Eliyahu Rabbah on Mishnah Mikvaot Chapter 6
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
המקואות טהורין. ולא חיישי' שמא נתערב האמצעי לשאוב קודם שנתחבר לכשר ומיפסל האמצעי מהשאוב וכן בשאוב באמצע דסיפא לא מיפסלי הצדדין מהשאוב. דבתר דהדרי כ"ח לדוכתיה הדר לנפשיה טפי מלחבריה והמים שאובין חוזרין לעצמן יותר ממה שהולך להכשר וכן מי הכשר חוזרין למקומן יותר ממה שהולכים להשאובים ונתבטלו השאובים ההולכין להכשרין שרוב מי הכשרין החוזרים למקומם והוי רבוי והמשכה ואין השאובים פוסלין כדתנן גבי מי שאובים ומי גשמים שנתערבו בחצר ובעוקה (פ"ד ד):
ומטבילין אותן ומעלין אותן כדרכן. גרסינן. ולא גרסינן אלא:
אבל טמאים ע"ג כלי חרס. שהגיסטרא יוצאה קצת מהמים וכשהוציא את הכלים אחר הטבילה הם עדיין נגד הגיסטרא ומשקה טופח עליהן ונטמא המשקה מאויר כלי חרס ומטמא את הכלים:
אם היו המים צפים כו'. שלא נטמא המשקה טופח שעל הכלים מאויר כלי חרס שהרי לא היו הכלים באויר הגיסטרא עצמה אלא בתוך המים והמים טהורין הן שמחוברין עם מי המקוה והכלים לא נטמאו מאויר כלי חרס דאין הכלים מיטמאין מאויר כ"ח:
וידיו טמאות. ואפילו המים צפין ע"ג שהידים עצמן נטמאו מאויר כ"ח אע"פ שהמים טהורין שאין המים שבתוך התנור מבטל אויר התנור. וכל שהידים באויר התנור טמאים ואחר שעולים מן התנור אין בהמים שע"ג התנור כדי טבילת הידים:
ואם היו כו' רום ידיו כו'. שנטהרו הידים כשעולין מן התנור מהמים שע"ג התנור שנטבלו בהן שהרי יש בהן רום ידיו:
המטהרת כו' כמה יהא בנקב כו'. לפי' המפרשים קשיא חדא מאי כמה יהא בנקב וכי לא ידעינן שיעור לוג. ומינה ידעינן שיעור שלשה לוגין. ועוד במאי מיתרצא אחד משלש מאות ועשרים לבריכה אכתי קשיא כמה יהא בנקב ויהיה בו אחד מש"ך לבריכה. דאכתי לא ידעינן גודל הנקב שיכנס בו בבת אחת שלשה לוגין. ותו בריכה למאי קתני לה ליתני אחד מש"ך למקוה. ותו מאי שנא דתנא מטהרת ליתני מקוה של שאובין סמוך לכשרה פחותה ממ' סאה ונקב בכותל שביניהם. אלא הכא בסדן העשוי במרחץ והיא חקוקה בה שני סילונות זה בצד זה להמשיך מים מהן לשאוב מהן אחת חקוקה עמוקה ואחת אינה עמוקה נמצא העמוקה היא תחתונה שהמים שבה נמוכים וחברתה שאינה עמוקה כל כך היא עליונה שהמים שיוצאים בה גבוהים ממים שיוצאים בתחתונה וכותל מפסיק בין השתי סילונות ובהכותל נקב מזו לזו ומים נמשכים אל הסילונות האלו משתי מקומות אחרים להתחתונה נמשכים מים שאובים ולהעליונה נמשכים מים כשרים ומהסילונות יוצאים המימות מהעליונה יוצאים המים אל בריכה וממי העליונה נעשית כל הבריכה ומהתחתונה יוצאים המים למקום אחר ואינם מגיעים לבריכה. ואמות המימות האלו נכנסים אל הסילונות ויוצאים מהם תמיד. ומשעת עשייתן היה הנקב שבין זו לזו. ושנה כאן דין הבריכה הנמשך לה המים הכשרים מהעליונה אם היא כשרה למקוה משום שחוששים שמא דרך הנקב שבין הסילונות נכנסים מים שאובים מהתחתונה להעליונה ויוצאים מהעליונה לבריכה ופוסלים את הבריכה. וקתני אם יש בנקב שלשה לוגין פסול. כלומר אם יש בנקב להלוך שלשה לוגין להעליונה ולצאת מהעליונה לבריכה עד שלא יצאו הימנה ארבעים סאה לבריכה הבריכה פסולה שג' לוגין מים שאובים פוסלים את המקוה אם נפלו בעוד שאין בה ארבעים סאה אבל מקוה שיש בו מ' סאה מים כשרים אפי' כל שאובים שבעולם אין פוסלים אותו. והבריכה הזו שנעשית ממי העליונה אם יוצאים דרך הנקב מים שאובים עד שלא יצאו מ' סאה פסולה. וקאמר כמה יהא בנקב ויהיה בו ג' לוגין. כמה שיעור הנקב שיכנסו בו מים ג' לוגין להעליונה ויצאו מהעליונה לבריכה עד שלא יצא הימנה מ' סאה לבריכה. וקאמר א' מש"ך לבריכה. כלומר א' מש"ך חלקים מה שיוצאין מהכשרים להבריכה יצאו מהפסולין. ונוכל לדעת אם נפקוק את הנקב ונעמיד כלי תחת העליונה שיצאו בו שי"ט לוגין או שאר מדה בשעה ואח"כ נסיר את הפקק ונעמיד כלי ונראה אם יצא עכשיו מהעליונה ש"ך לוגין בשעה נודע כי דרך הנקב יצא אחד מש"ך חלקים של העליונה. ואם יוצא דרך הנקב אחד מש"ך חלקים מהעליונה בין שהנקב מוציא לוג או ג' לוגין או פחות מלוג או יותר אלא שיוצא אחד מש"ך חלקים מהעליונה הבריכה פסולה. מפני שבכל מה שיוצא מהעליונה מים כשרים להבריכה יוצא מים שאובים מהתחתונה אחד מש"ך מעורבת עמו ויוצא מהעליונה כשרים שי"ט חלקים לבריכה ושאובין חלק אחד ונמצא בעוד שיצאו כשרים שי"ט פעמים ג' לוגין לבריכה יצאו עמם מהשאובין ג' לוגים לבריכה ובמ' סאה יש ש"ך פעמים ג' לוגים שהוא תתק"ס לוג וכי יצאו מהכשרים שי"ט פעמים ג' לוגים הרי מ' סאה חסר ג' לוגים ויצאו עמם מהשאובין ג' לוגין ופסלו את הבריכה וכן מעולם אין יוצאים לבריכה מ' סאה כשרים שלא יצא קודם להם ג' לוגים שאובים שבכל יציאה ויציאה מעורבין השאובים א' מש"ך מהכשרים וכי יצאו מהכשרים שי"ט פעמים ג' לוגין שהיא מ' סאה חסר ג' לוגין יצאו מהשאובין בתוכו ג' לוגין ופסלוהו:
ורא"א אפי' התחתונה כו' כשר. שאין המים שאובים פוסלים בריבוי והמשכה כדתנן לעיל (פ"ד ד') מי גשמים ומי שאובין שנתערבו בחצר ובעוקה כו' וה"נ הא המים הכשרים רבו על הפסולין ונמשכו להבריכה. וכל הני מתני' דתנן אין מים שאובים פוסלים בריבוי והמשכה סתמא כר"א: