Footnotes on Mekhilta DeRabbi Shimon Ben Yochai Chapter 20
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
מכאן ואילן כל המכילתא דרשב"י משונה ממכילתא שלנו, ולא אציין עוד סימן * לפני מאמר שלא נמצא במכילתא שלנו.
דשם אלהים מורה על מדת הדין.
כתוב בגליון: כלומר כיון שנישאת לו נפצי צמרו ועשי מלאכתו. וע' יומא כ׳ ע"ב.
לפי הענין הוא כמו ראוי וכשר הדבר.
ע' מכילתא לפ' זכור את יום השבת וספרי דברים פי' רל״ג שבועות כ' ע"ב.
דשם של מדת הדין מורה על שכר ועונש.
מבואר ע"פ פסיקתא רבתי פ' כ״א: בשעה שהיה מראה להם פורענותן של רשעים היה מראה להם בפנים זועפות וכו' וכשהיה מראה להם מטן שכרם של צדיקים לעתיד לבא היה מראה להם בפנים שמחות וכו'.
לישנא דמתני' (אבות ה' ז') נקט ופי׳ שהיה אומר הדברות כסדר ולא ב' דברות בבת אחת ע' מכילתא.
בכלל כל המצות יש מצות אנכי דהיינו מציאות השם דאם אינו מאמין במציאות השם אין כאן שום מצוה.
דמתחלה צריך לקבל אלהותו ואח״כ שאר המצוות, וכמ״ש במכילתא פ' ו' וכשם שקבלתם מלכותי קבלו גזרותי.
ע׳ מכילתא: שכשעמד הקב״ה ואמר אנכי וגו' מי עמד ומיחה כנגדו וכו'.
ע׳ מכילתא, ע״ז ב' ע״ב פסיקתא רבתי פ' כ״א.
ע' מכילתא וספרא ריש קדשים שהביא הרמב"ן, ומכילתא שבכאן דלא כמאן וצ״ע.
עי מ"ש ר׳ יוסי במכילתא.
כלומר לשם שמים . ע"ז כתב לי הרב מו״ח ר' אברהם אבא שי״ף נ״י: לא אדוני! אין הפירוש כן ומלבד שלא שמענו מעולם לעשות לשם שמים אלוה של כסף ושל זהב לא יתכן סיום דברי המכילתא ת״ל אלהים אחרים אע״פ שאין אתה מחזיק בו לשם אלוה ״כלומר לשם שמים" ועל כרחך צ״ל דפי׳ לשם אלוה דסיפא היינו ״לשם ע"ז״ ולא לשם שמים וא״כ לא סיפא רישא ולא רישא סיפא ופשוט בעיני פי׳ המכילתא כן שלא יעשה אדם אלוה של כסף ושל זהב ויאמר לא שקוץ [פי׳ אין אסור לעשות] אלא לאלוה [לשם ע׳׳ז] לא גילול [פי' אין אסור ומתועב לעשות] אלא לאלוה [לשם ע״ז] וא״כ הוא שאינו עושה לשם ע״ז הוא דשרי ת״ל אלהים אחרים דאחרים מיותר ללמדנו דאע״פ שהעושה בעצמו מחזיק אותן ״אחרים״ ולא לאלהים קרובים כדרך שמחזיקים אותם עובדיהן אפ"ה אסור וז"ש אע״פ שאין אתה מחזיק בו לשם אלוה אי אתה רשאי לקיימו. עכ״ל הרב הנ"ל. ואני אומר לתרץ דבורי מ״ש: ״כלומר לשם שמים״ כוונתי היתה עפ״י מ״ש הכוזרי מאמר א׳ סי' צ״ז להתנצלות ישראל במעשה העגל שהיו כמה אנשים מהם מבקשים נעבד מורגש יכונו נגדו כשאר האומות מבלי שיכחשו כאלהות מוציאם ממצרים, וחטאתם היתה בציור אשר נאסר עליהם ושיחסו ענין אלהי על מה שעלו בידם ורצונם מבלי מצות האלקים, ולא היה העון ההוא יציאה מכלל עבודת מוציאם ממצרים אך היה מרי לקצת מצותיו כי הוא יתברך הזהיר מן הצורות והם עשו צורה עייש״ה. לזאת כונתי בכתבי שעושה אלהי של כסף ואלהי של זהב לשם שמים, וכן פירשתי סוף המאמר אעפ״י שאין אתה מחזיק בו לשם אלוה כלומר לעבוד הצורה עצמה אלא שאתה עושה לכון נגדה בשעה שעובדין לשם אעפ״כ אסור ויליף לה מאלהים אחרים, מפני שאחרים דהיינו האומות היו עושין כן כמ״ש הכוזרי שם עיי״ש; ומפני שהכוזרי יד כל אדם ממשמשת בו סמכתי על המבין ולא הארכתי לפרש. ועפ״י דרך הרב רא״א שיף נ״י היה נ״ל לפרש עפ"י מ"ש במכילתא סוף פ״י ד״א לא תעשו לכם אלהי כסף שלא תאמרו הרי אנו עושין לנוי כדרך שאחרים עושין במדינות ת״ל לא תעשו לכם עכ״ל (ע׳ הגי׳ בסה"מ לרמב״ם ל״ת ד׳). ולפ״ז מאמר דילן דמכדרשב״י יליף זאת מאלהים אחרים דאעפ״י שאינו מחזיקו לשם אלוה אלא לנוי בדרך שאחרים עושין אסור. — והבוחר יבחר.
מובא בשם מכדרשב"י מר' טודרוס הלוי הנ״ל הערה ט1'.
מובא ג״כ מר"ע הנ"ל בשם מכדרשב״י.
ע' ספרא ריש קדשים פ׳ אלהי מסכה לא תעשו לכם.
כ' בגליון: פי' צורת אדם בים, וע׳ בכורות ח' ע"א ורש״י שם.
כ' בגליון: פי' תולעים שבקרקע הים, וע׳ ר"ה כ"ד ע"ב.
הריני מטרידך מן העולם.
סנהדרין ס״א ע״ב.
עי׳ סנהדרין ס' ע"ב ולקמן פ' משפטים כ״ב י״א במכילתא זו.
סנהדרין ס' ע"ב.
עי' רמב״ם ס' המצוות ל״ת ו'.
עי' סנהדרין ס"ד ע"ב.
ע' סנהדרין ס"ג ע"א.
סנהדרין ס' ע"ב.
המוסגר הוספתי עפ"י מה שהביא ר' טודרוס הנ״ל בשם מכדרשב"י.
כ' בגליון: פי׳ קלע.
עי' מכילתא וע"ז נ"ה ע״א.
עי׳ ספרי דברים פי׳ ל״ב.
שמות ל"ד ז' דכתיב ונקה לא ינקה ודרשינן מנקה הוא לשבים (יומא פ״ו ע״א).
על לאו דלא תשא.
עי׳ מכילתא ויומא פ״ו ע"א ותוספתא שם פ״ד.
מובא ברמב״ן לשמות כ׳ ח' בשם מכילתא אחרת.
מכילתא וביצה ע״ז ע״א.
ע' ספרא אמור פרק י״ד ור״ה ט׳ ע״א.
ע׳ מכילתא ורמב"ן ופס׳ רבתי פ' כ״ג.
ע׳ פסחים ק״ו ע"א.
תוספתא ברכות ג׳ ח', פסחים ק״ה ע״א.
ע׳ מכילתא בא פ"ט ושבת קי"ט ע"א.
שבת קי״ג ע"א, ופס' רבתי פ' כ״ג.
ע' פסחים קי״ב ע"א.
אבות דר״נ פ' י״א, וע׳ הוצאת רש״ז שעכטער נוסחא ב׳ פ' כ״א.
באדר"נ פי״א בשם ר׳ טרפון.
באדר״נ שם בשם ר' יוסי.
ע' אדר"נ שם, ובנוסחא ב' שם מאמר זה בשם ר' אליעזר.
כדדרשינן בת״כ ריש אחרי בכל עת זה יה״כ, וע׳ מנחות כ״ז ע"ב.
ע' עירובין ק"ה ע"א ותוס׳ ב"ב י״ד ע"א ד"ה שלא.
ע' כל זה במשנה ובתוספתא פ"ק דשבת ובגמ' שם י"ח ע״א ויש שם כמת שנויים.
ע' מכילתא שדרשה מקרא אחרינא.
ע' מכילתא, והכא דריש מלה', דמחשבה אינו מכיר אלא ה', וכן בפס' רבתי פכ"ג.
ויקרא רבה סוף פל״ד.
שבת ק"נ ע"א וע"ב.
פי׳ כיון שעושה מלאכת עצמו הרי הוא עושה מדעת עצמו ואינו עושה לדעת אביו ומותר, ע׳ שבת קכ"א ע"א ומה שהביא הרשב"א שם בשם הירושלמי.
ספרא אמור פרשה א' ו'.
בתמיה ופשיטא שצריך לשבות בשבת.
עבדים כנענים ערלים ושלא טבלו שדינם כגר תושב מפני שקבלו ז׳ מצות בני נח (דבעבדים שנימולים וטבלו פשיטא דחייבין לשבות) ומיירי שעושין מלאכה לישראל, דלעצמן שרי. ע' כריתות ט' ע"א ויבמות מ"ח ע"ב.
מבואר בע"ז ט״ו ע"א ובשבת פרק במה בהמה.
יבמות מ"ח ע"ב, וע"ש ברא"ש.
פס' רבתי פכ"ג וע' ב"ר פ״י.
שינוח האדם מיגיעו כדלקמן.
פס' רבתי פ׳ כ״ג.
פס׳ רבתי פכ"ג, וע' מכילתא.
ע' פס' רבתי פכ"ג, ב"ר פי״א ומכילתא.
מכילתא קידושין ל"א ע״ב.
במכילתא בשם רבי ובפ"ר פ' כ״ג—כ״ד בשם תני רשב״י, ועי' קידושין ל' ע"ב בשם ת"ר, והוא ת״כ קדשים.
כתובות ק״ג ע״א.
תושבות הן מקומות שהיהודים נתיישבו שם בח"ל כמו אלכסנדריא של מצרים ורומי.
דריש נוטריקון לא תתיר (להרוג) רוצח עד עמדו למשפט.
צ״ל צורח, ודריש לא תצריח, שהדם תוסס כל זמן שהרוצח חי כמסופר בפסיקתא רבתי פ' כ"ד, ועיי״ש.
ע׳ מדרש שמואל פ׳ כ"ח, יבמות ע"ח ע"ב.
מובא בפי׳ המשניות לרמב״ם סנהדרין פ"ז מ"ד. וע' פכ״א מה' איסורי ביאה ה"ב.
פס' רבתי פ' כ״ד. במדבר רבה פ״י ב'.
ע' נדה י"ג ע"ב. וע' פ"ר שם, ויקרא רבה פכ"ג י״ב.
ע' עירובין ק' ע"ב.
ע' שבת ס״ב ע״ב, יומא ט' ע״ב, פס' דר"כ פסקא י״ז, פסקא רבתי פל"א, וי״ר פט״ז, מדרש פ' סורו טמא. ולענין כ"ד תכשיטין ע׳ שמות רבה פמ"א: כלה זו מקושטת בכ"ד מיני תכשיטין.
ע' סנהדרין צ"ג ע״א, תנחומא ויקרא ו', הוצאת רש״ב ויקרא אות י׳ פס' דר"כ כ״ה.
ע' סוטה ד׳ ע"ב.
סנהדרין פ״ה ע"ב.
מובא בס׳ המצות לרמב״ם ל״ת רס״ו בשם מכילתא, וע' פ"א מה' גזילה ה"י ומ"מ ומ"ע שם, וחינוך מצוה תט״ז.
ע' מכילתא סוף פ״ח.
שאתה מצווה לשמרם שלא ילכו ויזיקו, עי' משנה ריש בבא קמא.
כן הוא במכילתא במס׳ שיר פ' ה' פסוק י"ד ידיו גלילי זהב, אבל בירושלמי שקלים פ"ו ה"א וסוטה פ"ח מ"ג בשם חנני' בן אחי ר׳ יהושע.
ע' מכילתא מס' שיר שם וירושלמי שם ושמות רבה פמ"ז, וע׳ שו"ת רדב״ז ח"ג סי' תקמ"ט.
מובא בפס' רבתי פכ"א בשם תני חזקי', וכבר כתבנו שתנא דבי חזקי׳ הוא מכדרשב"י.
עי' מכילתא ריש פ"ט.
עי׳ מכילתא לעיל שירתא פ' זה אלי שאמר ר"א כעין זה.
מכילתא וספרי דברים פי' קע׳׳ו.
ע' מכילתא, ויש כאן ב' פירושים מאי לגדלכם.
מכת פורענותן, ע' תרגום לשמות ט' ט״ו.
ע' מכילתא ולעיל י״ט ט' והובא מאמר זה בשם מכדרשב״י מר' טודרוס הלוי הנ״ל הערה ט1'.
ויקרא רבה פ"א, וע׳ סוכה מ״ה ע״ב.
לעיל י״ט ג' וע' מכילתא.
ע׳ ר"ה כ"ד ע"א.
מכילתא וע' רש״י.
מאמר קשה לפרשו. וע' רש״י ל"ב כ"ז.
מכילתא, זבחים נ"ח ע״א.
מפני קבר התהום, אבל תחת המזבח לא היה חלול, וע׳ מל״מ פ״א מה' בית הבחירה הי״ג.
מדות פ"א מ"ו, ע"ז נ"ב ע״ב.
ע' תנחומא לפ' ויקחו לי תרומה.
ע' מכילתא וע' בלקוטי בתר לקוטי שלי צד 3 ומה שהעירותי שם.
מכילתא וספרי במדבר פי' ל״ט.
עי' ס' השרשים לר' יונה בן גנאח צד 85 הערה 25.
עי' ירושלמי יומא פ"ג ה"ו.
מדות פ״ג מ"ד, ועי׳ רמב"ם פ״א מה' ביה״ב הי״ד שנראה ששאב ממכילתא דילן.
תוספתא ב"ק פ״ז ו'. ומאמר זה מובא מר׳ טודרוס הנ"ל (הערה ט1') בשם מכדרשב"י.
ע' כ"ז במכילתא ופ"ג דמדות מ"ד.
חולין י״ח, וע׳ רמב"ם פ״א מה' ביה״ב הי״ד וט״ו.
מובא בסה״מ לרמב"ם ל״ת פ' בשם מכילתא.
עי' מכילתא דפליגא.