Footnotes on Mekhilta DeRabbi Shimon Ben Yochai Chapter 21
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
ע׳ מכילתא הוצאת רמא"ש.
ע' מכילתא ושמות רבה ורש״י.
ע׳ עירובין נ״ד ע"ב.
להבינו טעם הדבר ע' רש״י שם.
לגדולים והשובים שבהן, ע' ב״ר פ' צ״א.
דמשפטים היינו דינים, ודינים היינו מדות. כמו שאמרו והלא דין הוא, היינו דבר זה אפשר ללמוד במדה אחת מי״ג מדות.
בעל מדרש הגדול רומז כאן על מדרש י״ג מדות שהביא ריש ויקרא, ומדרש זה הוצאתי לאור בספר ברכת אברהם שנדפס לכבוד ידידי מו"ה אברהם בערלינער עת מלאת לו שבעים שנה בשנת תרס״ג.
הרב מו״ה שניאור זלמן שעכטער נ"י ראש ביה"מ לרבנים אשר בנעוויארק הדפיס ב' עלים ממכילתא דרשב״י, אשר מצא בקאמברידגע, במ"ע The Jewish quaterly review שנת 1904 צד 443 עד 445, ומה שהוספתי והגהתי כאן עפ"י הנדפס שם ארשום בעגול כזה 0.
חסר ראש המאמר ויש למלאות החסרון עפ"י בבלי חגיגה י״ד ע"ב, ירוש' שם פ"ב ה״א, תוספתא פ״ב. ונ"ל דבמכילתא דרשב״י היה כאן דרש כזה: ד"א ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם אלה תשים לפניהם ואי אתה שם לפניהם מעשה מרכבה ומעשה בר' יוחנן בן זכי וכו'. ולפ״ז האי מאמר אגדה על כי תקנה עבד עברי שכתוב לעיל העתיק בעל מה״ג ממקור אחר ולא ממכילתא דרשב״י.
כאן נרשם בכ"י "פרק". ונראה מזה שהמכילתא דרשב״י היתה נחלקת לפרקים, ועיין ההוספות מכ״י שאוסיף לקמן כ״א ל״ז בסוף הפסוק.
ספרי דברים פי' קי"ח, ילקוט בהר רמז תרס״ו בשם ת"כ, ובת״כ שלנו ליתא.
ספרי שם, ת״כ בהר פרק ז׳.
פליג על מכילתא שלנו וע' קידושין י״ד ע"ב דזה דעת ר' אליעזר.
וכן הוא במכילתא לקמן פ' וכי ימכור איש את בתו וכ״פ הרמב״ם ה' עבדים פ״א ה״ב, וע׳ מל״מ שם דהרמב"ן חולק ע"ז.
ומה הבת שאינה מוכרת את עצמה אביה מוכרת הבן שמוכר את עצמו אינו דין שיהא אביו מוכרו.
מכילתא פרשה ג׳ לפס' ז׳.
מכילתא דילן, והובא כאן בשם ר' ישמעאל, וזה מראה שמכילתא דילן היא מכילתא דר' ישמעאל.
ע' ב״ר ס׳ מ״ב ויגד לאברהם העברי.
עד כאן עפ"י כ״י הנ"ל עלה א'.
ספרי דברים פי׳ קי״ח, קידושין י״ז ע"ב.
קידושין ט״ז ע"ב.
עי' קידושין י״ז ע"א ורמב"ם ה' עבדים פ"ב ה"ה ומל״מ שם.
ע' מכילתא ות"כ בהר פרק ז' ה"ג.
שם וספרי דברים פי' קי״א.
ירושלמי פ"ק דקידושין ה״ב.
ערכין י"ח ע"ב, ועי׳ מכילתא.
קידושין ט"ו ע"א, וע' רמב״ם פ"ב מה' עבדים ח"ב.
מכאן הוציא הרמב״ם דינו פ"ב מה' עבדים הי״ב.
כר' אליעזר לקמן במכילתא וכר״ש בקידושין כ״ד ע"ב.
קידושין י"ד ע"ב.
ע' קידושין כ׳ ע״א.
רוב דברי המכ' מד"ה אם בעל אשה הוא עד כאן הובאו ברמב״ן על התורה כאן בשם מכילתא אחריתי דר' שמעון, ועיי"ש, וע"ג בת"כ בהר פרק ז' ה״ג, ורמב״ם פ״ג מה' עבדים ה״א וה״ב ומל״מ שם. ופי' אל תפרישנו מאשתו ומבניו ע' ברמב״ם פ״ג מה' עבדים ה״ה.
אם מת האדון ועובד אם הבן גם הבן יכול ליתן לו שפחה כנענית, ונ"ל דמרבה מאם, כבזבחים ט' ע״א.
קידושין ט"ו ע"א.
קידושין כ"א ע״ב.
שתי שפחות כמ"ש הרמב״ם פ״ג מה"ע ה״ה.
לדעת הפוסקים דשפחה מותרת מן התורה (ע׳ מל״מ פ״ג מה״ע ה"ג) מיירי כאן בב׳ שפחות ולדעת הפוסקים דשפחה אסירה מה"ת צ"ל דמיירי בב' נשים בנות חורין, ונ"ל דאיצטריך לאשמעינן במשיא את בנו סמוך לפרקו, ע׳ יבמות ס״ב ע״ב.
רמב״ם פ״ג מה"ע ה״ה.
כדיליף לקמן מתהיה לאדוניה.
דאין קידושין לעבד וע' מכילתא לפ' והוא יצא בגפו ות״כ בהר פרשה ו' ה"ג.
ע' מכילתא, ואולי דרש כאן שישלש מדכתיב עוד במשנה תורה והיה כי יאמר.
קידושין י"ז ע״ב, ספרי דברים ס"פ קכ"ב.
קידושין כ"ב ע״א ספרי דברים ר"פ קכ״א.
מכאן עד סוף הפסוק בספרי שם ובש״ס שס, ואפשר דמביאו כאן בשם ר' שמעון משום דסתם ספרי ר״ש, אמנם מדמייתי הא דחלה אצל רבו בשם ראב"ע ש״מ דשמות התנאים היו מקובלין אצל בעל מכדרשב״י.
רמב"ם פ"ג מה״ע ה״ט.
רמב״ם פ"ג מה״ע ה״ט.
מכאן עד "את בתי האיש מוכר" בפס' ז' הדפסתי הכל עפ"י כ״י של הרב מהרש״ז שעכטער הנ"ל הערה ו34'.
מכילתא ורמב״ם שם.
ספרי דברים פי׳ קכ״ב.
עי' לעיל י"ט, י"ז.
קידושין כ"א ע"ב וע' מכילתא.
נ״ב פיר' המכתב.
נ"ב פיר' מיני קוצים.
קידושין כ"א ע"ב, ספרי דברים פי׳ קכ"ב.
מכילתא, קידושין י"ז ע"ב.
שאינו עובד את בנו.
בפ' ראה דמיירי במכרותו ב"ד כדלעיל פסוק ב׳.
ע׳ לעיל הערה ט43'.
במדרש הגדול כתוב כאן וז"ל: וכי ימכור איש את בתו לאמה. הרי זה בכלל היה ויצא מן הכלל לטעון טעון אחר שלא כענינו יצא להקל ולהחמיר: להקל עליה שהיא יוצאה בסימנין ולהחמיר עליה שאם רצה האדון ליעד מיעד עכ"ל ומאמר זה הוא ממדרש י"ג מדות׳ ע' ספר ברכת אברהם צד 67. ומכ"י שלפנינו נראה דהמאמר אינו ממכילתא דרשב״י, דלא כמו ששיערתי לפנים.
לפנינו כתוב: אם, אמנם בכמה כ״י איתא: ואם.
כן יש להגיה, ע' לקמן ס' ל"ז.
המאמר המוסגר הוספתי עפ״י מדרש הגדול להשלים בזה החסרון של כ"י. (וע׳ סוכה כ"ג ע״ב ומכילתא פ״ג) והנה המה"ג לא הביא אלא סוף הדרש כי ימכר איש וכו׳ ואין ב"ד מוכרין, (וכמו שהדפסתי ב"הפלס" ש״ג צד 321) מפני שסבר דלפי המסקנא אין אנו צריכין לדרש כי יגנב איש, דמכי ימכר איש איכא למילף דאין ב"ד מוכרין בין בגניבת אביה בין בגניבת עצמה. אך זה טעות, דכי ימכר איש מיירי בקטנה דאביה מוכרה וקמ"ל דאין ב"ד מוכרין הקטנה בגניבת אביה, ומ"מ צריך קרא דכי יגנב איש דגם בגדלות דוקא איש נמכר בגניבתו ולא אשה, דפשיטא דכי יגנב איש מיירי בגדול. ולקמן פס' ל"ז חזינן דאף לפום מסקנא קאי הדרש דכי יגנב איש.
כאן נשלם הכ״י ומתחיל ההעתק ממדרש הגדול.
ע' מכילתא ונדרים ע"ו ע"א, ועי סנהדרין ס״ט ע״א דדריש ג״כ בן ולא אב.
קידושין י״ט ע״ב, ירושלמי שם פ״א ה״ב.
קידושין כ׳ ע"א, וע' רמב״ם פ"ד מה״ע ה״ב.
ע' קידושין ב' ע״א.
ע׳ ב"ר פמ׳׳ה: דליים ופנדיות הוליכה לה למרחץ, וע' במוסף הערוך שצ"ל דליים ובלנריות והוא מלשון רומי balneariae בגדי מרחץ.
ת"כ בהר פרק ז׳ ה"ב.
קידושין י״ט ע״ב.
קידושין י״ט ע״א, רמב"ם פ״ד מה״ע ה״ח.
קידושין ע״ז ע״א בשם חזקיה.
קידושין י״ח ע"א.
קידושין י"ט ע"א.
כל זה ברמב״ם פ"ד מה"ע ה"י וע"ש בלח״מ. וע׳ ס' מעין החכמת שתמה דרמב״ם פ׳ דלא כחד מהני תנאי דקידושין י"ח ע"ב, והנך רואה דדינו ממעין קדוש דמכדרשב"י יצא.
וכן הרמב״ם פ"יט מה' סנהדרין לא מנה לאו זה בלאוין שלוקין עליהן.
מכילתא, קידושין י"ח ע"ב.
קידושין י"ח ע"א, וע' ירושלמי פ"א ה״ב.
רמב"ם פ"ד מה״ע ה״ח.
קידושין י"ח ע״א.
שמופקרת לזנות. ע׳ ב"ר סוף פ' פ': בני אדם של הפקר וע׳ ת״כ קדושים ריש פרק ז׳.
ע' קידושין ט"ז ע״א וצ"ע.
מכילתא, כתובות מ״ז ע"ב.
כתובות ס"א ע"ב וס״ב ע״ב.
כל המאמר הזה מובא מר"י אבן גנאח בס' הרקמה שער ל"ד צד 214 בשם רבותינו ז״ל.
ע' מכילתא ורמב״ם פ"ד מה"ע ה״ה.
ע' מכילתא ות״כ אמור ריש פרק כ'.
ע' ת"כ שם וסנהדרין ע״ח ע״א.
ע' מכילתא לקמן פ״ז.
מפורש במדרש י״ג מדות שהדפסתי בספר ברכת אברהם צד 67 וז"ל: כל מכה נפש לפי עדים ירצח את הרצח הרי ההורג בכלל שופכי דמים היה כשהוא אומר ואשר לא צדה והאלהים אנה לידו ושמתי לן מקום הרי יצא לטעון טעון אחר שהוא כענינו יצא להקל ולא להחמיר להקל עליו לידונו בגלות ולא להחמיר עליו שאם הרגו גואל הדם בגבול עיר מקלטו נהרג עליו אע"פ שלא מצינו לו מקרא מלא נמצינו למידין לדינו מן המקרא הזה ואם יצא יצא הרצח את גבול עיר מקלטו ורצח גאל הדם את הרצח אין לו דם מחוץ הוא דאין לו דם הא לפנים יש לו דם עכ"ל, וע' מה שהעלותי שם.
ע' ספרי מסעי פי' ק"ס וב"ק כ״ו ע"ב.
כמו שמסתקיף ע' ת״י בראשית מ"ח, ח'.
תענית י״ח ע"ב, ספרא אמור פרק ט', שמחות פ"ח.
ע' סנהדרין מ"א ע״א וס״ט ע"א.
שמצווין להחיותו.
רמב"ם פ"ב מה' מצה הי״א.
סנהדרין ע"ט ע"א.
ע' מכות י׳ב ע״א, ירושלמי פ״ב ה״ז. מדרש שמואל פכ״ה.
ס' מכילתא ויומא פ"ה ע"א.
שרציחה דוחה עבודה ע׳ סנהדרין ל"ה ע״ב.
מובא ברמב"ן לבמדבר ל"ה כ"ט בשם מכילתא.
ולא אמרינן לענין זה בני בנים הם כבנים.
ת״כ קדשים פרק ט׳ ה״ח.
עי׳ מכילתא. ות"כ אמור פרק כ' ה״ח.
רמב״ם פ"ה מה' ממרים ה"ט וי'.
ע' ת״כ קדשים פרק ט׳ ה״י ואמור פרק כ' ה"ח.
כתובות ל"ה ע"א בשם תנא דבי חזקיה וע' ירושלמי שם פ"ג ה"ג. וכבר אמרנו שחזקי' הוא המסדר מכדרשב״י.
ע' סנהדרין מ״ה ע"ב.
ספרי כי תצא ס' רע״ג.
רמב"ם פ״ט מה' גניבה ה"ה, סנהדרין פ״ו ע״א, ספרי שם.
סנהדרין פ״ה ע״ב, ספרי שם.
המוסגר הוספתי עפ״י סברא, ונ"ל דהמעתיק דלג מן ״ת״ל״ עד ״ת"ל״.
כדלעיל הערה ז49'.
מכילתא, ת"כ קדשים פרק ט' ה״ט.
ע' ת״כ שם ולעיל אות א48'.
מכילתא. ת״כ שם ה״י.
סנהדרין ס״ו ע״א. ועי' מכילתא.
לעיל הערה ז49׳.
ספרי דברים פי' רפ"ו ורצ"ב.
עי' מכילתא וספרי שם.
ע׳ לקמן פ' כ"ב וב״ק מ"ב ע"א.
ע' לעיל פסוק י״ד ולקמן פ׳ ל״ה.
ב"ק צ' ע"ב, תוספתא סנהדרין פי״ב.
מן התשלומין ע׳ לעיל אות ת47'.
ע' סנהדרין ע״ח ע״א וע"ב.
שם וברכות ס׳ ע״א.
ע' מכילתא. ושם בשם ר' ישמעאל.
ע' לעיל פס' י״ח.
ע' רמב"ם פב מה' רוצח הי״ד שכתב בדין זה: יראה לי וכו', א"כ נראה שדין זה אינו ממכילתא דרשב״י אלא בעל מה״ג הוציאו מהרמב״ם, וע״כ הסגרתי מאמר זה.
ע׳ ב״ק צ' ע"א, ונראה מכאן דר"א דריש מתחת ידו ופי' דידו היינו רשותו. כדאיתא בירושלמי קידושין פ"ג ה״א.
ע' מכילתא ונ"ל דבעל מה״ג השמיע דרשה דמכילתא משום דדרש בשבט כהרמב"ם וכמ״ש לעיל אות ק49׳ וס״ל דמביאין לענין עונש מן הדין להקל בעונשין, ע' במפרשי המכילתא.
לענין תשלומין, וע' מכילתא דדריש לי למתכוין להרוג את זה והרג אחר.
ע' ירושלמי נזיר פ"ט ה"ה וסנהדרין פ"ט ה״ג.
אין לה ב' ולדות אלא ולד א׳ וע׳ מכילתא.
ע׳ ב"ק מ"ט ע"א ורמב"ם פ"ד מה' חובל ומזיק ה״ב.
ע' ב"ק שם ורמב״ם שם ה"ד.
דאינו חייב על העוברין ע' סנהדרין נ"ז ע״ב, וע' מכילתא.
כתובות ל״ו ע"ב.
דשוה כסף ככסף ע' ב״ק ז' ע״א.
כמו שפסק הרמב״ם פ"ד מה' חובל ה"ב, וע' השגות הראב״ד.
לכאורה נראה דצ״ל: נפש תחת נפש ולא נפש ובהמה תחת נפש ולא נפש ועין תחת נפש, ע׳ תנא דבי חזקי׳ כתובות ל"ח ע"א ותוס׳ שם ד״ה הא נמי; אך אפשר ליישב גי' שלפנינו עפ"י מה שפי׳ בס' הכתב והקבלה על פסוק עין תחת עין דתחת היינו תשלומין עיי"ש וכמ"ש לק׳ פ׳ כ"ד תחת הרי הוא תשלומין.
כנ"ל לגרוס ופי' מדכתיב עין סמוך לנפש תחת נפש דרשינן נפש תחת נפש ועין כלומר לפעמים נותנין בהריגת נפש תשלומין נפש ועין, והיינו בעון מיתה ותשלומין זה אחר זה. וע' תוספתא ב"ק פ"ט הי״ז.
בעל מה״ג השמיט כאן קצת ממכדרשב״י וע׳ תנא דבי חזקי' ב"ק כ״ו ע"ב.
רמב"ם פ"א מה׳ חובל ה"ה, וע' רמב״ן פ' כ"ד.
ע' ב״ק פ"ד ע"ב.
משנה ר"פ החובל.
רמב״ם פ"ב מה' חובל. וכנראה מה שהסגרתי אינו ממכדרשב״י.
רמב״ם פ"ה מה' עבדים הי״א.
קידושין כ"ד ע"ב.
רמב״ם פ״ה מה' עבדים ה״ח.
קידושין כ״ד ע״ב.
קידושין כ"ד ע"א וכ״ה ע״א.
ע׳ רמב״ם רפ"ה מה׳ עבדים ופ״ב מה׳ מכירה ה"ב.
ע' מכילתא וב"ק נ"ד ע"ב.
ע' לקמן לפסוק ל״ה.
ע' ב"ק מד' ע"א וע"ב.
ע' מכילתא וב"ק מ"ג ע״ב.
ע' לעיל אות ל51'.
ע׳ סנהדרין ע"ט ע"ב ופ' ע"א.
מכילתא ופסחים כ״ב ע״ב.
ע׳ ב"ק מ"ד ע"ב.
ע׳ פסחים כ״ב ע"ב.
ע' לעיל הערה ב21׳.
ע' פסחים שם בשם בן זומא.
ע׳ מכילתא וב"ק מ"א ע"ב ומ״ב ע"א.
מכילתא וב״ק כ״ג ע״ב.
ע' ב"ק מ״ד ע״ב.
לאפוקי חש״ו ע׳ ב"ק ט׳ ע״ב.
ע' מכילתא דמפיק ליה לגז״ש.
ב"ק מ"ב ע״ב. ודע דבב״ק ט״ו ע"א דריש תנא דבי חזקי' מהאי קרא דהשוה הכתוב אשה לאיש, ואפשר דהאי דרש חסר כאן.
צ״ל כשהיא בקבר דהיינו נכסים הראויין ולא באו לה עד לאחר מיתה. ולישנא כשהוא בקבר לא שייך אלא בגונא דב"ב קנ"ט ע״ב. וע' ירושלמי ב"ק פ"ד ה״ז.
וגם בעליו יומת היינו בידי שמים כדלקמן.
כלומר מי שחייב סקילה ישנו בדחייה.
ע׳ ירושלמי סנהדרין פ"א סוף ה״ב.
ע׳ רמב״ם פ״י מה' נ״מ ה"ז וסנהדרין ע״ח ע״א
שם מ״ד ע"ב רמב״ם שם ה״ו.
ע' מכילתא ורמב״ם שם ה״ד וע' סנהדרין ט"ו ע״ב ושם דריש תנא דבי חזקיה דרשא אחרינא, ואולי נשמט כאן.
וממשכנין אותו רמב"ם שם ה״ד.
ע׳ לעיל פ׳ כ״ג.
שם ורמב״ם שם ה"ח, וכתוב בגליון: מה הוא הכופר כמה שיראו הדיינין שהוא דמי הנהרג הכל לפי שיוויו של נהרג שנ' ככל אשר יושת עליו וכופר העבדים בין קטנים בין גדולים זכרים או נקבות הוא הקנס הקצוב בתורה שלשים שקל כסף יפה בין שהיה העבד שווה מאת מנה בין שאינו שוות אלא דינר למי נותנין הכופר ליורשי הנהרג ואם המית אשה הכופר ליורשיה מאביה ואינו לבעל ע״כ הגליון והוא לשון הרמב"ם פי״א מה׳ נ"מ הלכה א' וב'.
דגם בקטנים ישלם עפ״י ב"ד.
דגם הם ישלמו עפ״י ב"ד. וע' אות ד52'.
כל זה בברייתא ב״ק מ״ג ע"ב ומ״ד ע"א ועיי״ש ובמכילתא.
כנראה מיירי כאן בשור בשור וצ״ע, וע' ב"ק ל״ג ע״א.
ב"ק ט"ו ע"ב וע׳ רמב"ם פ"א מה' נ״מ ה״ו.
ע' לעיל פ' כ׳ וכ״ו, וע' מכילתא.
אם אינו שוה אלא דינר לא ישלם אלא דינר. וע' מכילתא.
בכורות מ"ט ע"ב.
כלומר דאין גובין אותן אלא בב״ד מומחין, וע׳ ב"ק ס"ד ע׳׳ב.
ע' לעיל פ' כ"ט.
מכילתא וע' במדרש על י״ג מדות שהבאתי לעיל בפסוק א' אות ד׳.
ע׳ לעיל פסוק כ׳.
וכן ממעט הקדש לקמן פסוק ל"ז מוגנב מבית האיש וע' ב״ק ע"ו ע"א ורמב״ם פי"ב מה׳ נ״מ ה"ב.
ב"ק נ׳ ע"א. וע' מכילתא.
עי ב"ק מ"ט ע"ב.
רמב״ם פי״ב מה' נ״מ ה״ג.
כמו כורה אחר כורח ב"ק נ״א ע״א.
ע׳ אות ד52' ורמב"ם פי״ב מה' נ׳מ ה"ח.
שם ורמב״ם פי״ב מה' נ"מ הי״ח.
ע׳ ב"ק נ"ג ע"ב, וע' תוס' ב״ק י' ע״א ד"ה שהשור.
מכילתא וב״ק נ״ב ע״א.
ע' ב"ק כ"ח ע"ב ורמב״ם פי"ב מה' נ״מ הט"ז.
ב"ק נ"ד ע"ב, תוספתא פ"ו הי״ח.
ברייתא זו כנראה פליגא אדלעיל אות ב54' שהיא כמכילתא דר׳ ישמעאל.
תוספתא ב"ק פ״ו הי״ד. ורמב"ם פי"ג מה' נ״מ ה"ב.
עי מכילתא ב"ק י' ע"ב בשם תנא דבי חזקיה.
צ״ל דלעיל בפ' כ"ח יש ללמוד דנגיפה וכו׳ כיוצא בנגיפה מדכתיב גבי מועד והמית איש או אשה ובגז״ש דתם ממועד כדאיתא במכילתא עיי"ש והא דיליף לעיל נגז״ש מכאן היינו לפי המסקנא דהכא דיליף מקרא דנגיחה וכו' כיוצא בנגיחה.
ע"ל ס' כ"ח אות נ'.
ע' תוספתא ב"ק פ"ג ה"ד הוצאת צוקקערמאנדעל וע׳ ב"ק, מ"ד ע"ב.
ע״ל פ' כ"ח אות ל׳.
ע' מכילתא וב"ק ל״ז ע"ב.
ירושלמי ב"ק פ"ד ה"ג בשם חזקיה.
ב״ק ט״ו ע"א וע' רמב"ם פ״א מה' נ"מ ה״ג.
ב״ק ל"ד ע"א, תוספתא ב"ק פ״ג ה"ג.
ב"ק ל״ד ע"ב, רמב"ם פ״ז מה' נ״מ ה"ח.
ב"ק ל"ד ע"ב. וע' מכילתא.
ב"ק כ"ד ע"א וע״ל פ׳ כ״ט.
כדלעיל פ' כ"ט אות ו'.
ע' מכילתא סוף פי״א וב״ק י׳ ע"ב בשם תנא דבי חזקיה.
ע' לעיל פ' כ"ד אות פ'.
ע״ל ס׳ ל״ד אות ח׳.
ע' לקמן סי' כ"ב פ' ב'.
תוספתא ב"ק פ״ז הט"ז.
ע' ספרא אמור פרשה ח' ה״ח וט' וע' מכילתא.
ע' ספרא שם ולקוטי בתר לקוטי שלי צד 24 הערה ת״ג.
ע' כתובות ל״ג ע״ב, ויפה שיער החכם מהר"י הלוי שנתחלפו שם מאמרי תנא דבי חזקיה ותנא דבי ר׳ ישמעאל.
ע׳ ב"ק שם דהיינו מדעת שניהם.
כר׳ נחוני' בן הקנה דכרת פוטר מתשלומין, וצ״ע דהא בלא״ה פטור מונגב מבית האיש ואפשר דאיצטריך לר"ש דס״ל בקדשים שחייב באחריותן וגנב מבית האיש קרינן בהן.
מכאן עד כ"ב ח' היו לפני שמנה עלים מכ״י (אקספארד ?) מכילתא דרשב״י אשר בטובו שלח לי הרב מו"ה שניאור זלמן שעכטער, ראש ביה׳׳מ לרבנים אשר בנעוויארק, ומה שהוספתי והנחתי עפ״י כ"י זה רשמתי בסימן עגול כזה 0. וגם מחקתי עפ"י אותו כ״י כמה מאמרים שהדפסתי בהפלס באשר ראיתי שלא לוקחו ממכדרשב״י.
כן כתוב בכ"י ונ"ל דהוא פרק או פסקא ע"ב.