בגבבה הוא החתיכות הדקות שנחתכו מן העצים. גבבא לישנא דלקיטה הוא ואותן החתיכות הדקות מגבב אותן מן הארץ. וכי הא דאמרי' מגבב מן החצר ומדליק:

ה"ג אעפ"י שמקבלת של ערב טהור. והיינו רבותא דידיה וכדקתני רישא שיעורה בפקעיות של שתי. וכן בבית קערות גרסי' אע"פ שמקבל את התמחויין טהור. ובבית הרעי גרסינן אע"פ שמקבל את הרעי ר"ג מטהר מפני שאין מקיימין אותו:

ולמה הוזכרו רמוני בדאן כו' דברי ר' מאיר. אע"ג דר"מ לא אמר בערלה רמוני בדן דתנן (ערלה פ"ג) שהיה ר"מ אומר את שדרכו למנות מקדש וחכ"א אין מקדש אלא ו' דברים בלבד ורע"א שבעה ואלו הם אגוזי פרך ורמוני בדן כו' רבנן ור"ע הוא דאמרי רמוני בדן אבל ר"מ לא. תריץ הא אמרינן בירושלמי דר"מ נמי ל"ק דמקדש אלא עשרה דברים בלבד שבעה דמתני' ועוד תלתא דפליגי התם ר"מ ורבנן. והשתא לר"מ נמי הוזכרו רמוני בדאן לענין ערלה:

רי"א הקטנה שבא"י. גרסינן דבא"י הן גדולות משאר המדינות:

זה אגורי. אמרי' בירושל' שכל הזיתים אם יטפו עליהן גשמים פולטין את המשקה שבתוכו ואוגרין את הגשמים אבל זית זה אינו מפליט את שבתוכו אלא אוגר את הגשמים עם המשקה שבתוכו. והיינו דאמרינן בגמרא למה נקרא שמו אגורי ששמנו אגור בתוכו הא כולהו זיתים נמי שמנן אגור בתוכן. אלא שאינן פולטין את שמנן כשיבואו עליהן גשמים כשאר זיתים שפולטין משקה ממי הגשמים:

והקרן והסובב והיסוד. דכתיב ואלה מדות המזבח באמות אמה אמה וטופח וחיק האמה ואמה רוחב וגבולה אל שפתה סביב זרת האחד וזה גב המזבח. ואמרינן בגמרא פ"ק דעירובין חיק האמה זה יסוד ואמה רוחב זה סובב וגבולה אל שפתה סביב אלו הקרנות וזה גב המזבח זה מזבח הזהב. ופריש בה רש"י תרין פירושי ותרוייהו דחיקי לקרא טובא. אלא כדתניא בתוספתא דמכילתין רמ"א כל מדה שאמרו חכמים כו' של ו' טפחים חוץ ממזבח הזהב והקרן והסובב והיסוד שהן באמה של ה' טפחים שנאמר ואלה מדות המזבח באמות אמה אמה וטפח שיהיה למזבח שתי מדות יכול יהו כולן באמה של ה' טפחים ת"ל באמות אמה אמה וטפח אמה שהיא יתירה על חברתה טפח. כלומר ה"ק קרא ואלה מדות המזבח באמות בשתי אמות חדא אמה וחדא אמה וטפח חדא אמה בת ה' טפחים וחדא אמה בת ה"ט וטפח עוד דהוא אמה בת ו' טפחים וחיק האמה וחיק של המזבח האמה. היא אמה דאמרית דהוה אמה בת ה' טפחים וזהו יסוד. ואמה רוחב רחב נמי אמה דאמרית דהוה בת ה"ט וזהו סובב וגבולה אל שפתה סביב זרת האחד מאמצעיתו כדפירש"י וזה גב המזבח זהו מזבח הזהב גבו נמי אמה בת ה"ט. וקאמר קרא דמדות המזבח שתי אמות חדא אמה בת ה"ט וחדא אמה וטפח דהוה בת ו"ט וקאזיל וקמפרש הנך דאמה בת ה"ט ושאר מדות המזבח באמה וטפח דהוה בת ו' טפחים:

רבי יוחנן בן ברוקה אומר כו'. הא דקתני הכא ריב"ב בתר ר"ש ובעירובין קתני ר"ש בתר ריב"ב. משום דהתם עיקר ובעי למיתנא עלה חציה לבית המנוגע. לא מיבעיא לריב"ב דאמר נמי בעירוב מככר בפונדיון דככר היינו שתי סעודות דעירוב חצי פרס דבית המנוגע נמי חצי ככר דפונדיון דהוה סעודה אלא אפילו לר"ש דאמר בעירוב משתי ידות לככר משלש לקב התם משום דבעירוב הקילו דאפילו שתי ידות נמי הוו ב' סעודות אבל בבית המנוגע מודה דחצי ככר משלש לקב הוא דהוה סעודה פחות מיכן לא הוה סעודה. ואי תנא ריב"ב בתר ר"ש והוה תני עלה חציה לבית המנוגע ה"א לריב"ב דאמר בעירוב ככר הוה ב' סעודות הוא דחצי ככר לבית המנוגע דהוה סעודה חדא אבל לר"ש דאמר שתי ידות לככר משלש לקב הוו ב' סעודות בבית המנוגע נמי תלתא דככר הוה סעודה אבל הכא בכלים אגב גררא ולא קתני ביה בית המנוגע קתני ריב"ב בתריה דר"ש: