Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim Siman 588
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
[א] יצא וכו'. עיין סימן ס"ה דאם הפסיק מחמת אונס חוזר לראש (מגן אברהם):
[ב] [לבוש] והוא ששמעם וכו'. נראה דיפה כיוון שפסק כן בסתם דבסימן תק"ץ סעיף ח' סתם כן גם בשולחן ערוך, וקשה על השולחן ערוך שכתבו כאן בלשון ויש אומרים, ואין לומר דשאני הכא דאין תוקע בעצמו, דמבואר בבית יוסף הכא והתם דאין חילוק, ואפילו בשמע קול אחד שתי פעמים שהעלה הלבוש מדעתו לחלק לא נהירא, דמוכח בר"ן דלעולם פסול וכן מוכח בלחם משנה פרק ג' דהלכות שופר וכן פסק הט"ז:
[ג] ואסור לטלטלו וכו'. תמיהני הא קיימא לן כר' שמעון דמוקצה מותר. תשובת רש"ל סימן מ'. ותימא לתמיהתו הא כתבו תוס' בשבת דף ל"ה ל"ו דר' שמעון מודה דאסור מחמה לצל ולא התיר אלא לצורך גופו ומקומו וכן כתב ספר התרומות סימן רנ"ד והגהות אשירי סוף פרק במה מדליקין וסמ"ק סימן רפ"א. כתב מגן אברהם וביום טוב אסור להשתמש בו כלל כמו שכתב סימן תרס"ה דהוקצה למצותו ועיין סימן כ"א:
[ד] [לבוש] ומילה כשחלה בשבת וכו'. ואין לומר דשאני מילה דאיכא כרת, דליכא כרת אלא כשאינו מל עצמו אבל באב ליכא אלא עשה, עוד יש לומר הזאה בערב פסח שחל בשבת תוכיח דאיכא כרת ואפילו הכי אמרינן פרק אלו דברים דלא דחי ועיין סימן תרנ"ט מה שהקשיתי בזה:
[ה] [לבוש] יש לומר משום וכו'. בכלבו הלכות לולב תירץ עוד דשאני שופר ולולב שיש להן תשלומין למחר אבל שביעי של ערבה אין לו תשלומין לשמיני וכן תירץ הר"ן ריש פרק לולב וערבה וכן משמע בתוס' סוכה דף מ"ג, גם למדתי משם דשאני שופר ולולב דלא איכפת לן אם נדחה מה שאין כן ערבה אם חל בשבת ראוי שידחה שבת לפרסם שהוא מן התורה. ועוד מפני מחלוקת הבייתוסין: