הוי רץ למצוה קלה כו'. בירושל' פ״א דפאה אורך חיים פן תפלס נעו מעגלותיה לא תדע (משלי ה, ו) טלטל הקב״ה מתן שכרן של עושי מצות כדי שיהיו עושין אותן באמונה, ושם כתיב מכל משמר נצור לבך כי ממנו תוצאות חיים, מכל שיש לך בתורה השמר שאין אתה יודע מאיזה מהן יוציא לך חיים, השוה הכתוב מצוה קלה שבקלות לחמורה שבחמורות, קלה שבקלות זה שלוח הקן, ומצוה חמורה שבחמורות זה כבוד אב ואם, ובשתיהן כתיב והארכת ימים. ובספרי פי' ראה כל הדבר אשר אנכי מצוה כו' שתהא חביבה עליך מצוה קלה כחמורה. ושם לשמור את כל המצוה כו' שתהא כו' ושם ולשמור ולעשות את כל המצוה שתהא כו'. וכמ״ש (דברים ד') אז יבדיל כו' ואמרו יודע היה משה שאינן קולטת כו' ראה במה רץ חצי מצוה שלא הגיע זמנה:

ובורח כו'. כמ״ש (משלי ד') מכל משמור נצור כו' כי ממנו כו':

שמצוה כו'. שנאמר אם בחוקותי תלכו כו' ואם לא תשמעו כו':

ועבירה גוררת כו'. ספרי פרשת ראה כי יהי' איש שונא לרעהו ברוע לו. מכאן אמרו עבר אדם על עבירה קלה סופו לעבור על עבירה חמורה, עבר על מצוה ואהבת לרעיך כמוך כו' וז״ש ובורח מן העבירה:

ששכר מצוה כו'. כמ״ש בפ״ק דב״ב מאי דכתיב רודף צדקה כו' הקב״ה ממציא לו כו':

שכר כו'. כמ״ש (יחזקאל ג') ונתת מכשול לפניו כו':

מאד כו'. כמ״ש (ירמיהו י״ג:ט״ו) והאזינו ואל תגבהו. ורם לבבך ושכחת כו' לבלתי רום לבבו והרבה כיוצא וע' בפ״ק דסוטה:

הלומד על מנת כו'. כמ״ש מן התורה מן הנביאים מן הכתובים בדרך שאדם רוצה לילך מוליכין אותו:

אל תעשה עטרה כו'. כמ״ש בנדרים (ס״ה א') ואהבת את כו' שלא יאמר אקרא כדי שיקראוני רבי כו':

ולא קרדום כו'. כמ״ש בפר״א:

כל המכבד כו'. כמ״ש כי מכבדי אכבד כו' אדר״נ:

שאין דן כו'. כמ״ש (איוב כ״ג) והוא באחד כו':

הוי ממעט כו'. כמ״ש ודברת בם כו':

העושה מצוה כו'. כמ״ש אם יש עליו מלאך מליץ אחד כו'. ואמרו איזה פרקליטין של אדם כו':

והעובר כו'. כמ״ש (איוב ח׳:ד׳) אם בניך חטאו כו' וישלחם כו':

תשובה ומע״ט כו'. כמ״ש (מלכים א כ״א:כ״ט) יען כי כנע אחאב מפני כו'. ונאמר (יחזקאל ג׳:י״ח) ובאמרי לרשע מות תמות ושב כו' חיה יחיה כו':

כל כנסי' כו'. כמ״ש ותקרבון אלי כולכם, בערבוביא. ולהלן הוא אומר ותקרבון אלי כל ראשי שבטיכם ילדים מכבדין כו' קריבה לש״ש ומ״ש:

יהי כבוד כו'. כמ״ש (שמות י״ז:ט׳) בחר לנו אנשים:

וכבוד כו'. כמ״ש (במדבר י״ב:י״א) ויאמר אהרן אל משה בי אדוני:

ומורא כו'. כמ״ש ויאמר אדני משה כלאם שוקלו נגד שכינה. אדר״נ פכ״ז. ובגמרא פ״ב דפסחים עד שבא ר״מ ודרש את ה' אלקיך תירא לרבות ת״ח וע' תוס' שם:

שלשה כתרים כו'. כמ״ש בפ״ז דיומא שלשה זירים הן ונגד שם טוב היא המנורה שנאמר (קהלת ז׳:א׳) טוב שם משמן טוב:

שחבירך כו'. כמ״ש בפ״ק דתענית מאי דכתיב ברזל בברזל יחד כו' והיינו דאר״ח כו':

ואל בינתך גו'. פסוק הוא במשלי ג':

הוי מקדים כו'. כמ״ש (תהילים ל״ד:ט״ו) בקש שלום כו':

והוי כו'. כמ״ש ובאבנר הראש כלב כו':

יפה כו' כמ״ש בפ״ב דשבת (ל' א) ודקאמר כי לכלב החי כו':

אל תרצה כו'. כמ״ש בפ״ק דברכות מנין שאין מרצין כו' שנאמר פני ילכו:

ואל כו'. כמ״ש (ישעיהו כ״ב:ד׳) אל תאיצו לנחמני:

ואל תשאל כו'. כמ״ש ואתחנן אל ה' בעת ההיא ולא בשעת השבועה כמ״ש במדרש ע״ש:

ואל תשתדל כו'. כמ״ש באדם ויקחו עלה תאנה כו' ואח״כ ויקרא ה' אלהים אל האדם כו':

הלומד ילד כו'. כמ״ש באדר״נ פכ״ג הלומד ילד למה״ד לעגלה כו' שנאמר אפרים עגלה כו' והלומד בזקנותו דומה לפרה שנאמר כפרה כו' ונאמר וכחצים ביד גבור כן בני הנעורים כו':

הלומ' מן הקטנים כו'. כמ״ש בספרי פ' עקב כי טובים כו' מה יין כל זמן שממתין בקנקן משביח כו' שנאמר בישישים חכמ' זה שאמר ר' מאיר אל תסתכל אלא על היין עצמו שיש קטן שלמד מזקן כמ״ש אמרתי ימים ידברו אכן רוח כו':

הקנאה. מן הנחש וקין וכיוצא:

והתאוה. מן בלעם:

והכבוד. מן קרח וכלם היו בבלעם כמ״ש בפ״ה. ונאמר (משלי י״ד) ורקב עצמות קנאה. (שם כ״א) תאות עצל תמיתנו ולפני שבר גאון:

הילודים כו'. כמ״ש (בראשית ג') כי מעפר כו'. (שמואל ב') כי מות נמות וכמי' כו':

והמתים כו'. כמ״ש (תהילים ע״ב:ט״ז) ויציצו מעיר כו':

שהוא אל הוא היוצר הוא הבורא. כמ״ש (עמוס ד׳:י״ג) כי הנה יוצר הרים ובורא רוח כו' ה' צבאות שמו:

הוא המבין. כמ״ש (תהילים ל״ג:ט״ו) היוצר יחד לבם המבין כו':

הוא הדיין. כמ״ש (איוב כ״א:כ״ב) הלאל כו' והוא רמים ישפוט וכיוצא:

הוא עד הוא בעל דין. כמ״ש (מלאכי ג׳:ה׳) וקרבתי אליהם למשפט והייתי עד כו' וע' בפ״ק דחגיגה:

לא עולה. כמ״ש (דברים ל״ב:ד׳) כי כל דרכיו וגו' משפט ואין עול (תהלים צ״ב) ולא עולתה בו (איוב ח׳:ג׳) האל יעות כו':

ולא שכחה. כמ״ש (ישעיהו מ״ט:י״ד) ותאמר ציון עזבני ה' כו' התשכח כו' וכן להיפך נאמר (ירמיהו י״ז:א׳) חטאת יהודה כו':

ולא משוא פנים. כמ״ש (איוב ל״ד:י״ט) אשר לא נשא פני שרים ולא נכר כו' ונאמר (דברים י׳:י״ז) אשר לא ישא פנים ולא יקח שחד:

שהכל שלו. כמ״ש (חגי ב׳:ח׳) לי הכסף כו'. ונאמר (דברי הימים א כ״ט:י״ד) וממך הכל כו':

ודע כו'. כמ״ש (קהלת י״ב) כי את כל מעשה כו' על כל נעלם:

ואל יבטיחך כו'. שלא תאמר כמ״ש (איוב ג׳:י״ג) כי עתה שכבתי ואשקוט ישנתי אז כו' עם כו':

ועל כרחך אתה חי. כמ״ש (איוב ג׳:כ׳) למה יתן כו' וחיים כו' המחכים כו':

ועל כרחך כו'. כמ״ש (קהלת ו') אין אדם שליט ברוח כו' ואין שלטון ביום כו' (תהילים מ״ט:ט׳) ויקר פדיון נפשם וחדל לעולם:

ועל כרחך כו'. כמ״ש (קהלת ח') ודע כי על כל אלה כו':