**הה"ד שלח חשך כו'.**משום דבעי לפרש וימש שהיה בו ממש. מייתי סייעתא מדכתיב שלח חשך דמשמע שהיה חשך שיש בו ממש שלוח עליהם. לא הסר' אור המאורות לבד. כי על העדר לא יפול שליחות. וכיון דמייתי ליה לקרא מפרש ליה אגב אורחיה:

**על שלא קבלו במרות כו'.**דאי על החשך שלא המיר דברו של הקב"ה קאי מאי ולא מרו לשון רבים. לזה דרשוהו מלשון מרות ושלטנות וחוזר על המצריים שלא קבלו דבר ה' ולא השליטוהו עליהם לקיימם בא עליהם החשך. וה"ה שכל המכות באו עליהם על שלא קבלו דברי ה'. אלא מפני שהמשורר הקדים כאן מכת החשך כתב טעם זה בראשונה:

**אמר הקב"ה למלאכים כו'.**שמפני שכל המכות באו עליהם על חטאתם כפי מדתם כדלעיל. אבל החשך לא בא עליהם על חטא אלא מפני שלא יראו במיתת פושעי ישראל כדלקמן. להכי הודיעם מתחלה הדברים בטעמם כדי שלא יתקשו בה. והם הסכימו מיד ולא המרו דבריו של הקב"ה ללמד עליהם זכות. ולא מרו קאי על המלאכים שלא המרו דברו של הקב"ה:

**מיד הסכימו כולם כאחד.**והא דלא כתיב וה' הביא חשך לדרוש הוא ובית דינו אפשר שלא רצה הקב"ה להזכיר שמו על הרעה שאינה באה על חטא המוכה:

**מהו שלח חשך ויחשיך.**דכיון דשלח חשך פשיטא שהחשיך:

**למה"ד למלך כו'.**לומר שלא יחשוב כי מה שהוסיף החשך על מאמר ה' דבר חטא הוא. לכן אמר שזה דומה למצוה להלקות עבדו החוטא כי המוסיף יפיק רצון ומפרש ולא מרי שלא נחשב מרו מה שהוסיף החשך משלו:

**עבה כדינר כו' שהיה בו ממש.**דפי' וימש לשון והיית ממשש (כדפרש"י ע"ש) וענין הממשות פי' הרמב"ן כי לא היה החשך הזה אפיסת אור השמש ששקע שמשם והיה כמו לילה. אבל היה אד עב מאד שירד מן השמים מורגש שהיה בו ממש כאשר הוא לפעמים בים אוקיינוס כמו שהעיד הראב"ע. ואמר עבה כדינר זהב. זהו שיעור ממשות. וע' חולין נ"ה בטחול אם נשתייר בו כדינר זהב הוי שיור:

**מהיכן היה אותו חשך.**כיון דאין חשך זה אפיסת האור אלא חשך ממשיי כדלעיל הכרח שנתהוה מאיזה דבר. כי לא יתכן שנברא מהעדר. כי אחר הבריאה אין כל חדש תחת השמש:

**ר"י ור"נ כו'.**ר"י סבר שלהיות חטא המצרים היה בכבודו יתברך שמאנו לענות מפניו ולתת לו תודה כי הוא הוא המשגיח בעולמו. ומאחר שטח מראות עיניהם ולבם מהשכיל ראוי שישבו בחשך מחשך של מעלה. ור"נ ס"ל שמפני שציערו לישראל כו' לכן בא עליהם חשך מגיהנם ור"ל שכמו שהגיהנם ממרק ונפרע ככה בא החשך על צד העונש ליפרע מדה כנגד מדה (כלי חמדה):

**מחשך של מעלה.**כדכתיב ויט משה את ידו על השמים:

**ר"נ אומר מחשך גיהנם.**מדכתיב ויהי חשך אפילה ומצאנוהו בשל גיהנם דכתיב ותופע כמו אופל:

**אוי לו לבית שחלונותיו.**שצריך שתכנס בהן אורה. **פתוחין לתוך חשך.**שתכנס יותר חשך בהן. וכן גיהנם מלבד החשך שבתוכו פתוח לחשך. שהתהום מכסה על פיו כדמפרש הכא. **וז"ש ותופע כמו אופל.**פי' האור שהיה ראוי ליכנס לה הוא מתוך חשך כלו' שלא נכנס רק חשך:

**הובלתי כתיב.**פי' הבאתיו לרשע כדי לכסות עליו את התהום. וע' בב"ר פ' ל"ג:

**הוי אומר חשך שהביא כו'.**דכי היכי דרשעים מתכסים בגיהנם משום מין במינו. מסתברא שכן היה חשך המצרים. דהשתא הוי מין במינו:

**את החשך ג' ימים.**מ"ד זה ס"ל כפשטיה דקרא דרק ג' ימי חשך היו ואע"ג דאמרינן לעיל פ"ט שהמכה היתה משמשת לפחות ז' ימים שאני הכא שלא היתה רק לקבור רשעי ישראל והספיק בג' ימים:

**ועל אלו הימים נאמר כו'.**ועליהן נאמר כו'. ר"ל מדהוה סגי למיכתב ג' ימים פ"א. וכתביה תרתי זימני משמע להו דכל ג' ימים לחוד. ולא ראו איש את אחיו דבק עם ג' ימים הנזכר תחלה. ולא קמו איש מתחתיו דבק עם שלשה ימים דבתריה ולכן הוצרך לחלק ביניהם ולומר שבשלשה הראשונים לא היה החשך כל כך עב. ולכן היו יכולים לקום אף שלא ראו. שאלו ג' ימים לא היה רק כדי שלא יראו במיתת הפושעים כדלעיל ולכן הספיק בכך. אבל ג' האחרונים היו כדי שיכנסו ישראל ויחפשו בבתיהם ואילו יוכלו לקום כשירגישו בכניסתם יקומו עליהם. לכן עשה הקב"ה החשך עב שלא יוכלו אפילו לקום:

**ובשלשת ימי אפילה.**פי' ע"י שלשת ימי אפילה:

**שכ"מ שהיה יהודי נכנס.**ופי' במושבותם בכל מקום ישיבתם אפי' באקראי:

**היה אור נכנס ומאיר לו.**ואינו מאיר למצרים כי החשך עב כדלעיל והיה מפסיק בינם ובין האור:

**ועליהם נאמר נר לרגלי דבריך.**שדבר ה' שאמר שיצאו ברכוש גדול היה להם לאור. שלקיים זה היה האור עמהם בכל לכתם:

**והשביעי של חשך זה כו'.**שכל מכה היתה צריכה לשמש ז' ימים כדלעיל פ"ט:

**יום חשך של ים.**כי שמר ה' יום אחד מהחשך לצורך היום ההוא שבים. ויום ההוא של הים השלים החשבון:

**היה הקב"ה שולח ענן והחשך.**פי' שבזולת הענן היה חשך כחשך של מצרים שהיה ממשיי ובחשך הזה היה אור לישראל. ופירוש הכתוב כך הוא ויהי הענן והחשך הידוע היינו של מצרים. ובחשך הנזכר ויאר את הלילה לישראל. וכן אמרו בשוח"ט ויהי הענן והחשך שהיה דו פרצופין אור לישראל וחשך למצרים ולהכי מייתי נמי דוגמא מלעתיד כי הנה החשך יכסה ארץ ועליהם יזרח ה':

**וע"ז נאמר ה' אורי וישעי.**ר"ל שה' בעצמו היה מאיר ולא עמוד האש:

**שאנו נזבח משלנו כלום.**על שמך. (כמו שמקריבים ע' פרים בחג בעד ע' אומות וכולם באים משל ישראל) אלא תדע שכל מה שנקריב בעדך יהיה משלך דגם אתה תתן בידינו זבחים ועולות הם לצורך קרבנות שהן על שמו:

**יפה כוונת.**ופירושו כן כמו כן בנות צלפחד דוברות דמתרגמינן יאות ממללין:

**ואשלח לפניך כו'.**ר"ל הם לא היו רק שלוחים שילכו לפניך להודיעך הגאולה: