Eliyahu Rabbah on Mishnah Kelim Chapter 27
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
שאין לה לזביז. שאע"פ שאין לו תוך כיון שראוי להניח עליו כלי קבול הוא וטמא בכלי עץ:
מוסף עליו העור כו'. אפילו במחובר לקרקע מטמא טומאת אהלים אבל עץ שחברו לקרקע אינו מטמא טומאת אהלים אבל בתלוש אפילו עץ מטמא טומאת אהלים כדתנן (בר"פ ט"ז) באהלות. האיכר עובר ומרדע על כתפו טמא משום כלים המאהילים על המת וכן פירשו בתוס' בשבת אמתני' דכל היוצא מן העץ אינו מטמא טומאת אהלים אלא פשתן. והרא"ש פירש מתניתין מוסף עליו העור אפילו עור דלאו בר קבול טומאה מטמא טומאת אהלים אבל עץ דלאו בר קבולי טומאה לא מיטמא טומאת אהלים. וקשיא מכדי טומאת אהלים בעור ממשכן ומשרצים ומנגעים ילפינן לה בשבת והתם בעור דבר קבולי טומאה הוא. ושיעור אהלים כתב הרע"ב טפח ולא היא דעל עצמן מביאין טומאה בכל שהן:
משום אריג. והוא שאינו רוצה לארוג יותר מטמא באריגה בכ"ש אבל אם רוצה לארוג יותר אין טמא עד שיהא בו ארבעה:
המקצע כו'. מכל אחד בפ"ע וכ"מ בתוספתא:
כסא של קטן. מ"ש הר"ש והרע"ב דבפכ"ב תנן בגדול דוקא טפח צ"ע הא לא תנן התם אלא בספסל שנטלו ב' ראשיו:
אא"כ נגע בו הזב. בשעת המדרס נגע בו שלא נטמא מדרס בהפסק כלים אלא בלא הפסק דרס עליה הזב ונטמא גם במגע וקודם שעשאו וילון טומאת מגע לא מעלה ולא מוריד שהוא טמא מדרס שחמור ממגע ועכשיו שעשאה וילון והלכה הימנו טומאת מדרס נשארה בו טומאת מגע:
שנמהה. לא שנטל החוט דא"כ מאי קמ"ל תנינא שלש על שלש שנתמעט טהור אלא שנבל ונתקלקל חוט אחד:
או שנמצא בו קשר כו'. לא זו אף זו:
רש"א כו' השבת אבדה. דהתם תלינן אימא לא הושלך מדעת אבל גבי טומאה דמדעת הושלך הכל טהור: