אלו קשרים וכו'. עיין מ"ש במשנה אבות מלאכות (פ"ז מ"ב) ד"ה והמתיר:

וכשם שהוא חייב על קישורן כך הוא חייב על התירן. רמז לנו שעל אותם הקשרים עצמם אפשר שיתחייב עליה' על התירן באותו שבת עצמו שחייב על קישורן, אע"ג דבעינן קשר של קיימא ואינו קשר של קיימא בפחות מיום אחד, וכגון שאחר שקשר קשר של קיימא נמלך להתירו:

יש לך קשרים שאין חייבים עליהם כקשר הגמלים וכקשר הספנים. אע"פי שהם של גמלים וספנים, כמ"ש הר"ב. ה"ט שהאריך התנא בלשונו ואמר כקשר וכו', דלא אצטריך:

קושרת וכו'. פשוט הוא דלכתחילה קאמר, ושהוא ענין בפני עצמו, ואין אנו צריכים לדחוק המשנה בחסורי מחסרא כמ"ש התי"ט, שזה אינו בש"ס:

רבי אבי"א. מלתא אחריתי שלא נזכרה בדברי ת"ק, וכבר הארכתי בכלל זה של אמר ר"פ או רפ"א בכמה מקומות:

כלל אמר ר' יהודה. לפי פשטא דמתניתין, ולפי מ"ש התוספות (דף קיג. ד"ה כלל) והביאו התי"ט, אין כלל זה קאי אר' יהודה מתיר הקודם לו, אלא דין אחר קמ"לן ר"י בכלל זה, היינו דלא תנן זה הכלל וכו' דהתם הוא סייומא דמלתא דאותו הדין ממש, דוק ותשכח דהכי הוא בכל כיוצא בזה:

מקפלין את הכלים אפילו ארבעה וחמשה פעמים. לרמוז דמצוה לאדם שיהיה לו בגדים המיוחדים לתפילה משום הכון (עי' שבת י.), מלבד בגדי שבת דהם משום וכבדתו (ישעיה נח, יג. שם קיג.), נקט מנין זה של ארבעה כנגד ארבעה תפלות של שבת, וכשיתפלל אדם של מוצאי שבת בשבת דשרי (עי' ברכות כז:), נמצא שצריך לקפל לחזור ולהניח בו ביום הבגדים המיוחדים לתפילה ד' פעמים דווקא, וחמשה דנקט התנא הוא לגלות אארבעה דלאו דווקא הוא: