[א] בתוך הבור וכו'. ובמשנה פרק ראוהו בית דין בור או דות, וכתב מגן אברהם היינו שהוא בבנין תחת הקרקע כגון מרתף, ונראה לי דאם רובו בנוי למעלה מן הקרקע אף שמקצתו תוך הקרקע שרי, עד כאן. וצריך עיון דרמב"ם וברטנורא פירשו דות היינו מקום גבוה על הארץ מוקף כתלים מיהו הרשב"ם פרק המוכר את הבית פירוש דות נמי בתוך הקרקע כמו בור מוקף מחיצות, ובתוספות יום טוב שם כתב שכן פירש הרמב"ם פרק כ"ה מהלכות מכירה, וצריך עיון דסותר אהדדי ובשולחן ערוך ורמב"ם פרק ב' מהלכות שופר כתבו מערה במקום דות, ונראה להחמיר בשופר בכולהו דאיסור דאורייתא הוא:

[ב] אם קול שופר וכו'. ואנחנו לא נסמוך על בקיאות זו, לכן חייב לשמוע שנית בלא ברכה, וכשיודע היטב שלא שמע רק הברה יברך שנית (ט"ז):

[ג] חביות גדול וכו'. של חרס (רמב"ם):

[ד] [לבוש] אפילו התוקע עצמו וכו'. בכסף משנה פרק ב' הסכים דיוצאים בתוכו כמו בבור וכן פסק מעגלי צדק:

[ה] [לבוש] וכן בעומדים בפנים וכו'. הב"ח חולק דכשאדם בבור והשופר בחוץ שומע קול שופר והט"ז הסכים ללבוש דכשבא הקול מבחוץ לבור הבל הבור מבלבלו:

[ו] [לבוש] בלא סופה וכו'. ומהאי טעמא כתב בדרכי משה בשם מהרי"ל שיזהרו כל העם שלא להקיא בשעת התקיעה, וכן בנחירנא שקורין אושפר"ן למען ישמעו קול שלם: