Eliyahu Rabbah on Mishnah Oholot Chapter 13
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
אלו הן שירי המאור כו'. ותנא בתוספתא רפי"ד ואלו הן שירי המאור חלון שהיה סותמו ולא היה טיט לגמרו או שקרא חברו או שחשכה ליל שבת:
הסריגות והרפפות. תנא בתוספתא אלו הן הסריגות אלו של אוצרות רפפות אלו של אלקטאות פירוש בתי הקיץ:
להביא את הטומאה ולהוציא את הטומאה. הן דברי ת"ק אליבא דב"ה הא דאמרי ב"ה במקום אחד כמלא מקדח בין להביא הטומאה מאהל לאהל ובין להוציא את הטומאה להציל על הפתחים שבבית מלא מקדח זה מצלת רש"א להביא הטומאה כמלא מקדח לחומרא אבל להוציא את הטומאה להציל על הפתחים שבבית אינה מצלת עד שיהא בה פ"ט:
העושה מקום לקנה כו'. כולן מענין המנורה קנה הוא קני המנורה שבהן תוחבין ומחברין את הנר והנר הוא הכלי שמשימין בה הפתילות והשמן. ואספתי הן המלקחים שצובתין ומוחטין בהן את הפתילה:
לזון את עיניו ולדבר כו' בפ"ט. ור"י פליג אמתני' דתניא בתוספתא פי"ד רבי יהודה אומר בהן ג' מדות משום ר"ע העושה לצוות ולשמירה ולזון את עיניו כל שהוא להכנסת כלים ולהוצאת כלים לתשמיש ולנר שיעורו בפ"ט לקנה ולאספתי בש"א במילואו ובה"א בפ"ט:
שיש בה ממש. האי שיש בה ממש דקתני קאי אתרוייהו אתבואה ואככיי אם בהתבוא' ובככיי ממש ממעטים:
ונבלת העוף הטהור שלא חשב עליו. דצריכה מחשבה לטמא טומאת אוכלין ואינה צריכה הכשר הלכך אם לא חשב אינה מטמאה ונבלת העוף הטמא דצריכה מחשבה וצריכה הכשר הלכך כי בציר חד מיניה לא מטמאה:
אין העצם ממעט כו'. אפילו העצם שבחלון פחות מכשעורה דטהור הוא ובבית רובע עצמות חסר עצם מצטרף העצם שבחלון להשלים לרובע עצמות שבבית לטמא באהל ולהביא הטומאה דרך החלון. ומתניתין דלא כר"ש דפ"ב דאמר רובע עצמות שנדקדקו ואין בכל אחד ואחד עצם כשעורה טהור. והכא האי עצם פחות מכשעורה הא קא משלים לרובע עצמות:
ולא בשר ע"י בשר. אפי' כחצי זית בשר בבית וכחצי זית בחלון מצטרף לטמא באהל ולהביא. ומתני' דלא כרבי דוסא דרפ"ג דאמר כל המטמאין באהל שנחלקו טהור:
שאין בה ממש. קאי אתרוייהו אתבואה ואככיי והיינו דרישא קתני בתבואה ובככיי שיש בהן ממש ממעטין וסיפא קתני תבואה וככיי שאין בהן ממש אין ממעטין:
זה הכלל הטהור ממעט והטמא אינו ממעט. ורבי יהודה פליג דקסבר אפילו המטמא באהל אם אינו ממין הטומאה דבבית ממעט דתניא בתוספתא וכזית מן הנבלה וכעדשה מן השרץ אין ממעטין ורבי יהודה אומר אפילו קולית של עוג ממעט את הטפח זה הכלל אר"י כל טומאה שאינה מן המת או שהוא מן המת ואינה מצטרפת עם אותה הטומאה ה"ז ממעטת: