Eliyahu Rabbah on Mishnah Oholot Chapter 4
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
טומאה שם הבית טמא. ואע"ג דליכא פ"ט ולא אמרינן טומאה רצוצה היא ובוקעת ועולה בוקעת ויורדת ולא לטמא הבית. מידי דהוה אטומאה תחת רגלו דתניא בתוספתא פ"ה טומאה תחת רגלו או ע"ג רגלו והיא רוצצת טומאה בוקעת ועולה בוקעת ויורדת למה הוא דומה לעמוד שבתוך הבית וטומאה תחתיו והיא רוצצת טומאה בוקעת ועולה כו'. משום דכל טומאה שתחת הכלי ולכלי שני כיסויין וכסוי העליון גבוה טפח מהטומאה לא אמרינן ביה דין בוקעת. בין שהוא כלי שיש לו דין אהל לחצוץ. מפני הטומאה כי הא דמגדל כגון שמחזיק מ' סאה בלח בין שהוא כלי שאין לו דין אהל לחצוץ בפני הטומאה אלא דהוא עצמו כלי טהור מלקבל טומאה כי הא דכלי גללים דפ"ו וכוורת דפ"ט שנעשין אהלים לטמא ולא לטהר להבאת הטומאה נעשין אהלים ולא לחצוץ כדתנן רפ"ו. בכולן אם יש להן שני כיסויין וכסוי העליון גבוה טפח מהטומאה אין אומרים בו דין בוקעת. דכל בוקעת לא אמרינן אלא היכא דבקעה כנגד הטומאה ועולה ולא מצדדין והכא אם בכלי שנעשה אהל לטהר אינה בוקעת למעלה ממנה ולתוכה מביאה אכולה משום דכי בקעה לתוכה הרי כיסוי העליון הגבוה טפח נעשה אהל ומביא את הטומאה לכל תוכה וחוצץ על שלמעלה ממנו ולא בקעה תו לעל גבו של כלי ונפיק מדין בוקעת לדין אהל לחצוץ דלא נבקע לע"ג ולהביא לכל תוכו הלכך לא אמרינן ביה כלל בוקעת אפילו לתוכו כי היכי דלא בקעה לע"ג. ואם בכלי טהור שנעשה אהל לטמא ולא לטהר ועל גבו כנגד הזית טמא משום דאינו חוצץ וכמאן דליתיה דמי וטמא כנגד הטומאה עד לרקיע. לא אמרינן בוקעת דליטמי תוכה אלא תוכה טהור משום דכי בקעה לתוכה הרי כסוי העליון הגבוה טפח מביא את הטומאה לכל תוכו דלטמא נעשה אהל ולחצוץ אינו נעשה אהל וטמא כל שע"ג ונפיק נמי מדין בוקעת לטמא מתורת אהל כל תוכו וכל ע"ג אפילו שלא כנגד הזית הלכך לא אמרי' ביה כלל בוקעת ותוכה טהור וע"ג כנגד הטומאה טמא משום דלא חייץ וכמאן דליתיה דמי כדאמרי' גבי כוורת רפ"ט. והכא במגדל נמי לא אמרינן בוקעת לא למעלה מהמגדל ולא לתוכו אלא הבית טמא מפני שסוף הטומאה לצאת:
ר"י מטהר מפני שהוא יכול להוציאה חצאין כו'. וקשיא לן וליפלוג נמי רבי יוסי ברישא במגדל גופא ובביב שהוא קמור דשלהי פירקין דלעיל ובכל דוכתי דאמרינן טמא מפני שדרך הטומאה לצאת. ותו אמאי לא פליג נמי רבי יוסי בסיפא דהוא עומד בתוך הפתח. ובתוספתא פ"ה תניא להא דרבי יוסי אסיפא היה עומד בתוך הפתח ונפתח לחוץ כו' א"ר יוסי כן הלכה יפה כח הכלי להציל מכח צמיד פתיל או מכח אהלים אם מציל הוא מכח צמיד פתיל בגולל ק"ו ע"י אהלים. פירוש בתמיה כן הלכה אם הכלי מציל מכח צ"פ ק"ו ע"י אהלים. הלכך נראה דמפכינן לה להני תרתי מתנייתא ומתנינן הא דהיה עומד בתוך הפתח עד היתה מוכני ברישא והדר האי דתיבת המגדל ורבי יוסי מטהר קאי אתרווייהו אהך דתיבת מגדל דקא סליק מיניה ואהך דהיה עומד בתוך הפתח. וקסבר רבי יוסי סוף הטומאה לצאת לא אמרינן דיכול להוציאה חצאין או לשרפה במקומה והיכא דטהרה בתוך המגדל קמציל מגדל אטהרה דבתוכו אע"ג דסוף הטומאה לצאת דרך המגדל ומודה רבי יוסי בטומאה בתוך המגדל ומגדל עומד בבית דהבית טמא ולאו משום דסוף הטומאה לצאת אלא קסבר הואיל ואין למגדל דרך יציאה לטומאה בפני עצמו לא חשיב אהל לאצולי אטומאה דתוכו דלא ליטמי הבית וכמאן דליתא דמי מידי דהוה אצמיד פתיל דמציל אטהרה שבתוכו ולא מציל אטומאה דתוכו ה"נ האי אהל דלית ליה יציאה לטומאה בפ"ע אלא דרך הבית חשיב לאצולי אטהרה דתוכו ולא חשיב לאצולי אטומאה דתוכו וכמאן דליתא דמי. והיינו טעמא דרבי יוסי דפליג אהיה עומד בתוך הפתח וטומאה בבית קסבר מה שבתוכו טהור דקמציל המגדל אטהרות שבתוכו וסוף הטומאה לצאת לא אמרינן דיכול להוציאה חצאין ובמגדל דרישא דהיה עומד בתוך הבית וכן בביב קמור דלעיל לא פליג דמודה אם טומאה בתוכן הבית טמא ולאו מטעמיה דת"ק דסוף הטומאה לצאת אלא משום דלא חשיב אהל להציל אטומאה דתוכו הואיל ואין לו יציאה לעצמו אלא דרך הבית וכמאן דליתא דמי. ובתיבת המגדל דמתנינן בתר האי מתני' דהיה עומד בתוך הפתח נמי הכא במגדל עומד תוך הפתח ותיבתו חוץ לפתח עסקי' ויש פותח טפח לבית שהתיבה סתום בצדה שממנה לבית אלא שלצד הבית רחב עד פ"ט ולצד החוץ קצר וסברי רבנן כיון שלצד החוץ קצר ודאי סוף הטומאה לצאת דרך הבית דרחב עד פ"ט להכי טומאה בתוכו הבית טמא מידי דהוהי אביב קמור דתניא בתוספת' רחב מבפנים וצר מבחוץ טומאה ברחב הבית טמא כו'. ור' יוסי סבר סוף הטומאה לצאת לא אמרינן דיכול להוציאה חצאין או לשרפה במקומה מאי אמרת הואיל ולית ליה יציאה לעצמו לא ליחשב אהל וכמאן דליתא דמי מידי איריא אלא בתיבה שלחוץ לבית וכי כמאן דליתא דמי מאי הוי הא כטומאה דמנחא חוץ לבית דמיא ובית מהיכא ליטמיה הלכך רבי יוסי מטהר. ותנן נמי גבי כלב כי האי גוונא (בפי"א מתני' ז') כלב שאכל בשר המת ר' יוסי אומר רואין את הטומאה מכנגד המשקוף ולפנים הבית טמא מכנגד המשקוף ולחוץ הבית טהור. והוא משום דאין לו יציאה לעצמו ואמרינן אהל כמאן דליתא דמי הלכך בלפנים כמאן דמנחא בבית דמי ולחוץ כמאן דמנחא בחוץ דמי וכדבעינן למימר התם:
טומאה בבית מה שבתוכו. גרסינן:
היתה מוכני שלו משוכה לאחוריו ג' אצבעות. במגדל עומד בפתח ומוכני שלו משוכה קצתה לצד הבית ג' אצבעות והמוכני פרוצה מלמעלה. כדתניא בתוספתא בד"א בפרוצה אבל במגופפת הרי היא כקבר סתום ומטמאה כל סביבה ואילו היתה המוכני ד' אצבעות הבית טמא דהו"ל פותח טפח פתוח דמביא טומאה על הבית והכא הואיל וליכא אלא ג' אצבעות הבית טהור. כדתני עלה בתוספתא משום דאין טומאה נכנס לאהל ואינה יוצאה ממנה אלא בפ"ט. וכן אילו לא היתה הטומאה כנגד הקורות כנגד הזית טמא. השתא דכנגד הקורות כנגד הזית נמי טהור דאמרינן רואין את הקורות כאילו הן יורדות וסותמות. כדתניא בתוספתא כלים שכנגד הזית רבי מטמא וחכמים מטהרין שאני רואה את הקורות כאילו הן יורדות וסותמות א"ר רואה אני דבריהם מדברי:
בד"א בזמן שיש שם פ"ט ואינה יוצאה. כלומר שיש שם לחוץ פ"ט בכדי שיצא הטומאה לחוץ ואינה יוצאה לבית שאין סוף הטומאה לצאת לבית שיש כדי יציאה לחוץ והמגדל בא במדה דהו"ל אהל הלכך המגדל חוצץ בעד הטומאה דמוכני דכולה חדא כלי היא להכי אינו מביא את הטומאה לבית אלא במוכני פותח טפח לבית: