Eliyahu Rabbah on Mishnah Kelim Chapter 8
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
[פתיחה] שלשה דברים מצילין גבמת. אהל. צמיד פתיל. בלוע. וג' דברים מצילין בשרץ. צמיד פתיל בכלי המונח בתוך אויר הכלי. בלוע. תוך תוכו. שנים מהם בלוע ותוך תוכו מצילין בין על הטהרה מליטמא בין על הטומאה מלטמא ושנים אחרים אינן מצילין אלא ע"ג הטהרה מליטמא אבל לא על הטומאה מלטמא: [ע"כ פתיחה]
שחצצו בנסרים כו' הכל טמא. שאין חולקין בכלי חרס כדקתני סיפא:
כוורת כו'. המציל במת אינו מציל בשרץ המציל בשרץ אינו מציל במת. כוורת שלימה אינה מצלת באהל המת מפני שהיא כלי ואין הכלי נעשית אהלים לטהר. נפחתה בטלה מתורת כלי ומצלת באהל המת. ובשרץ שלמה שהיא כלי מציל משום תוך תוכה. נפחתה בטלה מתורת כלי ואינה מצלת. שאין זה תוך תוכה אלא תוכה:
שאין חולקין כלי חרס. שאתה מודה בתנור שחצצו בנסרים הכל טמא:
וכן הקופה. בגמרא לא מיבעיא כלי חרס שמציל בתוך תוכו אפילו כלי שטף מציל. ואקשו בתוס' מאי אפילו מכדי כלי שטף בשרץ ככלי חרס במת מה כלי חרס במת מציל בצ"פ משום דאינו מקבל טומאה מגבו ואוירו סתום ואין מקום לטומאה להכנס אף כלי שטף בשרץ אינו מקבל טומאה מתנור דאין כלי מיטמא אלא מאב הטומאה. ולדידן לא קשיא דתניא בתוספתא כלי חרס מציל בצמיד פתיל כשהוא בתוך התנור אבל כלי שטף אינו מציל שנאמר אשר אין צמיד פתיל עליו טמא הוא ובכלי חרס אמרה תורה. ואמר הוא הוא מציל בצ"פ אבל כ"ש אינו מציל בצ"פ והיינו דקאמר אפילו כ"ש לא מיבעיא כ"ח דמציל בצ"פ מציל בתוך תוכו אפילו כ"ש דלא מציל צ"פ בתוך תוכו מציל:
התנור טהור. דכתיב אשר יפול מהם אל תוכו ולא אל תוך תוכו:
אוכלין כו'. דכתיב כל אשר בתוכו יטמא ולא שבתוך תוכו:
נקבו. נקב המטהרן מטומאתן ואין תורת כלי עליהן ולאו תוך תוכו הוא ומשום חציצה אין חוצצין בין התנור ובין מה שבתוכן:
מלאה משקין. נקט משקין ולא נקט אוכלין לאשמועינן שהחבית נמי טהורה דאי הוה מיטמאי המשקין הוו מטמאי החבית דמשקה מטמא כלי:
ופיה לאויר התנור. ואפי' מקצת החבית בתוך התנור הואיל ואין שוליה בתוך התנור משקה טופח שבשולי החבית טהורה דאין טמא אלא מה שבאויר התנור והחבית לא מיטמאה מאויר התנור דאין כלי מיטמא מאויר כ"ח ומשקה שבשולי החבית הוא למעלה מאויר התנור ואין אויר כ"ח מטמא לא למעלה ולא למטה אלא מה שבתוכו. והיינו דקתני משקה טופח שבשולי החבית טהור שהוא למעלה מאויר התנור:
תרנגול שבלע. נקט תרנגול משום סיפא ואם מת טמא משום דאין דין בלוע אלא מחיים ולא לאחר מיתה ואי בשאר ב"ח אם מת טמא משום נבלה אבל עוף טהור אין לו טומאת נבלות אלא בבית הבליעה ומשום טומאת אוכלין לא מיטמא התנור:
אם יש שם פותח טפח הכל טמא. אם יש שם בכל הכלי פותח טפח הכל טמא דהוי שיעור אהל ואין חולקים אהלים בכלי חרס והקרץ כמאן דליתא דמי:
פורנה. כעין תנורים שלנו שפתחו בצדו ומניחין הפת בשוליה והיינו דתניא בתוספתא פורנה הרי זו טהורה שלא נעשית אלא לשמש עם הקרקע. רמ"א משום ר"ג אם יש לה לזביז טמאה רי"א משום ר"ג אם יש לה אסטגיות ר' יוסי אומר משום ר"ג אם יש לה שפיות וכולם שם אחד הן דת"ק סבר הואיל ואינה משתמשת בדפנותיה אלא בשוליה הרי נעשית לשמש עם הקרקע ור"ג סבר אין זה משמש עם הקרקע אלא דלא חשיב כ"ק אא"כ עשה בה אחת מכל אלו לעשותו כלי קבול וקמיפלגי תנאי אליבא דר"ג מה יעשה ויהא חשוב כלי ר"מ סבר לזביז רבי יהודה סבר אסטגיות שיעשה כיפה למעלה רבי יוסי סבר שפיות והיינו דקתני וכולן שם אחד הן. כל הנך תנאי אליבא דר"ג טעם אחד הן משום כלי. והנך תנאי לא ס"ל הא דת"ק דאמר דהוי משמש עם הקרקע דאי סבירא ליה להא לזבז אסטגיות שפיות מאי אהני ליה סוף סוף משמש עם הקרקע הוא אלא הא לא ס"ל ומשום לא חשיבא כלי ס"ל למיעבד לזבז למר ואסטגיות למר. ומתני' הא דת"ק לא קתני ליה דס"ל משמש עם הקרקע אלא הנך תנאי קתני דמשום כלי:
אוכלין. כדי נסבא דאוכלין לא מטמאי התנור ומשום סיפא קתני לה דכלי מטמא אוכלין. ובהך מתני' הדר אהא דלעיל דקתני תרנגול שבלע דבלוע לעולם מציל אפילו על הטומאה מלטמא והדר קתני בית שאור דצמיד פתיל אינו מציל אלא על הטהרה מליטמא ואינו מציל על הטומאה מלטמא. קתני דבפה לעולם אינו מציל לא על הטומאה ולא על הטהרה דבפה לאו בלוע הוא ולאו צ"פ הוא כדתניא בתוספתא אלא איידי דקתני בבית שאור ואם יש שם פותח טפח דקאי נמי אשרץ קתני נמי השרץ שנמצא בעין של תנור ואיידי דקתני ר' יוסי אומר מכנגד שפיתת הקדרה קתני נמי כור שיש בו בית שפיתה והדר למאי דסליק מיניה מעיקרא וקתני מגע טמא מת דלא מציל בפה. תניא בתוספתא כל בעלי חיים מצילין בפיהם חוץ מן האדם כיצד טהור שהיו אוכלין ומשקין בתוך פיו והכניס ראשו לאויר התנור טמא נטמאו כו' כלומר כל בעלי חיים מצילין בפיהם משום בלוע חוץ מן האדם דלא חשיב בלוע אלא במעיו:
היה אוכל דבלה וכו'. ה"ג ר"מ מטהר ורבי יוסי מטמא רבי יהודה אומר אם הפך טמא כו' ור' יוסי לא בעי הפוך כדקתני סיפא בפונדיון ר' יוסי אומר אם לצמאו טמא ואע"ג דלא הפיך לה:
היה גורפתו. אפילו אשה טהורה נטמא התנור שידים מטמאין את המשקה והמשקה מטמא את התנור: