[א] ומברך וכו'. כתב הדרישה ואם תאמר הא לעיל סימן י"ז דטומטום ואנדרוגינוס חייבין מספק ואין מברכין, ויש לומר דהתם הספק אם הוא כלל בר חיובא או לא. אבל כאן בר חיובא אלא שאין יודע אם עשה, עד כאן, וכן תירץ כנסת הגדולה. אבל בתשובת הרשב"א סימן ש"כ והביאו כסף משנה פרק ב' מהלכות קריאת שמע כתב דמעיקרא כך היתה תקנה דכשהוא קורא צריך לקרות בברכותיה ואף שאינו מדאורייתא אלא פסוק ראשון, עד כאן. ואפילו יודע שקרא פסוק ראשון וספק אם קרא השאר צריך לחזור וכן משמע בסימן ס"ד סעיף ג' וכן כתב מגן אברהם, ועיין סימן תקפ"ה ס"ק ה':

[ב] אינו חוזר וכו'. דברכות דרבנן וספיקא דרבנן לקולא ואם יודע שקרא פרשיות של קריאת שמע אלא שמסופק אי קרא נמי פרשת ציצית ואמת ויציב כתבו הב"ח ולחם חמודות דף כ' דחוזר וקורא פרשת ציצית וברכת אמת ויציב דבפרשת ציצית נכלל יציאת מצרים והוא מדאורייתא, והאריכו לדקדק שכן כוונת ארחות חיים בשם הרשב"א עיין שם, ואני מצאתי כן להדיא בחידושי רשב"א דף י"ז. ועולת תמיד כתב יש להסתפק כיון דבפרשת ציצית יצא ידי חיוב הזכרת יציאת מצרים יקרא פרשת ציצית ולא יברך אמת ויציב, עד כאן. ואשתמיטתיה דברי לחם חמודות שכתב זה לשונו שהרי בקריאת שמע עצמו אם נסתפק בה אמרנו שיאמר גם כן הברכות, וכן גבי יציאת מצרים למה לא יאמר הברכה שניתקן עליה, עד כאן. גם דברי רשב"א הנזכר לעיל אישתמיטתיה וכן כתב כנסת הגדולה, ופשוט בש"ס דגם בלילה צריך להזכיר יציאת מצרים. כתב מגן אברהם אמר הלכה שמוזכר בה יציאת מצרים יצא וכל שכן שירת הים, עד כאן. ואם מסופק שקרא קריאת שמע וידוע שאמר אמת ויציב כתבו תוס' דאינו חוזר ואפילו כשידוע שהרהר אמת ויציב אינו חוזר כן כתב בתשובת בית יעקב סימן קל"ה: