**קץ שם לחשך כו'.**שהיה מן השמים קץ קבוע לביטול חשך מאסר שלו. ומייתי סמך לזה מקרא קץ שם לחשך. ותחלה דריש ליה בדרש אחר כדרך המדרש (יפ"ת):

זמן ניתן כו' באפילהכלו' באפילת יצה"ר הנקרא חשך המחשיך פני הבריות וכדאיתא בתנחומא. שעתיד הקב"ה להעבירו מן העולם. וקאמר ומאי טעמיה כו' ר"ל ומאי טעמא יתבטל הצה"ר לע"ל. הא הצדיקים מקבלים שכר טוב על ידו ומשני מפני שכל זמן שיצ"ה בעולם כו' שמפני שבא ממנו לעולם ג"כ אופל וצלמות הוא כח המות שהוא משורש הרע ע"כ יתבטל לעתיד שהוא עולם שכול טוב (נזה"ק):

**זמן נתן ליוסף כו'.**משום דל' קץ משמע על זמן משוער מתחילה שהגיע קצו. ולכן כתיב כאן ויהי מקץ שנתים ימים שהיה זמן נחתך על יוסף שישב ב' שנים יותר לפי שתלה בטחונו בשר המשקים וכדלקמן. וכשנשלם זמנו היה מאת ה' שיחלום פרעה חלום זה שיצא יוסף מן הסוהר ע"י זה (יפ"ת):

**בכל עצב כו'.**מייתי האי קרא לסמך שבחטא דבורו היה עונשו. ומפרש ליה ברישא כפשטיה כדרך המדרש (יפ"ת):

**כגון בית שותה כו'.**בכל עצב וטורח ועמל ימצא האדם יתרון מעט כגון בין שותה חמין לשותה צונן כו' כי השותה חמין על ידי טרחו יש לו יתרון על שותה צונן שעצמותיו לבנות. וההיקש אל זה כל הדברים. אבל בדבורי חול הוא להיפוך שכל מה שירבה האדם בה הוא למחסור:

שותי מים חמיםהיינו על ידי סמים. דאל"כ הם מזיקים מאד. וכדאמר בפ' כל הבשר כסא דחרשי ולא כסא דפושרי. ולא אמרן אלא דלא שדא ביה ציבי. אבל שדא ביה ציבי לית לן בה:

שנטל את בתהשלפי שברח מן העבירה זכה ליהנות בהיתר ונטל את בתה דעדיפא מינה:

את בתהדפוטיפר הוא פיטיפרע כדלעיל פ' פ"ח:

**ע"י שאמר כו'.**כי לולא זה לא היה בסוהר רק י' שנים כדאי' בש"ר פ"ז:

**לשר המשקים כו'.**שאע"פ שבוודאי בטח יוסף בה' אך מפני שבקש ג"כ השתדלות האנושי נענש ונתוסף לו ב' שנים:

**אשרי הגבר אשר שם ה' מבטחו ולא פנה אל רהבים זה יוסף ע"י שאמר.**כצ"ל (ידי משה) ור"ל שאמיתות לימוד כתוב זה שהוא לבטוח בה' נראה מענין יוסף שבטח בשר המשקים ולא עלתה לו. ולא די שלא הזכירו אף נענש על זה ממיעוט בטחונו בה' בתוספת ב' שנים במאסר. וכל עיקר אסמכתא שדרשוהו נגד יוסף הוא ממלת רהבים שפירושו על המצרים הנקרא בשם רהב. וכן כתב רש"י וישכחהו מפני שתלה בו יוסף לזוכרו הוזקק להיות אסור ב' שנים שנא' אשרי הגבר אשר שם ה' מבטחו ולא פנה אל רהבים ולא בטח אל מצרים הקרוים רהב עכ"ל. והוא ודאי לקוח ממדרש זה. ור' יודן דריש שנגד כל אדם הוא מדבר. ודרש רהבים מלשון רברבין היינו שרים וגדולים. ופי' שאין לבטוח בנדיבים שהם שטים אחרי כזב כי הם משקרים באמונתם (עיין ביפ"ת):

**כי בא החלום כו'.**שבא עם עיקר החלום דברים אחרים מעורבבים שאינם צריכים ומתיחסין עם עיקר החלום כמו שהודיע לפרעה אגב אורחא הספק שהיה בלבו. וכן קול כסיל ברוב דברים שאגב אורחא מדבר דברים אחרים שאינם מתיחסים עם עיקר דבריו (האב"א):

**מי מתקיים על מי.**פי' מי שומר ומשגיח על מי:

אתה על אלהיךוזה דכתיב והנה עומד על היאור שהיאור הוא אלהיו כאומרו לי יאורי:

כי מבית הסורים יצא למלוךזה יוסף שיצא מבית האסורים של פרעה (כדכתיב ויתנהו אל בית הסוהר מקום אשר אסירי המלך אסורים) שנאמר וישלח פרעה וירצוהו מן הבור. יצא למלוך שנא' ויאמר פרעה וגו'.(והוא ויאמר פרעה אל יוסף אני פרעה ובלעדיך לא ירים וגו' מפסוק זה מבואר נתינת המלוכה לו. וכן הוא בהדיא בק"ר פ"ד):

**כי גם במלכותו נולד רש במלכותו של יוסף נולדה רשתו של פטיפר כצ"ל.**ולידת רשתו. שפרעה הורידו מגדולתו ולקח נקמת יוסף ממנו כי ידע שהיה עשוק ורצוץ. או לפי שהיה מערער על גדולת יוסף. וכן אמרו בשוח"ט לאסור שריו בנפשו שרו כתיב זה פופטיפר (יפ"ת). והאב"א כתב וז"ל פי' כשמלך יוסף הורידו מגדולתו ונתרושש ונעשה כהן לאליל עכ"ל כלו' דלכן כתיב מעיקרא שר הטבחים ולבסוף כתיב כהן און. כי לאחר שנתרושש נעשה כהן און פי' כהן לאליל. והמת"כ פי' וז"ל נולד רשתו כו' פי' נעשה רש ואביון שכל זמן שהיה אצלו נתברך ביתו בגללו שנא' ויברך ה' את בית המצרי בגלל יוסף ועכשיו נתדלדל עכ"ל. כלו' עכשיו לאחר שמלך ויצא מרשותו נתדלדל. אבל בהיותו בבית האסורים עדיין היא תחת רשותו ועדיין לא היה זז משמושו כדלעיל פ' פ"ז:

**את כל החיים כו' זה יוסף.**שכל החיים היו עם הילד השני דהיינו יוסף שהוא הילד המסכן הנזכר תחלה כדלעיל וקרייה שני על שם שתי השנים שנתוספו לו. כלו' ילד בעל השניות. וכונת הכתוב כי אף העכוב הזה שנתעכב שנתים בסוהר לא היה בחנם אלא כדי שע"י זה יתגדל:

כדי שיחלום פרעהדלא היה זמן החלום עד שנתים ימים שמאז היו מתחילין ז' שני השבע. ואילו חלם מתחילה במה יבחין יוסף שיתחילו אחר ב' שנים. ויאמר הנה שבע שנים באות וימצא בדאי (יפ"ת):

**וכל הבריות אינן חולמין.**דמדהו"ל לומר ויחלום פרעה כמו ויחלמו חלום שניהם. וקאמר ופרעה חולם בלשון בינוני משמע דאתא למימר פרעה לבדו חולם. ומשני שחלום המלך משונה מכל החלומות כי הוא יחלום חלומות כוללים לכל העולם. וזה להיותו כולל לכל ענינים כוללים לעולם. שכולם יתנועעו לרגלו (יפ"ת):

**אלא חלום של מלך כו'.**הטעם משום כי השפעת המזל לאומה הוא למלך. וממנו יושפע לכל האומה. והוא תיכף אחר המזל. ולפי שהוא מושפע מהמזל בכלל העם ואח"כ מחלק הוא. והוא שני למזל. לכן חלומו של כל העולם הוא (יערות דבש):

**ופרעה חולם כו'**אסיפא קאי דכתיב על היאור דק"ל על שפת היאור מב"ל. להכי מפרש שמתקיים על אלהיו (יפ"ת):

מתקיימין על אלהיהםלשמרם כי המה מהבל יחד. אבל הצדיקים אלהיהם נצב עליהם לשמרם ולהצילם. ופי' נצב עליו משגיח עליו (יפ"ת):

**רמז לו שאין כו'.**כלו' רמז רמז לו ביאור על הפתרון שהוא מורה על שובע ורעב הבא מן היאור ומזה נכנסו באזניו דברי יוסף יותר מדברי החרטומים (נזה"ק):

אלא מן היאורשאין הגשמים יורדים למצרים אלא נלוס עולה ומשקה אותה. וכשמימיו מרובים בא שובע. וכשמימיו מועטין בא רעב:

והנה מן היאורוסיפא דקרא ותרענה באחו ע"ז אמר בשעה שהשנים יפות הבריות נעשין אחים אלו לאלו הה"ד ותרענה באחו שאהבה ואחוה בעולם שאין עין צרה בחברתה. וההפך בימי הרעב. ודרש באחו נוטריקון אהבה ואחוה:

**כר נרחב כירי עבד קירי אדון.**פי' כשהשובע בעולם כמו שאמר שם (ישעיה ל' כ"ג) ונתן מטר זרעך וגו' ולחם תבואת האדמה אז כעבד כאדוניו יהיו רחבי לב ואין עין צרה בחברתה. ודרש כר עבד ואדון. כיון דכירי פירושו עבד וקירי פירושו אדון. ואם נקרא הכ"ף רפוי יהיה כירי ובדגושה יהיה כמו קירי (יפ"ת). אבל הערוך ערך כר הט' גרס כר נרחב כירי כירי מרבה בעולם וכן הוא אומר כו' וכתב המוסף הערוך שהיא הנוסח' העקרית. ופירושו כר בלשון יוני טובה ששון חן עכ"ל. וז"ל רש"י כאן כירי קירי מרובה בעולם. כירי עבד קירי אדון עבדים הם כאדונים בשנת שיש שובע בעולם. וכן הוא אומר ישאו הרים שלום לעם וכי הרים נושאים שלום לעם אלא נשאו הרים משואתן פירוש פירות שלהן אז שלום לעם עכ"ל:

נשאו הרים נשיאתןפי' שנתנו פירותיהם שדרך לצמוח בהם. שלום לעם פי' עין טובה בעולם ושלום בעולם:

מעלה חטטיןפי' שחין ואבעבועות ע"י רוע המאכלות שהם אוכלים וע"י האויר מעופש בהעדר הרוחות והגשמים הנאותים. ודריש צומחות שבשר הבריות מעלה צמחים:

**כאן חלמא ידע כו'.**פרעה ידע החלום רק הפתרון בקש שיגידו לו. אבל להלן גבי נבוכדנצר החלום והפתרון בקש מהם שהכל שכח. והא דקאמר נ"נ לחכמים ותפעם רוחי. הוא משום שירא שמא יבדו דברים מלבם ויאמרו לו לכן אמר להם שהחלום יודע רק הפתרון אינו יודע. ואם הם יאמרו לו ג"כ החלום יודע לו שהם אנשי אמת ויאמין להם ג"כ על הפתרון כדאי' בתנחומא:

**חלום הצלם וחלום האילן.**ולכן כתיב ותתפעם רוחי בכפל התי"ו כלפי ב' החלומות כנ"ל. וזהו דכתיב חלם נ"נ חלומות. להגיד למלך חלומותיו:

ליתן גדולה לארבעהשניתנה גדולה לדניאל וכן ג"כ לחמו"ע כמ"ש ודניאל בעא מן מלכא ומני על עבידתא די מדינת בבל לשדרך מישך ועבד נגו:

**ותתפעם רוחו כדי ליתן חיים לארבעה ותפעם ליתן חיים לאחד.**בילקוט לא גרס זה. דנוסח אחר הוא דהוה גריס חיים במקום גדולה בגליון:

שהוא סמוך לבקרויהי בבקר ותפעם רוחו. דמשמע שקודם הבקר לא היה התפעמות צ"ל שהחלום היה סמוך לבקר. שאילו היה מתחלה היה מתפעם רוחו בעוד לילה:

שהוא בא מבערבדכתיב שם ושנתו נהיתה עליו דמשמע שאחרי החלום ישן עוד ושנתו היתה נשברה עליו שרוחו היה מתפעם כל הלילה. לכן כתיב שם ותתפעם פעימות הרבה:

**פתרין היו אותו.**דאל"כ לפרעה למה לי. אלא לומר שלא היה קורת רוח לפרעה בפתרונם וכאילו לא פתרו כלל:

**שבע פרות הטובות ז' בנות כו'.**כי האשה יכונה בפרה ע"ד פרות הבשן (יפ"ת):

**ז' מלכיות כו'.**שהשבלים הטובות והרעות רמז להצלחה והפכה:

**בקש לץ חכמה ואין.**אלו חכמי פרעה וחרטומי מצרים. ופי' לץ הוא סכל כפי שמושו על הרוב בספר משלי. אמנם גיר' הילקוט הוא בקש לץ זה פרעה. חכמה ואין אלו חרטומי פרעה. כלו' שפרעה היה מבקש חכמת הפתרון מחרטומיו ולא מצא. וקרי לץ לפרעה על שהיה מתגאה באומרו לי יאורי ואני עשיתני וזד יהיר לץ שמו:

זה יוסףשנא' אין נבון וחכם כמוך:

**ד"א וישלח ויקרא להודיעך כו'.**ס"ל כי חתו לא ענו כלל כריהטא דקרא. ופירוש לפרעה בשביל שיצטער פרעה וכדקאמר שהיתה נפשו מבקשת לצאת:

**להודיע שכל כו'.**יתכן שאלו ה' הם ה' יועצים רואי פני המלך שהם חמשה כדאי' בפ"ג דמגילה. ועל ידם הוא הנהגת המדינה (נזה"ק):

**ולא עוד אלא נותן בה הקב"ה ג"ד.**היינו בכלל המון עם זולת ה' חכמים הנזכר. ומייתי מסנחרב דודאי לא על חכמת עצמו וגבורתו אמר כי לא יספיק לכבוש עמים. אלא בחכמת וגבורת עמו קמיירי (יפ"ת):

**בכח ידי עשיתי וגו'**ובחכמתי כי נבונותי הרי חכמה ותבונה וכח זה גבורה:

**וכשהקב"ה דן את העולם כו'.**וכן כאן לצורך השעה נטרפה חכמתם כדי להגדיל את יוסף וא"ת למה סבב הי"ת שיבא יוסף באחרונה. עז"א שלא יאמרו אילו שאלת לנו ג"כ היינו פותרים לך כך:

**כל רוחו יוציא כסיל.**פי' כל רוחו של השואל יוציא הכסיל אלו חכמי פרעה שנעשו כסילים ולא היו יודעים להשיב תשובה שלימה ונכונה לפרעה ע"ד הפתרון. וחכם זה יוסף שבא באחור פי' אחר הכסיל. ישבחנה פי' שישקיטנה להרוח של פרעה שהשיב לו דברים נכונים דברי אמת להשקיט רוחו:

**כיון שראה שר כו'.**זה קאי אדרשא דבסמוך גבי את חטאי אני מזכיר היום (נזה"ק):

**שלא עשיתי ליוסף טובה.**שראוי היה להצילו ממאסרו אחרי ידע שלמותו ושהיה שם בלא פשע. ועוד שהוא כפוי טובה שיש לו להחזיק לו טובה על כי טוב פתר לו:

**מיד וישלח פרעה.**כלו' אע"פ שהזכירו בבזיון. לא שת פרעה לבו לומר אשלח שיפתור החלום ממקומו או אדע תחלה אם יכול לפתור ושוב יבא לפני אלא מיד קראו לפניו מרוב תשוקתו לדעת פתרונו (יפ"ת):

**נער שוטה כו'.**שכיוון לבזהו נער שוטה כלו' שאין דעתו שלימה להיות עולה לגדולה שעודנו רך בשנים. ולהנהיג שררה ראוי שיהיה בו טעם זקנים (יפ"ת):

עברי שונאלפי שאוכלים הצאן שהיו המצרים עובדים אותם כאומרו כי לא יוכלון המצרים לאכול את העברים לחם וגו':

בסקרידיןפי' בנימוסין כלידיםפי' כלי זיין ורסן הסוס. או הוא כשתי תיבות כלי ידים. ופי' אצעדה שהוא כלי ידים. והמעריך גרס כלירים שפי' רביד הזהב:

**כן הוה עובדא.**משום דבעי לפרש ויהי כאשר פתר לנו כן היה שכל החלומות הולכים אחר הפה. מייתי הך עובדא לראיה:

**הוה עובדא כו'.**כך היה המעשה באשה אחת שבאת אצל ר"א ואמרה לו ראיתי בחלומי קורה שבביתי נשברה ואמר לה אתה בן זכר תלד והוא יחיה. הלכה ממנו והיה לה כן:

**אתת זמן אוחרן כו'.**פי' באתה פעם שנית לשאול על חלום כזה ור"א רבן לא היה שם. אמרה להתלמידים והיכן הוא רבכון אמרו לה התלמידים אמור לנו מה שאתה רוצה לשאול ואנחנו אומרים לך:

**אמרה להון כו'.**אמרה להם ראיתי שקורת הבית נשברה. ואע"ג שכבר פתר לה ר"א את החלום וא"כ מאי דעתה שחזרה לבא אליו לפתור החלום השני מאחר שהוא כראשון. יש לומר שהיא ג"כ ידעה שכל החלומות הולכים אחר הפה. ולזה היתה מבקשת שיפתח פיו לה לעולם לטובה כפעם הראשונה:

קברא בעלהאמרו לה שאותה האשה מקברת לבעלה:

**כיון דנפקת כו'.**כיון שיצתה מהם התחילה לקונן וליילל על לא טובה השמועה. שמע ר"א את קולה. אמר לתלמידיו מה אמרתם לההיא אשה. אמרו אותה האשה באתה לשאול אותך. אמר להם ומה אמרתם לה. אמרו ליה כזה וכזה. אמר להם אתם אבדתם בעלה בפתרון הזה:

**ויהי כאשר פתר כו'.**הרי שתלה הכתוב הוראות החלום וקיומו בפתרון יוסף:

**הכל הולך כו'.**ר"ל שבכל החלומות יש לאל יד הפותר לפרשם כנראה לדעתו. חוץ מן היין שאינו הולך אחר שום פתרון אלא זה של ת"ח טוב ולע"ה רע (יפ"ת):

וטוב לוכדכתיב ויין ישמח לבב אנוש. ויש מי ששותה אותו ורע לו דכתיב השקיתנו יין תרעלה:

**ת"ח שותה כו'.**כדכתיב ושתו ביין:

לחלוק כבודלפיכך ויגלח יוסף ויחלף שמלותיו:

בבעליהבהקב"ה שלא להחזיק טובה וגדולה בעצמו. ועיין לעיל פ' פ"ח סי' ג':

שכן פרעה רואהז' פרות רעות וז' שבלים דקות. ומה שאמר יוסף הנה ז' שנים באות מפרש בתנחומא אר"י בר שלום י"ד שנה של רעב היו ראוים לבא שכן יוסף אומר שבע פרות הרעות ז' שנים הנה ושבע השבלים הרקות ז' שנים הנה הרי י"ד אלא שגזר יוסף ונעשו ז' שנים והיו ז' שני הרעב (יפ"ת):

**שכן פרעה אמר ליוסף.**וסבר שהגדה והאמירה היא הגורמת לשיהיו עוד כך כמו שראה כי ברית כרותה לשפתים:

**מ"ב שנה היה שכן פרעה רואה.**הרי י"ד. ואומר ליוסף הרי עוד י"ד שנה ויוסף חוזר ואומר לפרעה שהרי היה יכול יוסף לאמר לפרעה הפרות הרעות ולא שבע. וכן בשבלים. הרי עוד י"ד ס"ה מ"ב:

**שכיון שירד יעקב אבינו לשם וברכו כלה הרעב.**כצ"ל וכן הוא בברייתא דל"ב מדות. ור"ל שברכו לפרעה שיעלה נילוס לקראתו וכלה הרעב כי השובע בא למצרים מהיאור:

ואימתי חזרואותן מ' שנה שני הרעב. כן הוא בהדיא בברייתא דל"ב מדות:

ושממה ארבעים שנהושנים היה הרעב עד שלא ירד יעקב למצרים הרי מ"ב. ומזה ראיה לדברי רבנן שאמרו מ"ב שנה היו. ולכן בברייתא דל"ב מדות לא הביא רק דברי רבנן משום דמוכח כוותייהו: