תנור שהוא עומד כו' ועינו קמורה לחוץ. שעין התנור מכוסה בנסר ואילו לא היתה מכוסה היתה הטומאה נכנסת דרך העין עכשיו שמכוסה העין התנור והעין ניצולין ומצילין עם דפנות אהלים שעומד בתוך הבית. בש"א הכל טמא אפי' הבית דגזרינן עומד בתוך הבית אטו עומד בחוץ דליכא דפנות אהלים וטומאה בוקעת דרך הנסר לעין הקמור בו ומביא טומאה לתנור הכא נמי אע"ג דאיכא דפנות אהלים גזרי' ומביא הטומאה דרך העין לתנור ומתנור לבית ובה"א התנור דטמא בעומד בחוץ ה"נ טמא משום גזירה דהתם והבית טהור דאבית ליכא למיגזר. רע"א אף התנור טהור דלית ליה גזירה דעומד בחוץ כלל. ובתוספתא תניא א"ר יוסי בא ר"י בן נורי אצל אבא חלפתא א"ל מה אתה אומר בעין של תנור ונסר נתון ע"ג א"ל טמא בקעה הטומאה את הנסר נטמא וטימא את התנור א"ל אף אני אומר כן אלא שעקיבא מטהר. ותוספתא נמי בתנור שעומד בתוך הבית והיינו דר"ע מטהר. ורבי יוחנן ב"נ וחלפתא כב"ה דגזור אתנור אטו עומד בחוץ וטמא:

ארובה שבין הבית לעליה וקדרה נתונה עליה כו'. הכא נמי בגזירה קמיפלגי ודכ"ע מדאורייתא הקדרה ניצלת ומצלת עם דפנות אהלים אפילו נקובה עד שתהא נקובה בפותח טפח וכדתניא בתוספתא ארובה שבין הבית לעליה וקדרה כו' נפחתה כמוצא זיתים מצלת עד פותח טפח. אלא דב"ש גזור קדרה דארובה אטו קדרה דצמיד פתיל העומד בתוך אהל המת ומוקפת צמיד פתיל דהתם כי ניקב בכונס משקה ודאי לא מציל בצ"פ וה"נ גזרי' דלא להציל וטמא נמי כל העליה. וב"ה סברי קדרה דבצמיד פתיל טמא בארובה נמי טמא משום גזירה. עליה דליכא למיגזר ביה טהור. ור"ע סבר הכל טהור דלית ליה גזירה כלל. ובין בתנור בין בארובה דכ"ע מדאורייתא ניצול עם דפנות אהלים ובגזירה קמיפלגי:

לא גרסינן חזרו ב"ה כו'. ובסיפא בתר הא דאשה ועריבה גרסינן חזרו ב"ה כו' וקאי הא דחזרו אכולה. ארישא דהיתה שלימה ואלגין ואאשה ואעריבה. כדתניא בתוספתא אהא דאשה ועריבה דא"ר יהושע בושנו מדבריכם ב"ש אשה ועריבה טמאין טומאת שבעה ובצק טהור לגין טמאין טומאת שבעה ומשקין טהורין אחר שעמד אמר לפניו תלמיד אחד מתלמידי ב"ש רבי אומר לפניך טעם שב"ש אומרים בו א"ל אמור א"ל כלים של ע"ה טמא או טהור א"ל טמא כלי טמא חוצץ או אינו חוצץ א"ל אינו חוצץ א"ל זהו טעמו של ב"ש א"ל והלא טיהרתם אוכלין ומשקין שבתוכו א"ל כשטהרנו אוכלין ומשקין שבתוכו לעצמו טהרנו אבל נטהר את הכלי שטהרתו לך ולו מיד הלך ר' יהושע ונשתטח על קברי ב"ש ואמר נעניתי לכם עצמות ב"ש אם סתומות שלכם כך מפורשות שלכם על אחת כמה וכמה אמרו כל ימיו הושחרו שיניו מפני תעניות. שמעי' מהא דכל שקלא וטריא דידהו גבי אשה ועריבה ולגין הוא דקשקלו וטרו ורבי יהושע דהוה מתלמידי ב"ה אמר בושנו מדבריכם וכי אסברה ניהליה תלמיד מתלמידי ב"ש הדר ביה והיינו הא דחזרו ב"ה להורות כדברי ב"ש. וגבי אשה ועריבה חזרו ב"ה על הכל על הקדרה שלמה ועל לגין ועל אשה ועריבה הלכך בתר הא דאשה ועריבה גרסינן הא דחזרו ב"ה וקאי אכולהו דהתם הוא דחזרו אכולהו:

שהכל נאמנין על חטאת. והא דלא תני נמי על הקדש דהא כבר תנא ליה בחגיגה דנאמנין על הקדש:

הכי גרסינן כלים טהורים וכ"ח טהורין מצילין עם דפנות אהלים. ומלתא באנפי נפשה היא ולא קאי אדלעיל כדקא אזיל ופריש כיצד הבור והדות: