גמ' סבר לאשלומינהו לפרשייתא דכולא שתא במעלי יומא דכפורא. נ"ב כדי להרבות זכיות לפני גמר דין ולזכות למחילה וסליחה:

שם וא"ד דלא תנסבו גיורתא. נ"ב י"ל משום שהנבעלת לעו"ג קשה לפרוש כמ"ש ז"ל. ואם אפילו בישראלית הזהירו (פסחים קיב) אל (תשתה בכוס ששתה) [תבשל בקדרה שבשל] חברך מטעם שאין כל כו' שוות. כ"ש בעו"ג שבודאי אינו שוה. ועוד מפני שרגילה אצלו בימי נידותה שכיח לה פריצא ורוצה בקב ותיפלות ופריצות. ולפ"ז אין האזהרה אלא בנשואה. או שמא אף במי שיודעת משכב זכר אפילו רק מספק. אבל קטנה שלא באה למדה זו. לא שייך בה. ואולי י"ל הטעם משום הזרע שנשאר בו רושם מטבע השורש. וכמ"ש אל תאמן בעבד עד י' דורות. (וע' רשב"ם בפסחים קיב ב) ולשני הטעמים יקשה מרחב ורות ואשתו של טורנוסרופיס ודכוותייהו אלא שאין מביאין ראיה מנביאים וחכמים ששימשו ברה"ק והושע נצטוה לקחת אשת זנונים. ובשלהי הוריות אמרו מ"מ הכל רצין לישא גיורת כו'. (עמ"ש במטפחת ח"כ):