[א] צריך שיכוין וכו'. כתב בספר הגן לבטל מחשבה רעה בשעת התפילה יאמר שלוש פעמים פי ואחר כך ירוק שלוש פעמים ולא ירוק לגמרי אך בדרך נחת והלשון תהא בין שפתים בשעת הרקיקה, עד כאן, ואפשר שזה פירוש הפסוק יהיו לרצון אמרי פי והגיון לבי לפניך, מיהו במגן אברהם חולק דהוי הפסק ובקיצור של"ה כתב סגולה בכוונה להעביר מחשבת חוץ שקודם תפילה יעביר ימינו שלוש פעמים על מצחו ויאמר כל פעם לב טהור ברא לי אלהים ורוח נכון חדש בקרבי, וכן אם בא לו מחשבה חוץ בתוך התפילה ישתוק מעט ויעביר ימינו על מצחו ויהרהר פסוק הנזכר לעיל. כתב בספר חסידים סימן קנ"ח אל תמהר להוציא דבריך מפיך ואם תצטרף לפרנסה אל תשים לבך רק לאותו ברכה לברכת השנים או אם יש לו חולה רק לברכת חולים מפני שאומרים עליך למעלה זה פלוני סבור שאינו צריך אלא זאת לכך תכוין כל הברכות ואל תשים לבך רק לבקשות שאז יהיה למעלה שוטנים שאומרים אין ראוי לקבל תפילתו שבכבוד המקום אינו חושש לבקש בכוונה שברצון נפשו מכוין ולא בשבח. אין לאדם לכוין כלל שמות ויחודים אלא היודע בעצמו שיכול בהם, ושיכול לכוין בליבא ורעותא ודחילא כמו שכתב בזוהר בשלח קט"ו, וזה לשון מגן אברהם יתפלל כפשוטו להבין הדברים, עד כאן, ומקרוב נדפסו שמות ויחודים ויד הכל ממשמשין בה ועל חכמי הדור למחות ועיין סק"א, ועיין לקמן סימן רל"ב מה שכתבתי בשם ספר חסידים:

[ב] הקטנים וכו'. ובשל"ה קרא תגר על המביאים לבית הכנסת. כתב ר"ח שיש לכוין ביותר בברכת השיבנו:

[ג] שיש דבר וכו'. שיש שם שכר חדש שמריח. בשעה וכו'. כגון הבא מן הדרך. ועכשיו וכו'. מכל מקום יזהר אדם בכל מה דאפשר (לבוש):

[ד] ושלא תראה עליו כמשאוי וכו'. פירוש דלכתחילה בעינן תרווייהו בלשון תחנונים, היינו שמדבר בנחת כרש שמבקש רחמים על עצמו ושלא יהא דומה עליו כמשאוי פירוש שלא יתפלל במרוצה כמי שמתפלל מפני החיוב ומבקש לפטור ממנו אבל בדיעבד סגי בלשון תחנונים לחוד, ואם עבר ולא דיבר בלשון תחנונים אף שאין עליו כמשאוי אין תפילתו תפילה וצריך להחזיר ולהתפלל וכן משמע בבית יוסף וב"ח ולחם חמודות: