Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim Siman 681
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
[א] [לבוש] כדי לאחר וכו'. כן כתב בתרומת הדשן וראייתו מכל ההבדלה דמאחרין ברכת ההבדלה ושאר ברכות ומיקנה"ז, והר' דוד אבודרהם כתב שמבדילין ואחר כך מדליקין, ורבינו ליווא זכרונו לברכה הנהיג כן פה פראג וכתב בנר מצוה שחיבר דשאני הדלקה שאי אפשר אלא אם כן הבדיל בתפילה ולפעמים לא הבדיל ויעשה עבירה ודברין נראין (מלבושי יום טוב). ומיום עמדי על דעתי לא ראיתי מנהג פה פראג אלא מדליקין ואחר כך מבדילין, לכן שמתי אל לבי דיש לדחות טעם הנזכר לעיל דכבר נוהגין כל העולם להדליק בכל השנה נרות שנותנים להם השמש אחר סדר קדושה. ואי שכח אתה חוננתנו אומר המבדיל וכו' ואם כן לא גרע במוצאי שבת דחנוכה ובפרט בבית הכנסת דהחזן מדליק נר חנוכה והחזן זהיר טפי בתפילתו שלא ישכח אתה חוננתנו, ומגן אברהם כתב דמי ששכח אתה יבדיל ואחר כך ידליק ולא נהירא, גם לא ראה בנר מצוה שם שכתב על זה לא מצאנו לעשות פעם כך. והנה הט"ז האריך מאד בטעם חדש להקדים הבדלה מדכתבו התוס' פרק במה מדליקין זה לשונו, מה שמקדימין לקרות בשל ראש חודש מבשל חנוכה משום דבקריאת התורה מצי למיעבד תרווייהו תדיר ופרסום הנס, עד כאן. ואם כן הוא הדין לענין נר חנוכה והבדלה יש לנו ראיה ברורה להקדים התדיר כיון דאפשר לקיים שניהם עד כאן לשונו. ותמיהני עליו שהרי תוס' שם כתבו עוד שני תירוצים, אחת דבקריאת התורה אין ניכר פרסום הנס, שנית כדי להפטיר במאי דסליק בנרות דזכריה. ואם כן לשני תירוצים אלו מבואר להיפך דפירסום הנס קודם לתדיר ואפילו באפשר לקיים שניהם, ואם כן תרומת הדשן ופוסקים דנר חנוכה קודם להבדלה סבירא להו כשני תירוצים אחרונים דתוס'. עוד כתב הט"ז זה לשונו ובמרדכי פרק במה מדליקים כתב ואף על גב דתדיר קודם והוה ליה להקדים ההיא דראש חודש מכל מקום פרסום הנס עדיף אף לקדם עד כאן לשונו. דבר זה אין לו ביאור רחב, וכבר כתב שם בגליון דבר זה אינו בשני נוסחאות של המרדכי ועל כן אין ללמוד שום דבר מדברים אלו עד כאן לשון הט"ז. ובמחילה מכבודו לא דק כלל שהרי קודם זה ממש נמי מבואר להדיא במרדכי דפרסום נס עדיף אף לקדם שהרי כתב זה לשונו, וקורין בתורה דראש חודש קודם ואחר כך דחנוכה כדי שיפטיר האחרון בנרות דזכריה בדסליק מיניה עד כאן לשונו, משמע דאי לאו טעם משום הפטרה היה חנוכה קודם משום נס פרסומי עדיף מתדיר אף שמקיים שניהם. ובזה האיר ה' עיני בדברי המרדכי הנזכר לעיל שמחקו הט"ז ומהר"ם מטיקטין, וגם בתשובת רמ"א סימן ל"ח אות ב' האריך בפירושו ובשיירי כנסת הגדולה סימן תרפ"ד תמה עליו ודחה פירושו. ולעניות דעתי יש לו ביאור רחב, דמה שכתב אף על גב דתדיר קודם והוה ליה לאקדומי ההוא דראש חודש היינו דמקשה עצמו למה לי טעם משום הפטרה תיפוק ליה משום תדיר כתירוץ ראשון דתוס', ותירץ מכל מקום פרסומי ניסא עדיף אף לקדם, והיינו נגד תירוץ ראשון דתוס' הנזכר לעיל ואם כן היה מן הראוי לקרות בחנוכה תחילה דפרסום נס הוא לכך הוצרך לטעם דהפטרה. כלל העולה דיש ראיה ברורה ממרדכי להקדים נר חנוכה. עוד כתב הט"ז ראיתי בשלטי גיבורים יש מדליקין קודם הבדלה, וראב"ד כתב שאין נכון לעשות כן משום ברכת מאורי האש הרי דאפילו ברכת האש לא נראה לו להקדים כי אין סברא שיקדים ברכה תחילה על מצוה התלויה באש ואחר כך יברך על עיקר בריאתו, מכל שכן לברכת הבדלה היאך יבדיל והוא כבר הפסיק השבת בברכתו, וראב"ד נקט רבותא דאף דמדליקים נרות למגילה ואחר כך מבדילין, מכל מקום לא בירכו עליהם, עד כאן. והנה נפל טעות גדול בהבנת דברי ראב"ד משום שבירך על נר חנוכה, כי מצאתי בכלבו דף מ"ד זה לשונו, והראב"ד כתב שאין ראוי לעשות כך, וכן במגילה אין לקרות עד אחר הבדלה שאין ראוי לברך על אור אחר שמלא עיניו ממנו עד כאן לשונו, הרי להדיא דסבירא ליה דמגילה ונר חנוכה שווין, ומה שכתב משום ברכת מאורי האש היינו שאין לברך על אש אחר שמלא עיניו, ולפי זה כיון דקיימא לן במגילה דקורין קודם הבדלה הוא הדין לנר חנוכה. ולפי זה נראה לי דאין ראיה נמי מר' דוד אבודרהם שהביא מלבושי יום טוב ומטה משה כי סבירא ליה נמי במגילה דמבדילין קודם. ומה שתמה במטה משה איך שמאחרין הבדלה משום אפוקי יומא הא בהדליק נר חנוכה מראה שהוא חול, נראה לי דלא קשה מידי דהא בכל מוצאי שבת מברכים בורא מאורי האש על שהדליק קודם הבדלה וגם נוהגין להדליק תמיד נרות קודם הבדלה אלא ודאי מכל מקום יש עדיין ריח קדושות נשמת שבת עד הבדלה על הכוס. והנה באליהו זוטא הבאתי דעתי להבדיל בבית קודם משום שראיתי תמיהת נר מצוה ומטה משה ומלבושי יום טוב, ומכל מקום לא נהגתי בעצמי כך ולא כתבתי אלא שאין למחות ביד הנוהגין כן, ועתה ישבתי תודה לאל הכל לכן אומר אני שאין לשנות כלל מנהג אפילו בבית:
[ב] [לבוש] ויש אומרים בביתו נר חנוכה וכו'. ורמ"א כתב דביתו כל שכן הוא ונראה פירושו דכיון שכבר הבדיל בבית הכנסת אין איסור כלל להדליק, ולפי זה אין מקור ליש אומרים הנזכרים לעיל אף דתרומת הדשן נקט בית הכנסת יש לומר דרבותא נקט בית הכנסת, וכן הכלבו ובשיירי כנסת הגדולה תמה יותר על הלבוש דאיך כתב יש אומרים שהוא תרומת הדשן הא סברא ראשונה נמי הוא סברת תרומת הדשן, דלר' דוד אבודרהם לעולם בתחילה מבדילין ולא ראה במנהגים שכתב להדיא מדליקין קודם בין בבית הכנסת בין בביתו, ועוד מצאתי במהרי"ל שכתב מדליקין נר חנוכה ואחר כך מבדיל ואפילו בבית, עד כאן, ואם כן פשוט שסברא ראשונה הוא ממהרי"ל שכתב מדליקין. והשתא נמי ניחא דמייתי יש אומרים דלמדו מתרומת הדשן וכלבו דנקט בית הכנסת דוקא קאמרי דהא בית רבותא יותר במהרי"ל, ודוחק לומר דפליגי הפוסקים איזה רבותא יותר, גם תיקשי מנא לן כיון שאין מפורש מתרומת הדשן וכלבו רק בבדק הבית, ומזה קשיא על רמ"א שכתב וכל שכן וכו'. גם סברא שכתבתי משום היתר לדלוק יש לדחות דכבר מותר הבדלה בתפילה, או כשאומר המבדיל וכו' כדפירשתי בריש סימן זה, ועיין באגור סימן תתרמ"א:
[ג] ואין מבדילין וכו'. ירושלמי. הקשה בשיירי כנסת הגדולה איך אפשר כן למאן דאמר דמבדילין קודם, ולא קשה מידי דהא יכול להבדיל אפילו על נר חנוכה של חבירו כמו שכתב סימן רצ"ח, עוד יש לומר דמיירי כשאין לו נר אלא כשיעור נר חנוכה דמסתמא נר חנוכה קודם לכולי עלמא: