**הה"ד ממנו פנה ממנו יתד כו'**דריש שבא לרמוז היות סגולה זו בישראל שכל אנשי המעלות נמצאו בהם גופייהו. וכן אהרן שנבחר לכהונה היה מבני ישראל. ולזה מייתי קרא דממנו פנה כו':

זה המלך דודשהוא עיקר מלכותינו:

שנא' אבן מאסו הבוניםוכמ"ש בשוח"ט זה דוד לשעבר היה רועה ונעשה מלך:

**שנא' ותקעתיו יתד במקום נאמן.**נא' על אליקים בן חלקיהו וסבר בעל המדרש שהיה כ"ג מדכתיב גביה והלבשתיו כתנתך ואבנטך ודרש כתנתך על שם כתנות בד קדש דבגדי כהונה וע' בויק"ר פ"ה (תו"נ):

**ממנו קשת מלחמה שנא' כו'.**כוונתם לדרוש מזה על הלוחמים מלחמתם של תורה וכדרשתם ז"ל על פסוק משיבי מלחמה שערה ובכמה דוכתי:

אלו סופרי הדייניםכ' המת"כ נראה דצ"ל שוטרי. וכן הגיה בעל יפ"ת. והם הממונים לכוף את העם לקבל את הדין מהשופט:

**משל למלך שהיה לו אוהב.**דייק יתור מלת ואתה ומלת אליך. לזה דריש שהודיע לו בכוונה מתחלה שיהיה הוא הבוחר והמקרב שע"י שחשב משה בדעתו שהוא יהיה הכהן אולי ירע בעיניו בחירת אחר. לכן הודיעו שהוא יהיה המקרב והממנה אותו לגדולה זו. וגדול הממנה יותר מהממונה:

קתליקוסבל' יוני ורומיי איש ממונה על כל דברי בית ובידו לעשות מה שירצה (מוסף הערוך) וע' בירושלי שקלים פ"ה משנה ב' וגמרא שם. וכתב שם בעל ק"ע התוליקון היא שררה למעלה מן האמרכל:

אסטרטיגוסשר חשוב כמו שר צבא (ערוך):

**א"ל לך מנה אסטרטיגוס.**שבזה תתקרר דעתו שהמינוי בידו:

גינוסיאפי' בלשון יוני מולד ויחוס (מוסף הערוך) וכן הוא בתרגום:

**בקש הקב"ה למנות על כו' ועשאו למשה גזבר כו'.**דבוק למאמר והיה סבור משה. ונתינת טעם הוא לסברת משה שסבר שהוא יהיה הכהן הגדול מפני שצווי מלאכת המשכן היה למחרת יוה"כ ובאותה שעה נתמנה משה גיזבר על הדיינים כדאי' בפ' ויהי ממחרת:

א"ל משבט לויכדי שישמח ששבטו חביב מלבד מעלת עצמו שבידו המנוי. ואחר שאמר לו משבט לוי ושמח חזר ואמר ליה אהרן אחיך הוא הנבחר שבזה ישמח יותר:

**רבנן אמרי כו' שמש משה בכ"ג כו'.**רבנן דרשי ואתה הקרב אותך עם אהרן אחיך. ופי' אליך כמו אותך. ומלת את איננה סימן הפעול רק מענין עם (שהוא אחד משמושיו). ולזה הזכיר מאמר זה כאן שגם משה שמש בכהונה גדולה כי ממקרא זה הוא מוכח וכאמור:

כל מ' שנהשאע"פ שהיה אהרן כ"ג היה משה שמש בכהונה גדולה:

**ר' ברכיה כו'**ר' ברכיה לא פליג על רבנין אלא שבא להוסיף ראיה לדבריהם:

**ומשה איש האלהים וגו'**בניו יקראו על שבט הלוי. משמע אבל משה עצמו יקרא על שם הכהנים דמשה ואהרן שוים לכהונה וכן הוא בהדיא בויק"ר פ' י"א שכוונת המדרש הוא על (ד"ה א' כ"ג פסוק י"ג י"ד) ב' פסוקים באים זה אחר זה וז"ל בני עמרם אהרן ומשה ויבדל אהרן להקדישו וגו' הוא ובניו עד עולם להקטיר לפני ה' וגו' ומשה איש האלהים בניו יקראו על שבט הלוי וחוזר מלת ומשה למעלה. כלו' אהרן וגם משה שניהם נבדלו לכהונה (רק) בניו (של משה) יקראו על שבט הלוי:

**ד"א ואתה הקרב אליך.**דלכך נא' ל' הקרב לפי שהיה משה מרחקו בשביל מעשה העגל והקב"ה צוהו לקרבו אליו (תו"נ):

**והיה מקיש עליו בקורנס.**פי' שהיה עסוק במעשה העגל:

אלא לעכבןאע"פ שבשעה ההיא כבר השתחוו לו ויזבחו לו שב אהרן להקיש עליו בקורנוס לומר שעדיין לא נגמרה מלאכתו כדי לבטלם מעבודתם:

שזחהלשון גיאות וגאוה תרגום וחנפי לב וזוחתי לבא. פי' גבהי לב:

פדגוגבל' יוני ורומיי אומן המגדל התינוק (מוסף הערוך) כאשר ישא האומן תרגום ירוש' פדגוגא. מינקת רבקה תרגום יב"ע פידגוגתא דרבקה:

ואני אחתורוכוונתו היה להאריך מעשהו עד שיבא המלך:

אני כהןואע"פ שלא נתמנה לכהן אלא כשהוקם המשכן כבר ידע במה שאמר ה' למשה בסנה הלא אהרן אחיך הלוי כו' ועכשיו יהיה לכהן כדאי' לעיל פ"ג:

**הייך איני משליט.**תימא דבהדיא כתיב ובאהרן התאנף ה' מאד להשמידו. וי"ל שבעבור ישראל התאנף בו על דרך גם בי התאנף ה' בגללכם:

**היכן א"ל הדבר הזה משה במשכן.**צ"ל למשה (א"א) ועל פי הגהתו הגיהו כן בדפוסים שלנו:

**משל לאוהבו של מלך.**גם זה המשל כטעם המשל שבסימן הקודם. אלא שלפי משל זה מעיקרא קאמר ליה אהרן ולא היתה הבחירה ביד משה ויהיה פירוש ואתה הקרב אליך שאע"פ שאתה היית ראוי לכהונה מ"מ הקרב אהרן אחיך כי לפ"ז גם המעלה אליך כי אחיך בשרך הוא:

קומיםפי' מת"כ נגיד וסוכן נאמן על בית המלך. אסתר רבתי פסקא ותמאן ואמרה לו קומיס איסטאבלטי של בית אבא היית. פי' מת"כ קומיס ממונה. ירוש' ברכות פ' ט' העמידו קומיס על תיסבריות שלו כתב המוסיף הערוך בל' יוני ורומיי נגיד:

ורפוסאבשבועות דף ו' ע"ב רופילא וריש גלותא פרש"י רופילא איפרכוס של מלכא. ורפוסא לפי הענין הוא מושאל מלשן רופילא ר"ל נשיא ודיין והמוסף הערוך פי' בל' רומיי שר חיל:

סטרטיגוסשר חשוב נציב פלשתים ת"י אסטרטיגס. וכוונת המאמר שכמו שחשב האוהב שמטעם זה שהוא קומיס היינו נאמן בית ורפוסא הוא השופט ודיין ינתן לו גם שררות האסטרטיגוס. כן משה לפי שנתעלה בנבואה שעל זה נאמר בכל ביתי נאמן הוא. וגם היה שופט ישראל. חשב שגם כהונה אליו יאתה שיש בה ב' דברים אלו. אם הנבואה באורים ותומים. ואם המשפט באומר יורו משפטיך ליעקב:

**הה"ד אשרי תבחר ותקרב כו'.**דמה טעם ל' הקרבה ומתוך ב"י יצדק לומר הבדל. ואתה הבדל את אהרן מתוך ב"י וקאמר שלפי שידע ה' כוונת אהרן שהיתה לטובה צוה למשה שיקרבהו. ומביא סמך לזה מאשרי תבחר ותקרב ישכון חצריך שפירושו אף שנדחה נתקרב אח"כ שישכון בחצרות ה'. ובזה שפיר עולה המשל כפי הנמשל כמו שאפרש:

שתיגרומדינים תרגומו תיגרי. ור"ל שאוהב המלך עשה מריבה עם המלך. ולפי שידע המלך שכוונת אוהבו הוא לטובת המלך לכן עשאו פרוטיקאטור פי' יושב ראשונה במלכות. כן אהרן לפי שידע ה' טוב כוונתו עשאו גדול ולא יהיה זז מפלטין. וז"ש ישכון חצריך נשבעה בטוב ביתך קדוש היכלך:

**הה"ד לולי תורתך כו'**כדמסיק שהקב"ה אמר למשה שאלולי התורה היה מאבד עולמו. מייתי ג"כ מקרא זה שאמר דוד שהעולם אבוד בזולת התורה:

הרע לושהוא היה רוצה לשמש בכהונה. והשיבו הקב"ה שדי לו כתר תורה שניתנה לו דחשיבי טפי שאלולי היא היה העולם אבד והיא מקיימתו:

משל לחכם שנטל קרובתור"ל כי מה שמצוה לו שהוא יהיה הממנה אותו הוא כדי שיהיה כפוף אליו. לכן אמר ואתה הקרב אליך:

י' שנים ולא ילדהכדין השוהה עם אשתו עשר שנים ולא ילדה שצריך לגרשה. והנמשל הוא מה שאמר לו בסנה אל תקרב הלום שלא יהיה כהן כדאי' לעיל פ"ב וא"כ א"א למשה להיות כהן וזהו דמיון לא ילדה (ת"נ)

שתהא גדול עליומשום דגזרת נביא חוזרת וגזרת אורים ותומים אינה חוזרת כדאי' בגמרא סד"א שמצד זה היה אהרן גדול ממנו. לכן היה מנויו ע"י משה למען דעת כי כל השפעתם אינו אלא ע"פ משה:

**מכל הארצות כו'**דריש מתוך ב"י דר"ל שהוא מיוחד מן המיוחד כדמפרש שגם הם מקורבים. אהרן נבחר מכולם. ומייתי דוגמא לזה ממה שמצינו כן בבית המקדש:

בחר בא"יכדכתיב יבחר לנו את נחלתנו:

בחר בבהמ"קדכתיב ובחרתי המקום הזה לי. והיינו ביהמ"ק דביה מיירי:

**לא בחר אלא בבית קה"ק.**אע"ג דלא אשכחן ל' בחירה בהדיא ביה. ענינו מבואר כי שם הארון והשכינה ואין רשות ליכנס בו לכ"ג אלא אחת בשנה:

אלא בישראלכדכתיב (דברים ז׳:ו׳) ובך בחר ה' אלהיך:

אלא שבט לויבמד"ר פ"ג ס"ב:

**תרומה לצד והמעשר לצד.**איידי דמייתי קרא ובחור אותו מכל שבטי ישראל בעי לתרוצי מאי דמסיים שם ואתנה לבית אביך את כל אשי ב"י. ולא קאמר נמי תרומה ומעשר מן המעשר שניתן לכהן. ומשני שמפני שר"ל שם למה תבעטו בזבחי לא חש להזכיר אלא הקרבנות והניח התרומה והמעשר לצד אחד דלא דמי להו. ומה שאמר נדב ואביהוא לצד כו' ר"ל כי כן הוא ל' המקרא כאן ואתה הקרב אליך את אהרן אחיך ואת בניו אתו מתוך ב"י לכהנו לי אהרן נדב ואביהוא אלעזר ואיתמר בני אהרן. דמלת בני אהרן הוא יתר כאן דכבר כתיב ואת בניו אתו. אלא שרמז בכאן שנדב ואביהוא יהיו לצד א' ואלעזר ואיתמר לצד. ולה"ה אהרן נדב ואביהוא והדר קאמר אלעזר ואיתמר בני אהרן. לחלקם זה מזה:

**שנא' ובחור אותו כו'**שנבחרו בבני אהרן קצתם מקצתם ובחור אותו כמו מאותו שלא כל זרעו נבחר:

**לכך נא' אשרי תבחר ותקרב.**כי ישראל ולוי נבחרו ג"כ. אבל לא מצינו בהם ל' הקרבה עם בחירה יחדיו. לכן מסיים אשרי תבחר ותקרב דהיינו אהרן דהוה ביה בחירה והקרבה. וכמו דמסיים נשבעה בטוב ביתך קדוש היכלך שהיה אוכל משלחנו של מקום: