Hon Ashir on Mishnah Bava Metzia Chapter 9
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
ושניהם מספקים את הקנים. כתב הר"ב, מה טעם קאמר. והא דלא קתני בפירוש דשניהם, אלא קתני ושניהם, הוא לרמוז דדינא הכי הוא דשניהם יספקו, ואם אחד מהם רוצה לספק את כולם יכול חבירו לעכב על ידו, וכן אם אינו רוצה לספק את חלקו ויהיו כל הקנים אח"כ של חבירו, יכול לומר לו חבירו אני רוצה שאף אתה תספיק את חלקך ונחלוק אח"כ בהם:
בעשרה. הואיל ומתניתין בחכירות דווקא מתניא כמ"ש רש"י (קו: ד"ה ולקתה) והביאו התי"ט, הוצרך התנא להזכיר כורים, והואיל והזכיר כורים נקט מנין מסויים ורגיל:
לשנים מועטות. פי' הר"ב, פחות משבע שנים. ונקט התנא לשון זה לקצר בדבורו, דמ"מ א"א לטעות דסיפא גלי רישא:
שכיר יום. התחיל בשכיר יום, אע"ג דלפי סדר המדרגות הנזכרות במתניתין היה צריך להתחיל בשכיר שעות, משום דכתיב ביה (דברים כד, טו) ביומו תתן שכרו:
המחהו אצל חנוני או אצל שלחני אינו עובר. כתב הר"ב, אצל חנוני ואמר לו תן לו בדינר פירות ואני אשלם, או אמר לשלחני תן לו בדינר מעות, ע"כ. ואע"ג דמעות נתחייב לתת לפועל ולא פירות כמ"ש הר"ב בפ"י משנה ה', מ"מ הוי לא זו אף זו, דחנוני דרכו להקיף ואין דרך השלחני להלוות כי אם להחליף, ואפילו הכי כי המחהו אצלו אינו עובר, ולא אמרינן דמסתמא יחזור בו והוה ליה כאילו לא המחהו:
ואם יש עדים שתבעו. כל זמנו עד שעבר עליו, הרי זה נשבע ונוטל. כל היום שאחר זמנו, משום דליכא למימר השתא כמו ברישא דמשעבר זמנו אינו נשבע ונוטל, משום דלא חשיד בעל הבית לעבור אלאו דלא תלין, דהרי יש עדים דכבר עבר: