתו יברך על האור ובמעגלי צדק ורואה צפורניו כנגד האור:

[ג] [לבוש] ודבר של תענוג וכו'. אף דמותר להריח בתענית מכל מקום כיון דבשמים באים במוצאי שבת להתענג להשיב נשמה יתירה אין נכון לעשות כן בתשעה באב (מגן אברהם ושיירי כנסת הגדולה):

[ד] על הכוס וכו'. כשהחשיך בטרם הסעודה מבדיל על כוס יין (מהרי"ל), ונראה דיתן לתינוק ואם אין תינוק ישתה בעצמו ועיין סימן תקנ"א סעיף י' וסימן תקנ"ח (מגן אברהם). ומי דצם נמי בעשירי ישמע מאחרים במוצאי תשעה באב ואי ליכא אחר אצלו יתן לתינוק לטעום ובמטה משה הביא ראיה מהבדלה בליל תשעה באב דהוי שפיר דמי לאבדולי ולמיתיב לינוקא אי לאו משום דאתי למיסרך וכן עיקר אף דלא משמע הכי בלבוש סימן קפ"א ועיין סימן רצ"ט ס"ק י"ב: