Ezer MiKodesh on Shulchan Arukh, Even HaEzer Siman 21
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
סעי' ה' (והצעת המטה) אודות הצעה המטה והבאת אוכלים ומשקים לשלחן על ידי משרתת נוהגים להקל מצד שסומכים על הסוברים שכשיש שם רבים אין קפידא בזה. וכן הוא כשאשתו עמו שאין קפידא וכן בכל אופן דלא שייך איסור יחוד. ומכל מקום נכון להזהר שלא תציע לפניו. וכן אם עוצם עיניו בשעת ההצעה. ובשעת הבאת האוכלים והמשקים להשלחן אולי על ידי זה אין עוד חשש לכ"ע. ונכון לעשות כן כשנזכר ולשון חז"ל ב' שפחות אינה מצעת המטה משמע שמותר על ידי שפחה ואולי יש לומר דהיינו שלא בפניו או על ידי העצמת עיניו וגם שהרמב"ם ז"ל כלל כן באיסור קריבות מכל מקום נראה שמודה שאין בזה חשש כשאשתו עמו כי אין בזה איסור דאורייתא לכ"ע וחז"ל אמרו רק אסמכתא בעלמא ואין חוששין בזה לכוונת תאוה ואולי בסגנון תאוות גם כן אין בזה איסור דאורייתא לכ"ע ואולי כמו שביחוד אין חשש תאוה כשאשתו עמו וגם כשהיא נדה כיון שהיא פת בסלו. וכמ"ש בקונטרס אחרון דשו"ת מוהרמ"א ז"ל שנדה היא פת בסלו לגמרי וכן הוא בכל גווני דלא שייך איסור יחוד שאין אז חשש תאוות. וכן אין לחשוש מצדה שמא יהיה בה נטיה לתאוו' גם שהאיסור שוה על שניהם וכמו שאין חוששין ביחוד כשאשתו עמו שיהיה תאוה מצד האשה שמיחד עמה וצלע"ע. אולי כמו שמועיל בנדה שתושיט מאכל ומשקה לאישה על השלחן ביד שמאלית אולי כן הוא אודות פנויה או אשת איש להסוברי' שגם בהן שייך מניעת הושטה וכן שייך מדת חסידות להזהר כשאפשר בקל גם שיש שם רבים ובהושטה ביד שמאלית אולי קיל במדת חסידות היטב:
סעי' ו' (אין שואלין) נוהגים לומר לנשים כשנכנסים תיבה שהוא כעין בקשות טובה. והן משיבות. ובקידושין ע"ו משמע ששייך במה שמשיבה על שאלת שלום קול ערוה וכן הביא בב"ש ז"ל ואולי כמ"ש הפוסקים ז"ל לגבי שאלת שלום דאבל שעכשיו לא שייך שאלת שלום. כן הוא בזה ובש"ס לא הקפידו רק לגבי שלום ולא בלשונות הנהוגים כעת: הנהוג לילך אחר מילה לומר להיולדת מז"ט. היינו מצד שאין זה בחינת סגנון שאלת שלום אשה שיש למנוע. רק הוא בקשת תפילה שיהי' למז"ט גם אל משפחת האם כי חז"ל אמרו סתם נולד בן באותה משפחה נתרפאה כל המשפחה וגם דכתיב למשפחותם לבית אבותם מכל מקום כתיב גם כן איש יודי איש ימיני ואמרו חז"ל שהיינו שהי' משני שבטים. ומדהוזכר כן לגבי חיוב המוטל בסיפור ישועת השי"ת משמע שחל זכות אבות גם מצד האם בדורותיה למעלה. ושייך גם כן ברא מזכה אבא גם לגבי משפחת האם למעלה ולזה יש כיבוד אם גם כן על ידי תורה ומעשים טובים של הבן אחר מותה כידוע ממנהג עם בני ישראל באמירת קדיש ולהתפלל והרי מדה טובה קיימא לן שהיא מרובה ולזה נראה שרק אב ממשיך פקידה על רבעים כשמעשה אבותיהם בידיהם כלשון הפסוק עון אבות כו' וכתיב אבותינו חטאו כו' מה שאין כן מצד אם אין פקידה נמשכת לדורותיה אחריה בשום אופן ובמדה טובה יש חסד לאלפים בין מצד אב בין מצד אמהות וכן הוא בבחינת נתרפאה כל המשפחה וכתבתי במק"א שכל מה שאינו שאלת שלום על דעת חבה אינו בכלל מניעת שאלת שלום אשה וכמו שנוהגים לדרוש שלום נשים ומה יעשה בהן בבריאות ובכצלחה ונוהגים להתפלל עבורן ולברכן ובפרט שגם שאלת שלום דידן קיל עוד יותר משאלת שלום שבימי חז"ל לגבי תוך י"ב חודש כמפורש בש"ע אך מכל מקום איני נהוג לילך בשביל כך לבד באם אוכל למנוע את עצמי לפי דיעות הבריות וכשאני הולך לסעודת ברית מילה אני אומר ב' פעמים מזל טוב שם ומסתמא היא עונה ברוכים תהיו ואין ברכתה קלה בעיני ביום שמחתה במצוה וכמו שהמזל טוב לה כולל למשפחתה אולי כן ענייתה ברוכים תהיו הוא במקום אמירת כל משפחתה ויום ההוא הוא תחילת ימי טוהר של יולדת זכר שמורה בחינת היפוך מדת הדין למדת הרחמים בבחינת נעשה חלב כמ"ש המג"א ז"ל ושייך בזה בחינת וחסידך יברכוכה ששייכת ברכה לבחינת חסדים ובבחינת ברכת כהנים אנשי חסד וגם כשהסעודה למנחה כמו בשבת"ק. אני סומך את עצמי על מה שאני אומר כמה פעמים מז"ט אז בבואי להסעודה. ויש לזה טעם קצת שאם היו ממהרים לילך לומר מז"ט בשחרית שבת"ק (באיש מסיום בעירו שייך כן כי מרגישים בבואו ומסתמא עונים לו ברוך תהי' באומרו בשעת סעודה מז"ט מה שאין אנשים שאינם מסוימים ובאים רבים בפעם אחד טוב להם יותר לילך בשחרית שאז הם אנשים מעטים וכל אחד ואחד ניכר ומסוים בבואו ועל כל פנים בעת אומרו ועונים לכל אחד ואחד בפני עצמו היטב מה שאין כן למנחה להחפזון ולבואם בערבוביא ובפעם אחד) הי' משמעות מזה שהוא בחינת שאלת שלום ששייך בו בקש שלום ורדפהו חוץ ממקומך דהיינו גם כן בחינת חפזון ומהירות וכשאיני הולך לסעודת ברית מילה אני סומך את עצמי על אמירתי מז"ט כמה פעמים בביהכ"נ הק' וכוונתי לכל המשפחות ומסתמא הנשמות של כל משפחות האם משיבים ברכה למעוררים עליהם מזלא טבא והנשמות יש להן כח שיחה טובה וגם אין אומר ואין דברים להם בזה בכל הארץ קום הקו של חסד וברכה בזה מסתמא ואז אני ככל רוב בני העיר שאינם נהוגים לילך לומר מז"ט ורק הקרואים וקרובים הולכים:
(עוד מצאתי) מה שכתבתי במק"א אודות להתפלל עבור אשה גם בפניה שאין כשאלת שלום אשה הנה שלא בפניה פשיטא שאין חשש כלל ואדרבא מוטל להתפלל וגם שיודעת מזה. אך גם בפניה אין חשש וכמפורש גבי אליהו הנביא ע"ה ואלישע הנביא ע"ה שהתפללו בעד הנשים הצרפית ושונמית ז"ל וכדומה ומשמע שהי' תפילותיהם בפניהן (ובבחינת בנים לבניך שלום הרי הבקשה להיות לה בנים היא תפילה על שלומה. וכן בבחינת חלב חטים ישביעך שלום גבולך הרי הבקשה על פרנסה היא גם כן בגדר תפילה על שלום) אלא ודאי שרק דרישת שלום בסגנון דרישה הנהוגה בעולם להראות אהבה זה לזה רק זה מהנמנע לנשים. ולזה המנהג פשוט שילכו לומר מז"ט להיולדת אחר המילה וכן אומרים מז"ט בשעת נשואין לנשים וכדומה ורק דרישת שלום הוא בחינת אהבה ביותר בבחינת מש"ה למען אחי ורעי אדברה נא שלום שזה מורה על אחוות וריעות. וזה נמנע מצד קירוב הדעת בבחינת שלום לרחוק ולקרוב. מה שאין כן זולת זה נכון להתפלל עבורן היטב: וכן מה שנוהגים לברך הקרובות בנות אחיו ואחותיו וכדומה בנשיאת כפים על גבי ראשיהן. כל שאין קירוב בשר יד ליד. גם המקומות המגולים ואין בשר נוגע לבשר אין קפידא כי לא מצינו רק בבחינת מה שאמרו חז"ל המרצה מעות כו' ליהנות כו' יד ליד כו' וגם שהסתכלות נמנע גם על מלבושים כשמכירם ומכירה בצורתה הסתכלות הוא בחינת סרסור הראשון בבחי' ולא תתורו כו' עיניכם ובבחינת לא חזית אריה כו' מה שאין כן נגיעה דכתיב לשון כל הנוגע בה כו' מה שאין כן מלבוש איננה בכלל זה והרי רק בנדה ההרחקה יתרה מבזולת כידוע מהיתר אכילה בקערה אחת עם אשת איש וכדומה וגם באשתו נדה אין קפידא לפעמים בנגיעה בבגד שעליה וגבי מתון ת' זוזי שויא משך בגד מעל אשה שסבר שהוא אשת איש ושהי' לו לחשוש שמא היא גויה ובדררא דאיסרא ודאי הי' חושש בכל אפשריות ורק לגבי ממון לא חשש על ידי אהבת המצוות בבחינת יתן כל הון ביתו כו' ובסוכה אמרו חז"ל שאין הפרש בזה מצד טרדתו בניגוד להרהורי תאוה כמ"ש שם ראיה מההספד וחז"ל נקטו המרצה מעות מידו לידי אשה כו' שזה לא סגי בלא נגיעה בשר לבשר ולא נקטו המושיט מידו איזה לבוש וההפרש בין הסתכלות לנגיעה יבואר ממלבושים ניכרים של יודעה ומכירה דלית דחש מלטלטלם ומלתקנם בידיו אלא ודאי שהסתכלות חמור טפי ואלו הי' בזה דררא דאיסורא לא הי' התנא הקדוש מרכב לכלה כי דררא דאיסור הוא בלא פלוג אך נגיעה בלבוש אין בה קפידא ורק בחינת ארכב אכתפיה שגם שלא נקבע על זה איסור קבוע מכל מקום אמר שאי לא דמיא עלייהו ככשורא ימנעו מפועל ההוא שהוא צד התגרות ביצר לפעמים כי יש בזה מעין חיבוק מה שאין כן זולת זה: האחרונים ז"ל אסרו לכתוב ותאמר שלום לזוגתך ויש נוהגים לכתוב מזוגתי לזוגתך שלום וכן הייתי נוהג כמה פעמים וגם שלא ראיתי כעת מפורש בזה להיתר. מכל מקום מסברא נראה שכן הוא שכמו ששלוחו כוותיה ואסור לכתוב ותאמר שלום לזוגתך משום שאמירתו של הבעל הוא בשליחותו כן הוא מה שהאשה עושה לבעלה שליח לדרוש שלום בגינה. שהרי זה רק כאשה דורשת שלום אשה ולא יותר ועל ידי זה גם כשלא שמע כלל מאשתו וכותב כן מסתמא כי כשיאמר לה שתעשה כן בטוח שתצייתנו בזה זכין לאדם שלא בפניו כיון שדרישת שלום לעם בני ישראל בפרטות הוא מצוה וזכות ולומר לאשתי שתדרוש בגינה בשלום חברתה פשיטא שאין קפידא בזה שהרי איננו אומר לדרוש על שמו ולא שייך בזה שליחות רק מיועץ ומזכיר אשתו שתעשה מצד עצמה ולזה נוהגים כנ"ל ויש נוהגים לכתוב זוגתי פורסת שלום זוגתך וזה קיל יותר שיש בזה משמעות שאלה על שלום שעד כה ובזה כ' להקל על ידי בעלה וכמש"ה איה שרה אשתך וגם שכתבתי לעיל לחלק בין שלום לשארי דברים טובות ובקשות מכל מקום בחינת איה אשתך הוא ממש כשאלה על שלום ואמרו חז"ל וכי דרכו של בועז לשאול על נשים ולמה זה ישאל עליה אם לא בבחינת שאלה על שלומה שהיא קירוב הדעת וכדי להמנע ממחזי כשיקרא יש עדיפותא בלשון מזוגתי לזוגתך ד"ש או פ"ש כי לשון זה סובל שהסתמיות הוא כמפורש ודרישת או פריסת שלום משמע גם כן לשון שאלה על שלעבר ד"ש הוא מלשון דרשו שלום העיר והתפללו שמשמע קצת שהדרישה היא על שלעבר ופ"ש הוא מבחינת פורס סוכת שלום וגם שזה נוטה לעתיד להמשיך השלום עליהם יש בו גם כן בחינת לשעבר בבחינת מפרש שיחתו דהיינו שלום בפירוש אתמר ומכל מקום השלום היינו על לשעבר אך מאשה לאשה ממילא ההיתר פשוט וכנהוג היטב: נראה שבן שואל לשלום אמו הנשואה לאביו חורגו וכן אב לבתו הנשואה בלי שום חשש כמו מאיש לאיש וגם שלא ראיתי כעת מפורש כן מכל מקום מסברא כן הוא שאם לגבי יחוד היותר חמור לאיסור בדררא דאורייתא ותקנה קדומה קבועה אב ובת אם ובן הם כאיש ואיש כל שכן בזה: נראה שבת בנו ובת בתו ולהלן ואם אביו ואם אמו ולמעלה לגבי יחוד שוה לבן ואם ואב ובת וממילא כן הוא לגבי דרישת שלום כנ"ל וכן לגבי קטן וקטנה שאין בהם איסור יחוד שוה גבול זה גם כן לגבי הנ"ל לגבי דרישת שלום גם דדרישת שלום אסור גם ברבים מכל מקום בזה שווים יחוד ודרישת שלום זה לזה במכ"ש כנ"ל ורק לגבי מה שרבים עומדים שם בשעה ההוא וגם בעלה שאני דרישת שלום כי הוא קירוב הדעת ליומא אוחרא מה שאין כן קטן וקטנה מותר: