וכתב על זה בעל מדרש הגדול וז״ל: לפי שאינם מודים בנסים ונפלאות שנעשין בעולם אלא אומרין שמא הוא זה טבעו של עולם ארבעה יסודות הן כל אחד ואחד מציף בזמן ידוע לכן אמרו מבול של מים אינו מביא מבול של אש הוא מביא ועוד מבול של רוח ועוד מבול של עפר.

במכילתא גר׳ ובחומה, אך מדמייתי קרא דותטמנם בפשתי העץ ש״מ דחטאה דעשתה סוכה של עץ וכלי פשתן וזינתה בתוכה. עי' סנהדרין ק״ו ע״א.

משמע דמיירי ביהונדב בן רכב, אבל במכילתא שלנו משמע דמיירי ביונדב בן שמעה דשמואל ב' י״ג, ג'.

עי' סנהדרין צ"ג ע״א.

אולי פירושו שפטפט ונלחם בהם, עי' ערוך ערך פט.

אולי צ"ל כנגדו.

ופי׳ בעל מדרש הגדול וז"ל: כלומר לא גירשה אלא אמר לה לכי לבית אביך.

עי׳ לקמן פסוק ו'.

ע׳ תנחומא הוצאת באבער.

עד לעיל ריש פ' וארא.

במכ' גר׳ שכינה ואולי ארון הוא כינוי לשכינה נוטריקון אחד רואת ואינו נראה כמו שפי׳ גבי תשעה וארון מצטרפין (ברכות מ״ז ע"ב).

נ"ל דפי' דעל אודות ישראל קאי על ויספר דאף שכבר שמע יתרו כל הנסים מ"מ סיפר משה לו על אודות ישראל שידע עמו בישראל. וידידי מהר"א בערלינער הראה לי שבמדרש שכל טוב פי' על אודות ישראל כדי שיודה לישועתן של ישראל, ולפ״ז אפשר דצ״ל כאן: כדי שתודה עמי בישראל, ודרש אודות לשון הודאה.

מבואר עפ״י הילקוט מלכים ר׳ רכ״ט דנעמן הודה יותר מרחב וא״כ רחב שיירה הודאה יתירה לנעמן.

במכילתא איתא אלו מדרשות, וכן בת״כ פ' בחקותי פרק ח׳ ה״י ספרי ראה פי' נ"ט.

עי' יומא ע"ח ע"א.

עי' במדבר רבה סוף פ׳ ט"ו שיום מנוי הזקנים חביב לפני הקב״ה כיום מתן תורה.

עי' ספרי בהעלתך פי' ע"ח.

נ"ל דגזרות היינו מצוות שאין להם טעם אלא גזירת הכתוב כדאיתא במדרשים לפ׳ פרה חוקת חקקתי גזירה גזרתי.

עירובין נ"ד ע"ב.

רמב״ם פי״א מה' סנהדרין ה״ג, והוא מירושלמי.

סנהדרין ל"ד ע"א.

עי' מאמר ר' סימאי בלקוטי בתר לקוטי שלי צד 14 שמאמרו שם מתאים עם מה שאומר כאן.

עי' ספרי בהעלתך פ' צ"א וצ"ב.

ספרי דברים ד"ה והדבר אשר יקשה מכם.

עי' ספרי בהעלתך פי' ע"ח.

עי׳ סנהדרין ק"ד ע"א וק״ו ע״א.

ט״ס יש כאן וצ"ל שם תהא, ועי' כל זה בברייתא דתמורה ע"ז ע"א ובמכילתא.

כתוב בגליון: תרגום והנם זועפים: נסיסין.

כתוב בגליון: פיר' שרים. וצ״ל טכסיוטינות ופי' עורכי הצבא ועי' מכילתא.