משה קבל כו'. שנאמר (ויקרא כ״ו) אלה החקים והמשפטי' והתורות כו' בהר סיני ביד משה. אדר״נ. בת״כ פ' צו כאשר צוה ה' את משה בהר סיני כו'. אלה לרבות את כולם שכולם נאמרו כללותיהם ודקדוקיהם מסיני. ובריש פרשה בהר מה ענין שמיטה אצל סיני כו' אלא מה שמיטה כו' מסיני אף כלם כו' ודקדוקיהם מסיני. ובפרשה בחוקותי שם בהר סיני ביד משה מלמד שנתנה התורה הלכותי' ודקדוקיה ופירושי' על ידי משה מסיני דדריש שם אלה החקי' אלו המדרשות כו' ע״ש ושם אלה המצו' כו' שכולם נמסרו למשה מסיני. ובירושלמי פ״ב דפאה ריב״ל אמר ועליה' ככל הדברים מקרא משנה תלמוד ואגדה אפי' מה שתלמיד ותיק עתיד להורות לפני רבו כבר נאמר למשה מסיני כו' יש דבר ראה זה חדש וגו' משיבו חבירו ואומר לו כבר היה לעולמי' ע״ש. ובגמרא פ״א דברכות (ה' א') מאי דכתיב ואתנה לך את לוחות כו' מלמד שכולם כו' מסיני ובפ״ב דמגילה (י״ט ב') מאי דכתיב ועליהם כל הדברים כו':

ומסרם ליהושע. שנאמר (במדבר כ״ו) ונתת מהודך עליו למען ישמעו כל עדת בני ישראל. ובתמורה (ט״ז א') בשעה שנפטר משה רבינו לג״ע א״ל רבי כלום הנחתיך שעה א' והלכתי כו' לא כך כתבת בי (שמות ל״ג) ומשרתו יהושע כו' לא ימיש כו':

ויהושע לזקנים. שנא' (שופטי' ב') ויעבדו העם את ה' כל ימי יהושע וכל ימי הזקנים אשר האריכו ימים אחרי יהושע אשר ראו את כל מעשה ה' וגו'. אדר״נ:

וזקני' לנביאים. שנאמר (ירמיה ז') ואשלח אליכם את כל עבדי הנביאי' יום השכם ושלוח. שם ותיכף אחרי יהושע כתיב (שופטים א') ויעל מלאך ה' מן הגלגל וגו':

ונביאים כו' לאנשי כה״ג. שהם היו בימי נביאים האחרוני':

היו כו' כמ״ש (ובסנהדרין ז' ב') דרש בר קפרא מנא הא מילתא כו' הוו מתונים כו' דכתיב לא תעלה במעלות וסמוך ליה אלה המשפטי' ובספרי ואצוה את שופטיכ' שיהיו מתוני' בדין כו':

והעמידו כו'. כמ״ש ביבמו' (ס״ב ב') היו לו תלמידי' בילדותו יהיו לו תלמידי' בזקנותו שנא' בבקר זרע זרעך וגו':

ועשו סיג כו'. כדרך שעשתה התורה סייג לדבריה. איזהו סייג שעשתה תורה לדברי' ה״ה אומר (ויקרא י״ח) ואל אשה בנדת טומאתה לא תקרב וגו' הרי הוא אומר (שם) איש איש אל כל שאר בשרו לא תקרבו כו' לדבר המביא כו' ובמ״ר פ' נשא ק״פ ב' כיצד יעשה אדם סייג לדבריו כדרך כו' וכ״ה אומר וכל משרת ענבים לא ישתה מכל אשר כו' ע״ש.

על התורה. שנאמ' (ירמיהו ל״ג:כ״ה) אם לא בריתי יומם ולילה וכו' וכמ״ש סוף פ״ג דנדרי' ופ״ו דפסחי':

ועל העבודה. בסוף מגילה (ל״א ב') מה״מ א״ר אמי אלמלא מעמדות לא נתקיימו שמים וארץ שנאמר (שם) אם לא בריתי גו':

ועל ג״ח. שנאמר (תהלים פ״ט) כי אמרתי עולם חסד יבנה וגומ' וכ״כ באדר״נ וכתיב (הושע ו׳:ו׳) חסד חפצתי ולא זבח ודע' אלהים מעולות ששניה' חביבים מעבוד'. ובירושלמי ושלשת' בפסוק אחד (ישעיהו נ״א:ט״ז) ואשים דברי בפיך זו ת״ת ובצל ידי כסיתיך זו ג״ח לנטוע שמים וליסוד ארץ זה הקרבנות:

אל תהיו כו'. כמ״ש בנדרים (ס״ב א') תניא לאהב' כו' שלא יאמר אדם אקרא כו' למוד מאהבה וסוף כו':

ויהי כו' כמ״ש (דברים י״ג:ה׳) ואותו תיראו וכיוצא בשבת (ל״א א'):

יהי ביתך כו'. שנאמר (דברים י״א) ולדבק' בו ואמרו בספרי וכי אפשר לדבק בה' אלא הדבק בחכמים כו':

והוי מתאבק כו'. ר״ל שתלך תמיד אחריהם כמ״ש (משלי י״ג:כ׳) הולך את חכמים יחכם ומשלו לחנוני מוכר בשמים שנשאר האבק בו ובאדר״נ פי' שר״ל שתשב לפניה' על הארץ ותקבל דבריהם באימ' בירא' ברתת וזיע כדרך שקבלו אבותינו מהר סיני באימה כו' וכמ״ש בפ״ג דברכות (כ״א ב') והודעתם לבניך וגו':

והוי שותה כו'. כמ״ש (ישעיהו נ״ה:א׳) הוי כל צמא כו':

יהי ביתך פתוח כו'. כמו אברהם אבינו שנאמר (בראשית כ״א:ל״ג) ויטע אשל כו' ויקרא שם כו'. ואמרו (אדר״נ) ביתו של אברהם אבינו מפולש כו' וכל הבא אכל ושתה ובירך לשמים וכל שהפה שואל מצוי כו':

ויהיו עניים כו'. כמ״ש (איוב ל״א:י״ז) ואוכל פתי לבדי ולא אכל יתום ממנה כו'. וע' באדר״נ:

ואל תרבה כו'. שמזה נטרד קרח כמ״ש ברב' וז״ש מכאן אמרו כו':

עשה לך רב. כמ״ש (במכילת' פ' בא) דברו כו' שהיה משה אומ' לאהרן למדני ואהרן למשה והיה הדיבור יוצא מבין שניהם:

וקנה לך חבר. כמ״ש (קהלת ד׳:ט׳) יש אחד ואין כו' טובים השני' כו' ונאמר (מלאכי ג׳:ט״ז) אז נדברו כו' וכמ״ש ברכות ס״ג ב' מאי דכתיב חרב אל הבדים כו' ולא עוד אלא שמטפשים שחבירו מעמידו על האמת כמ״ש בפ״ק דמגילה (ה' ב') קרי עליה טובים השניים וגו' וז״ש קנה כמ״ש (משלי כ״ג:כ״ג) אמת קנ' וגו' וכמ״ש (תעני' ז' א') ומחבירי יותר מהם:

והוי דן כו'. כמ״ש בר״פ העדות (שבועות ל' א') בצדק תשפוט עמיתך הוי דן כו':

הרחק כו'. כמ״ש בת״כ פ' מצורע ובמתני' סוף פי״ב דנגעים וחלצו מלמ' ששניה' חולצין כו' מכאן אמרו אוי לרש' אוי לשכנו. וברבה. יהודה ויששכר וזבולון שכנים של מטה ואהרן נאמר יהודה מחקקי ומבני יששכר יודעי בינ' לעתים ומזבולן מושכי' בשב' סופר וראובן שכינו של קרח נשתתפו עמו:

ואל תתחבר לרשע. כמה שכתוב (ד״ה ב' כ') בהתחברך עם אחזיהו וגו' וכן בהתחבר אמנון ליונדב ויהושפט עם אחאב. אדר״נ:

ואל תתיאש כו'. כמה שכתוב בפ' הנזקין (גטין נ״ה ב') מאי דכתיב אשרי אדם מפחד תמיד כו':

אל תעש כו'. בפרק תולין (שבת קל״ט א') שפתותיכם דברו שקר אלו עורכי הדיינין:

וכשהיו כו'. כמ״ש (שמות כ״ג ו') לא תטה משפט אביונך בריבו. ואמרו במכילתא אביון במצו' שהוא רשע ותחשוב שודאי מדבר שקר ועם חביריו האמת:

וכשנפטרים. כמש״ל בצדק תשפוט כו':

הוי כו'. כמ״ש (דברים י״ג ט״ו) ודרשה כו'. ומדאורייתא אחד דיני כו':

והוי זהיר כו'. שנאמר (שמות כ״ג) מדבר שקר תרחק מן הגורם:

אהוב את כו'. כשם שהתורה ניתנה בברית כו' שנא' (שמות כ' ט') ששת ימים תעבוד ועשית כו'. אדר״נ. ואמרו כבר קדמך יוצרך שנאמר ויכל אלהים וגומר. ואמרינן בפ״א דקדושין (ל' ב) ראה חיים עם כו' חייב ללמדו אומנות כו' ואמרינן ב״מ (ל' ב') והודעת אותם זה בית חייהם:

ושנא כו'. כמ״ש (בספ״ק דסוטה) אוי לרבנות שמקברת כו' ולמדו מיוסף, ואמרו באגדה נואף אשה חסר לב זה המקב' הרבנות:

ואל כו'. כמ״ש (משלי כ״ח) לעלוקה שתי כו':

חכמים הזהרו כו'. כמו שהזהירה התורה בדבריה כמ״ש (סנהדרין ל״ח ב') כל מקום שנפקרו המינים תשובתן בצידן כו':

הוי מתלמידיו של אהרן. כמ״ש (מלאכי ג') בריתי היתה אתו החיים והשלום:

**אוהב כו'.**כמ״ש (תהילים ל״ד:ט״ו) בקש שלום ורדפהו בקשהו ממקומך כו' וכמ״ש במשה רבינו (במדבר י״ד) וילך אל דתן ואבירם ואמרו מכאן כו' וישלח מלאכים אל סיחון כו' ואע״פ שאמר לו הקב״ה להלח' עמו:

אוהב שלום ורודף' שלום. בירושלמי פ״א דפאה בקש שלום ורדפהו בקשהו ממקומך ורדפהו במקו' אחר וכמ״ש (ויקרא י״ט:י״ח) ואהבת לרעך כמוך זה כלל גדול בתורה:

ומקרבן לתורה. כמ״ש (בראשית י״ב:ה׳) ואת הנפש אשר עשו בחרן:

נגד כו'. באדר״נ שלא יוציא לו שם בשררות ונותני' בו עיניה' ונוטלים ממונו ושם בספי״א אל תתודע לרשות כו' ונטלו כל ממונו ע״ז נאמר מברך רעהו כו' וכן אמרו בגמרא:

ודלא מוסיף יסיף. אמרו בסוף תענית מן הלילה עד היו' תקבריה אמיה. לפי שנאמר (ירמיהו ל״ג:כ״ה) אם לא בריתי יומם ולילה כו' שמים וארץ ושמים נגד יום וארץ נגד לילה והיא אמו כמ״ש (שירים א') בני אמי (איוב א׳:כ״א) ערום יצאתי גו' אשוב שמה:

ודלא יליף. כמ״ש (דברים ד׳:ט׳) השמר לך ושמור נפשך כו' מלה״ד גו':

ודאשתמש כו'. כמ״ש בנדרים ס״ב ומה בלשצר כו':

אם אין כו'. כמ״ש (תהלים מ״ט) אח לא פדה כו':

וכשאני כו'. כמ״ש (איוב ט') ומה יצדק אנוש אף כי אנוש כו' וכיוצא הרבה:

ואם לא כו'. כמ״ש (קהל' ט' י') כל אשר תמצא גו' כי אין מעשה ג' ואמרינן בפ״ב דשבת ודקאמר שלמה כי לכלב החי גומ':

עשה תורתך קבע. כמ״ש בפ״ק דיומא ודברת בם עשה אות' קבע ואל כו':

ומלאכתך עראי. כמ״ש בפ״ו דברכות (ל״ה ב') ואספת דגנך כו':

אמור כו'. כמ״ש בב״מ (פ״ז א') כתיב ואקחה פת כו' וכתיב ואל הבקר כו' מכאן לצדיקים שאומרי' מעט כו'.

והוי כו'. כמ״ש (משלי ט״ו ט״ז) טוב כו':

ר״ג אומר עשה כו'. פיר' הרמב״ם שהכל דבר אחד שיעש' לו רב כדי להסתלק כו' וכן אל תרבה כו' מפני הספק. וכמ״ש (ויקרא י״ז:ט״ז) ולא ידע ונשא עונו ע״ז ידוו כל הדווים:

ולא מצאתי כו'. כמ״ש (משלי י״ז) גם אויל מחרי' כו' וע' סוף פ״ט דפסחים ונאמר (משלי י׳:י״ט) וחושך שפתיו משכיל:

ולא המדרש כו'. כמ״ש בספ״ב דברכו' (י״ז א') שכל טוב לכל עושיהם ללומדיה' לא נאמר אלא לעושיהם לעושים כו':

וכל המרבה כו'. כמ״ש (משלי י״ט) ברוב דברי' לא יחדל פשע: